דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי ט' בכסלו תשפ"ז 19.11.26
18.9°תל אביב
  • 14.9°ירושלים
  • 18.9°תל אביב
  • 19.3°חיפה
  • 18.5°אשדוד
  • 18.6°באר שבע
  • 23.4°אילת
  • 19.3°טבריה
  • 14.8°צפת
  • 18.5°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
עבודה

איך ישפיע ה-AI על שוק התעסוקה? "עלול להיות עתיד אדיר להון ובעייתי לעובדים"

השלכות ההתפתחות הטכנולוגית על העובדים בישראל עמדו במרכז כנס בבית הנשיא | אדם בלומנברג, סמנכ''ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות: "צריך ללמד עובדים לעבוד עם AI, אבל אי אפשר להפוך כל נציג שירות למפתח אלגוריתמים" | דניאל שרייבר, ממייסדי חברת 'למונייד', קרא למדינה להתערב בחלוקת הרווחים שהבינה המלאכותית יוצרת

כנס 'מעבר לבינה' בבית הנשיא (צילום: חיים צח/לע״מ)
כנס 'מעבר לבינה' בבית הנשיא (צילום: חיים צח/לע״מ)
יואל רוטשילד
יואל רוטשילד
כתב טכנולוגיה
צרו קשר עם המערכת:

האיום שמציבה בינה מלאכותית על מקומות עבודה, או לפחות השימוש בה כאמתלה לפיטורים המוניים, כבר אינו בגדר תחזית לעתיד. לדוגמא, במעצמת ההייטק הגלובלית 'אורקל' הודיעו השנה על צמצום בהיקף של לפחות 21 אלף עובדים, כ-13% מכוח האדם של התאגיד. בינתיים, גלי הפיטורים לא הגיעו ל-500 עובדי 'אורקל' בארץ, או לענף ההייטק הישראלי באופן כללי – אך החשש מעסיק הן עובדים והן גורמים בכירים במשק.

מנכ"לית אורקל ישראל יעל הר אבן הייתה אחת מ-75 משתתפים בכנס 'מעבר לבינה' שנערך ב-3 בנובמבר בבית הנשיא, לדיון בהשלכות ה-AI על שוק העבודה בישראל. היו שם בכירים מחברות הטכנולוגיה, מהאקדמיה, מהשירות הציבורי ומהחברה האזרחית, בהם נציגי ההסתדרות. נשיא המדינה יצחק הרצוג הדגיש את כובד המשקל של הנושא: "לראשונה אנחנו פוגשים כלי שיש לו פוטנציאל לעלות על הכישרון הטבעי המולד שלנו, ואנחנו נאלצים להגדיר מחדש את היחס שלנו לעבודה, להשכלה, לחינוך, לחברה ולמשמעות החיים".

משתתפים בכנס 'מעבר לבינה' (צילום: חיים צח / לע״מ)
משתתפים בכנס 'מעבר לבינה' (צילום: חיים צח / לע״מ)

דניאל שרייבר, מנכ"ל חברת ההייטק 'למונייד' ומייסד 'מכון מוזאיק' העוסק במדיניות בינה מלאכותית, הזהיר: "את האירוע של בינה מלאכותית אפשר לתמצת בשלוש מילים: הון מחליף עבודה. מכשירים מחליפים אנשים. וזה יהיה העתיד. אם נשאיר את זה לכוחות השוק, יהיה עתיד אדיר לבעלי ההון ועתיד בעייתי מאוד למי שעובד למחייתו".

מדברי המשתתפים בכנס ששוחחו עם 'דבר' עלתה הסכמה רחבה על כך ששוק העבודה בישראל עומד בפני שינויים גדולים. מכאן התפצלו הדעות לשני תרחישים עיקריים: משבר אבטלה רחב שידרוש עיצוב מחדש של חלוקת הרווחים בישראל, לעומת ציפיה שהמודל הכלכלי של "אומת הסטארט-אפ" יתרגם ל"תור זהב" של ה-AI הישראלי. ייתכן גם שהיבטים משני התרחישים יתקיימו בו זמנית.

השלב השקט של המהפכה

"בשטח אנחנו רואים כיום את מה שאני מכנה השלב השקט של המהפכה", מסביר ל'דבר' אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות הכללית. "בניגוד לגלי פיטורים רועשים שמתוייגים מיד כ-'פיטורי AI', השינוי המרכזי מתבטא כרגע בהקפאת גיוסים, אי-איוש תקנים שמתפנים ושינוי הדרגתי בהגדרות תפקיד".

בלומנברג מצביע על מגמה אצל מעסיקים שבה לא מפטרים עובדים קיימים, אלא לא מגייסים את הדור הבא למשרות "ג'וניור". מכאן הוא מציב שאלה: "אם AI מחליף את המשימות הבסיסיות שדרכן צעירים למדו את המקצוע, איך יצמח דור העתיד של המומחים?" גם אם היום נפגעים מכך בעיקר הצעירים, בעתיד עלולות להיווצר משרות ש"יחטפו" בידי הבינה המלאכותית, כי לא יהיו עובדים אנושיים שצברו את הניסיון הדרוש למלא אותן. 

אדם בלומנברג. "האתגר האמיתי הוא שדרוג מיומנויות בתוך הענף" (צילום: אלבום פרטי)
אדם בלומנברג. "האתגר האמיתי הוא שדרוג מיומנויות בתוך הענף" (צילום: אלבום פרטי)

השינוי לא מתפשט באותו קצב בכל מגזרי הכלכלה הישראלית. בלומנברג מצביע על סקר חברות הייטק שפרסמה רשות החדשנות באוגוסט שמצא במחצית הראשונה של 2026 שיעור של 6.6% פיטורים בחברות התוכנה, לעומת 1.1% בחברות החומרה. הוא מציין גם מגזרים מחוץ להייטק שבהם כבר יש סכסוכי עבודה שנוגעים להחלפה של עובדים במערכות AI. במוקדי שירות לקוחות, למשל: "זה פוגש אותנו בכל ענפי השירותים – סלולר, ביטוח, בנקאות ועוד". לדבריו, "במגזר הציבורי זה יורגש אחרון, כי הם מתקדמים לאט גם מבחינת פיתוח ורכש וגם מבחינת מדיניות והשלכות משפטיות".

לדברי בלומנברג, ה"שלב השקט" מלווה גם בעלייה בציפיות לתפוקה מהעובדים הקיימים, שמצופה מהם "לעשות יותר עם הכלים החדשים". השינוי מאיים על תפקידים אדמיניסטרטיביים של עובדים ותיקים, "שנמצאים שנים באותו תפקיד ללא הכשרה דיגיטלית עדכנית, ונמצאים בסיכון של דחיקה או שחיקה במעמד ובשכר".

"אנחנו רואים שינוי בשוק העבודה, אבל הקושי האמיתי הוא להצביע עד כמה הוא באמת קשור ל-AI", טוען אורי אליאבייב, מייסד קהילת 'Machine & Deep Learning Israel' ‏(MDLI) ויועץ בתחום הבינה המלאכותית. הוא אומר ל'דבר' כי בעקבות מגפת הקורונה "לא מעט חברות גייסו המון עובדים, יותר ממה שהן צריכות, כי הכסף היה זול". כיום, כאשר חברות נאלצות לצמצם כוחות אדם, "רובן הגדול טוענות שזה סביב ה-AI, אך לא ראיתי הוכחות ברורות לכך שהגיעו להתייעלות משמעותית". 

אורי אליאבייב. "יש לך במרחק 'אנטר' צבא של אלף מפתחים" (צילום: רוני גם זו לטובה)
אורי אליאבייב. "יש לך במרחק 'אנטר' צבא של אלף מפתחים" (צילום: רוני גם זו לטובה)

"השכר בארץ לא יורד", מדגיש אליאבייב, "מי שעדיין חזק בתחום והוא לא ג'וניור, מצליח לשמר את מעמדו, כי עדיין יש ביקוש". הוא מסכם כי נכון לעכשיו, "אנחנו נמצאים במעין לימבו". למרות זאת, הוא מאמין ש"אנחנו עומדים בפני תור הזהב של ה-AI בישראל" – מה שמתבטא לדבריו בכניסת אנשים מוכשרים לתחום, למשל כאלו שמגיעים מהסייבר.

יותר מחפשי עבודה ממשרות פנויות

שרייבר, שהצטרף לוועדה המייעצת החדשה של מרכז ה-AI בשירות התעסוקה הישראלי, רואה כבר כיום סימנים ברורים של חצייה מהותית למציאות שונה. "בפעם הראשונה זה הרבה מאוד שנים, יש בהייטק יותר מחפשי עבודה מאשר מעסיקים שמחפשים עובדים", הוא אומר ל'דבר'. "זה משפיע ביתר שאת על צעירים וצעירות שמסיימים עכשיו לימודי מדעי המחשב. הם התחילו את הלימודים האלה בציפייה שמחכה להם משרה מבטיחה בסוף, ועכשיו מאוד קשה להם".

היזם דניאל שרייבר. "את האירוע של בינה מלאכותית אפשר לתמצת בשלוש מילים: הון מחליף עבודה" (צילום: בן קלמר)
היזם דניאל שרייבר. "את האירוע של בינה מלאכותית אפשר לתמצת בשלוש מילים: הון מחליף עבודה" (צילום: בן קלמר)

שרייבר מסביר שלעיתים ההשפעה לא מתבטאת בפיטורים, אלא בכך ש"כל החברה מוחלפת בידי AI". בהתייחסו למשל לפלטפורמת בניית האתרים Wix ולזירת המסחר המקוונת Fiverr, טען כי שירותי הליבה של החברות מוחלפים במוצרי AI, "ואנשים כבר לא נצרכים לשירותים שלהם כל כך". בנאומו בבית הנשיא תיאר את יחסו האמביוולנטי להתייעלות שמאפשר ה-AI: "בתור מנכ"ל אני מתלהב, זה טוב למשקיעים שלי, זה טוב ללקוחות שלי. בתור אזרח, אבא וסבא, זה הרבה יותר מורכב".

הוא אומר ל'דבר' כי תוך שנים ספורות עשויה ישראל, יחד עם שאר האנושות, להגיע למציאות של "אינטליגנציה כמעט חינמית ואינסופית". מזה, הוא סבור, משתמעת "האפשרות שפנינו לעתיד של אבטלה גבוהה ופרמננטית, שחיקה בשכר לכל הפחות, גידול באי-שוויון וקריסת המיתוס של המריטוקרטיה". הוא מביע חשש שהתפתחות מואצת של בינה מלאכותית תשחוק את היתרון היחסי של ישראל: "אני לא אומר שלא נשאר יתרון לבן אדם, אבל הוא נשחק. אם היו לנו בוגרי 8200 למשל עם יכולות מסוימים, היום קלוד נותן לכולם יכולות דומות".

"דניאל הוא נביא הזעם בתחום", מגיב בלומנברג לדברי שרייבר, "ואנחנו צריכים נביאי זעם כאלה". לצד זאת, בלומנברג מצביע על התחזיות של בנק ישראל וה-OECD, שלפיהן "20%-25% מהמקצועות ייעלמו, אך לאורך זמן יתפתחו מקצועות חדשים". בהסתדרות, הוא אומר, נערכים לשני התרחישים.

היתרון של "אומת הסטארט־אפ" בסכנה

"האם היתרון הישראלי יישחק? כן ולא", אומר אליאבייב. "אם יש לך במרחק 'אנטר' אחד צבא של אלף מפתחים, אז אתה לא בהכרח חייב את המפתחים הכי טובים. לעומת זאת, החשיבה, היצירתיות, היכולת לחבר בין דברים היא גם משמעותית".

הוא משווה זאת למכונית מרוצים משוכללת: "שנינו לא ננהג בה כמו אלוף פורמולה 1. משנה מה עושים עם הכלי, והמפתחים הישראלים הם לא רק 'קופי קוד' (code monkeys) כמו שיש במקומות אחרים בעולם". לדבריו, הדבר מתבטא בין היתר ביחס לייצור שבבים: "חברות מתחילות לשים זרקור על ישראל בתחומים כמו אופטימיזציה של שבבים, יכולת לתכנן אותם בצורה יותר טובה".

שרייבר מדגיש את חוסר הוודאות לגבי עתיד מודל הסטארט-אפ. מצד אחד, הבינה המלאכותית מאפשרת להקים חברות חדשות עם פחות כוח אדם. מצד שני, הוא אומר מתוך שיחותיו עם יזמים צעירים, "זו גם תקופה מסוכנת לסטארט-אפים. קשה לדעת מה בדיוק לפתח, והיכולת לבלוט וליצור בידול נשחקת".

לפי שרייבר, "דברים זזים בקצבים מטורפים, בחודש אפשר לעשות מה שפעם היה לוקח שנים. אם אנחנו יכולים לזוז מהר ולאמץ טכנולוגיות לפני כולם, שם יהיה לישראל יתרון מסוים, אבל בינתיים לא מובהק שזה מה שקורה". הוא מסביר שלישראל אין מודל בינה מלאכותית משמעותי משלה, אך "כנראה שלישראל יש יכולת ויתרון ברמה היישומית": היכולת לקחת מודל קיים ו"לעשות איתו משהו". 

גם "נביא הזעם" מסכים שליזמים יש הזדמנויות במציאות המתהווה. "הצעירים שמסיימים תואר במדעי המחשב ומתקשים לקבל תפקיד קלאסי יכולים להקים סטארט אפ בלי לגייס הרבה כסף", אומר שרייבר, "מישהו בשנות ה-20 לחייו שרוצה להיות יזם, בטוח בתחום הטכנולוגיה אבל גם בתחום חברתי או פוליטי, יש להם 'כוח עבודה', גם אם וירטואלי, שלא היה לאנשים בגילם בעבר".

הכשרות מקצועיות והסכמים קיבוציים

"גם אם הפריון והתוצר יגדלו, אין ודאות שהערך יתחלק באופן רחב", אומרת ל'דבר' הדס לורבר, ראש מיזם שותפויות טכנולוגיות במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שהשתתפה גם היא בדיונים בבית הנשיא. "מבחינת ישראל, האתגר הוא גם להבטיח מעבר הוגן בתוך החברה, וגם להישאר שותפה ביצירת הערך הטכנולוגי העולמי". לדבריה, "השאלה אינה רק אילו משרות ייעלמו, אלא מי יישא בעלות המעבר ומי ייהנה מפירות ההתייעלות".

הדס לורבר (צילום: אסתי צילום)
הדס לורבר (צילום: אסתי צילום)

שרייבר טוען שהמדינה תצטרך להתערב בחלוקת הרווחים שייצר ה-AI, כדי שלא יגיעו אך ורק לבעלי ההון בזמן שעובדים מאבדים את פרנסתם ושכרם נשחק. בבית הנשיא קרא לגיבוש "עסקת שכר" אחרת, מעין חוזה חברתי חדש שיבטיח שגם מי שלא יוכל להתפרנס מעבודה ייהנה מהשגשוג הכלכלי, אך לא הציע מנגנון ממשלתי מסוים לשם כך.

אדם בלומנברג מההסתדרות מצביע על דרכי פעולה מיידיות יותר. "האתגר האמיתי הוא שדרוג מיומנויות (Upskilling) בתוך הענף: ללמד עובדים לעבוד עם הבינה המלאכותית, להסיט אותם למשימות שדורשות שיקול דעת אנושי, אמפתיה וניהול מורכב ולבנות מסלולי מעבר הוגנים בתוך הארגון, לפני שמגיעים לפתרון הקל של פיטורים". עם זאת, הוא מדגיש, כי "אי אפשר להפוך כל פקיד או נציג שירות למפתח אלגוריתמים, ולא כולם רוצים או יכולים לעבור הסבה קיצונית".

הוא מצביע על חשיבותם של הסכמים קיבוציים ככלי חיוני שהתערבות ממשלתית לא תוכל להחליפו. "עד שהכנסת מחוקקת חוק, הטכנולוגיה כבר עברה שלושה דורות קדימה", הוא טוען, "ההסכם הקיבוצי הוא 'חליפה תפורה לפי מידה'. הוא מאפשר לעובדים ולהנהלה בבנק, בחברת תקשורת או במפעל תעשייתי לשבת יחד ולגבש מנגנונים מדויקים לענף שלהם. אילו מערכות נכנסות, איך מלווים עובדים שתפקידם משתנה, ואיך מתחלקים בפריון". הוא מספר שבהסתדרות כבר מתחילים להכניס סעיפים ראשוניים של הסדרת שינויים טכנולוגיים והכשרות לתוך הסכמים קיבוציים.

בלומנברג לא שולל את קריאתו של שרייבר להפעלת פתרונות ברמת הממשלה: "בסוף הדרך, כדי להצליח בהכשרות בהיקפים כאלה, זה רק דרך מעורבות ממשלתית – קצבאות, תמיכות תמריצים וסובסידיות". עם זאת, הוא אומר, "המדינה לא יודעת להפעיל את המערכים בעצמה. המעסיקים וההסתדרות כן".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!