בפתח הראיון עם ג'ולס טראמפ, מבעלי חיפה כימיקלים, הוא אמר ששלומו "נורא ואיום. אני ממתין לראות מה הממשלה שלך תעשה". הוא הגיע לישראל בנסיון להחזיר לפעילות את החברה, ששני מפעליה בדרום ובצפון מושבתים מייצור כבר כ-80 יום עקב סגירת מיכל האמוניה במפרץ חיפה בהוראת בית המשפט העליון. לשאלה מה גרם לזה לקרות ומה הפתרון למצב הנוכחי יש תשובות שונות. מבחינתו של טראמפ, התשובה לשתי השאלות נמצאת בידי הממשלה.
בחודשים האחרונים ספגה "חיפה כימיקלים" ביקורת מפעילי סביבה, מומחים, עיריות ואפילו הממשלה על שהמשיכה להפעיל את המיכל למרות הסיכונים הבטיחותיים שבו, ועל שלא קידמה כל חלופה להפעלתו למרות החלטת הממשלה לסגור אותו. טראמפ דוחה בתוקף את הטענות, ומבחינתו העניין מסתכם בדרישה פשוטה: "שהמדינה תקבל החלטה מעשית לגבי אספקת אמוניה. אני לא רוצה את המיכל, אני רוצה שהממשלה תציג דרך אחרת לספק אמוניה". הוא מתייחס לכך שאחרי חודשים של דיונים בנושא, המדינה לא גיבשה עדיין חלופה מוסכמת למיכל בטווח המיידי, והמפעלים שהתבססו עליו עומדים ריקים.
טראמפ (72) הוא איש עסקים יהודי אמריקאי המתגורר כיום במיאמי (וחסר כל קשר משפחתי לנשיא ארה"ב הנוכחי דונאלד טראמפ). הוא ואחיו אדי פעילים בישראל כבר ארבעה עשורים, שתחילתם בפעילות פילנתרופית, בעיקר בתרומות לבית איזי שפירא למען ילדים עם צרכים מיוחדים. עסקיו עם חיפה כימיקלים התחילו במימון החברה באמצעות רכישת אג"ח, והמשיכו ברכישת החברה כולה ב-2008. האחים טראמפ אינם משקיעים פיננסיים שבאו לעשות סיבוב אחד, אלא משקיעים אסטרטגיים, המעורבים בחברה כבר 16 שנה.
לפני כמה חודשים, הציע טראמפ שחיפה כימיקלים תקים בנגב מפעל לייצור אמוניה במקום המיכל במפרץ, בתנאי שהממשלה תממן 50% מהקמתו. ההצעה הזו נדחתה, והמדינה קיבלה החלטה אחרת – לשלב בין מפעל קטן בדרום והזרמת אמוניה באניות קטנות בצפון. כל זה יקרה, אם יקרה, תוך כמה שנים. כעת, טראמפ מבקש רק דבר אחד – פתרון ביניים שיסיים את השבתת המפעלים וימנע את סגירת החברה.
השיחה התקיימה ביום שני שעבר, לפני המאבק המתוקשר בין ראשי רשויות בדרום, החוששים מסגירת המפעל שם, לבין ראש העיר יונה יהב, התובע מן המדינה לא לאשר כניסה של אניות אמוניה למפרץ חיפה, גם לא לתקופת ביניים. ככל הנראה, הנושא יידון בפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלא כחלק מישיבת הממשלה, ומבלי שהממשלה תקבל החלטה רשמית בנושא.
האם חיפה כימיקלים היא קורבן של חוסר עקביות ממשלתית?
עד המשבר הנוכחי חיפה כימיקלים הייתה חברה רווחית, אפילו רווחית מאוד. כמה בדיוק? זו חברה פרטית, וטראמפ לא מוכן לגלות. "אני יודע שהשקענו יותר כספים בישראל מאשר כספים שהוצאנו מתוכה", הוא אומר. החברה כן פתחה את נתוניה לירום אריאב, בכיר באוצר לשעבר, שהגיש דו"ח שצורף לפנית החברה לבית המשפט, במטרה להתיר מחדש את השימוש במיכל האמוניה. מהדו"ח עולה כי בשנת 2016 הסתכמו מכירות החברה ב-2.4 מיליארד ש"ח, והרווח התפעולי התזרימי שלה מתקרב ל-500 מליון ש"ח בשנה. תשלומי הארנונה והמיסים של החברה הם 85 מליון ש"ח בלבד, ולכך יש להוסיף את מס ההכנסה של העובדים, ואת התמלוגים הכלולים ברכש שהיא מבצעת, המוערכים בעוד 65 מליון ש"ח בשנה. גם ברמה הסביבתית עבר המפעל שיפור דרמטי בתחומי הפחתת פליטות. בחברה מועסקים 900 עובדים בישראל ו-200 בחו"ל, ומוצריה נמכרים בלמעלה מ-100 מדינות. אם ייסגר המפעל יהיה מדובר באבידה משמעותית למשק הישראלי.
מדו"ח שהגישה חיפה כימיקלים לבית המשפט עולה כי בשנת 2016 הסתכמו מכירות החברה ב-2.4 מיליארד ש"ח, והרווח התפעולי התזרימי שלה מתקרב ל-500 מליון ש"ח בשנה. בחברה מועסקים 900 עובדים בישראל ו-200 בחו"ל
טראמפ מספר שאינו מרבה להתערב בניהול השוטף של החברה, והוא סומך על ההנהלה הישראלית, "יש לי ביטחון מלא בהם", הוא אומר, "אמנם, הייתי רוצה לראות את המשבר הזה נפתר, אבל אני בוטח בהם". על המדינה הוא סומך דווקא פחות. "אנחנו משפחה מאוד ציונית, לכן באופן טבעי יש לי ביטחון בממשלת ישראל. ברור שכעת הוא נפגע באופן עמוק", ומכאן הוא מפרט את מחדלי הממשלה, מבחינתו: "ב-2013, בהחלטת הממשלה 766 שעסקה בבניית מפעל אמוניה בדרום (וסגירת מיכל האמוניה במפרץ – א.ר.), הייתה גם מחויבות שאספקת האמוניה השוטפת תימשך, עד שהמפעל ייבנה. ברור שכשהם הכריזו בתחילת השנה שהם יעצרו את האספקה לפתע, ללא סיפוק נתיבים חלופיים לאספקת אמוניה, זו הפרת הבטחה בצורה ישירה".
בחינה לאחור של החלטות גופי המדינה אכן מראה חוסר עקביות. החלטת הממשלה שהזכיר טראמפ אכן קובעת שאספקת האמוניה תימשך. אך במקביל להחלטה זו החליט השר להגנת הסביבה דאז גלעד ארדן שהמיכל ייסגר עם הקמת מפעל האמוניה, או ב-1.3.2017 – המוקדם מביניהם. אף על פי כן, חיפה כימיקלים טענה כי מסמכי המכרז להקמת המפעל חייבו את המשך השימוש במיכל עוד מספר שנים לאחר הקמת המפעל. בסופו של דבר המפעל לא קם ומרץ 2017 הגיע – ויחד איתו ההפתעה של חיפה כימיקלים. הבעייה בסיפור הזה היא שבין כל הסתירות, כל אחד יכול למצוא את הגרסא שמתאימה לו – כזו שמאשימה את המדינה שהפרה הבטחה, או את הנהלת המפעל שלא התכוננה לתסריט כזה.
סגן השר להגנת הסביבה ירון מזוז אמר לי שההנהלה הייתה צריכה לקחת את היד המושטת של הממשלה, ולגשת למכרז להקמת המפעל.
"אני מרוצה מכך שהעלית את הנושא הזה. הם כל הזמן מזכירים את הנושא הזה. מדוע אנחנו יותר מוכשרים להקמת מפעל אמוניה לעומת "טבע" או כי"ל? העובדה שיש לי חנות שמוכרת בגדי גברים, לא אומרת שאני חייב להחזיק מפעל נעליים."
"מדוע אנחנו יותר מוכשרים להקמת מפעל אמוניה לעומת "טבע" או כי"ל? העובדה שיש לי חנות שמוכרת בגדי גברים, לא אומרת שאני חייב להחזיק מפעל נעליים."
בכל זאת, רכשתם את מסמכי המכרז.
"אז מה? היה לנו עניין ויש לנו עניין במי יספק אמוניה ובאילו נסיבות. תראה, ארז, זו הצעה סופר יקרה. להקים את המפעל, כפי שצויין במכרז, ההערכות שלנו דיברו על 360 מליון דולר. זו השקעה נוספת אדירה."
אחת מהבעיות במכרז המקורי הייתה דרישה לאספקת 150 אלף טון אמוניה בשנה, 25% אחוז מעל הצריכה המקומית – מה שהיה עלול ליצור הפסדי ענק למפעל. חיפה כימיקלים היא גם "מונופוסון" (מונח המציין קונה יחיד לשירות או מוצר), שמשתמש ב65-70% מהצריכה הלאומית של אמוניה. סירובה להתחייבות רכש, בהנחה שהחברה תוכל להמשיך לייבא אמוניה, היה חלק מהכשלים שהפילו את המכרז. זאת בנוסף למחירו הגבוה של הגז הטבעי בישראל לעומת הגז הטבעי הרוסי, ממנו מייצרים את האמוניה שחיפה כימיקלים ייבאה עד מרץ האחרון.
בין ההצעות לפתרון שהוגשו לאוצר בסבב הנוכחי יש טכנולוגיות המאפשרות לכאורה להקים מפעל קטן שייצר 60-80 אלף טון אמוניה, בעלות הנמוכה במחצית מהקמת המפעל המקורי וללא סיוע כספי מהמדינה. טראמפ, כאמור, הציע להקים את המפעל עם סיוע של 180 מליון דולר – כ50% מהעלות. במשרד האוצר קיבלו רגליים קרות, ובחרו בהליך מהיר של הוצאת קול קורא. בעקבותיו הוכרז על פתרון משולב לטווח הארוך בין יבוא לייצור מקומי בהיקף קטן, אשר עשויים לייצר תחרות, גם אם מוגבלת מאוד. את הפתרון המיידי השאירו לאנשי המשרד להגנת הסביבה ולראש הממשלה.
למרות שבית המשפט קבע שהחברה לא נערכה לסיים את השימוש במיכל, טראמפ לא מזהה שום סיבה מדוע היה צריך לנהוג אחרת. "אם הממשלה אומרת לך שאספקת האמוניה תימשך וצריכה להיות אספקה עד שייפתח המפעל, ואז אתה מניח שהמיכל ימשיך לפעול, למה אני הייתי צריך לעשות הכנות? זה לא הגיוני".
"האימפקט של דו"ח קינן הפתיע אותי"
מה שהכניס את האמוניה לכותרות היה ללא ספק דו"ח קינן, שסיכם את עבודתם של 10 מומחים ישראלים בלתי תלויים שניסו להעריך את הסיכונים הקיימים במיכל האמוניה לתושבי מפרץ חיפה. הם הזהירו כי במידה והאזור יותקף בטחונית, המיכל, או האנייה שממלאת אותו, יסכנו את חייהם של אלפי תושבי האזור. עם פרסומו עורר הדו"ח סערה ולחץ ציבורי לסגירת מיכל האומניה.
טראמפ מודה שלא צפה את האימפקט של הדו"ח. "זה הפתיע אותי. זה לא בדיוק דו"ח מדעי", הוא אומר, גם היום. כנגד הדו"ח הציגה החברה חוות דעת של מומחים בינלאומיים לחומרים מסוכנים, ששללו את התוקף של רוב הקביעות בדו"ח קינן, והעריכו שמיכל האמוניה מסוכן רק לסביבתו הקרובה ולא לציבור.
האמת היא שדו"ח קינן השפיע גם בזכות היותו הראשון שמתייחס לסוגיית הסיכון ממיכל האמוניה בפירוט רב ובשפה מובנת, ובזכות יכולת ההבעה של פרופסור קינן עצמו, אשר הרבה להתראיין בכלי התקשורת נגד החברה. גם אם הערכות הסיכון בו מופרזות, ישנם חלקים בדו"ח קינן שלא הופרכו, כמו האופן המשונה בו הוענק מעמד של "מפעל חיוני" לחיפה כימיקלים, המייצא 95% מהתוצרת שלו, ללא הצדקה ממשית.
לטראמפ אין בשורה לעובדים
בראשון שעבר הכריז המשרד להגנת הסביבה שיאשר הזרמה ישירה של אמוניה מאנייה למפעלי הדשנים במפרץ. ההכרזה לא פירטה איך כל זה אמור לפעול, מהם לוחות הזמנים לביצוע ואפילו את מכלול השיקולים בנושא. בראיון התבטא טראמפ בזהירות, ואמר שההודעת המשרד מעודדת, אך לא מספיקה. "אני מחכה עכשיו", אמר, "כעת יוני, וכל הסאגה הזו התחילה בסוף נובמבר (עם כישלון המכרז השני של המשרד להגנת הסביבה, א.ר). שישה חודשים של אכזבה לאחר אכזבה. בשלושת החודשים האחרונים אני משלם לעובדים בכל יום לבוא לעבודה, והם לא מייצרים כלום".
טראמפ חוזר ואומר שהוא מעריך את עובדיו, ומביא כראייה את המשך תשלום המשכורות גם כשהמפעלים משותקים. אך באותה נשימה, הוא מצהיר שללא פתרון ישים בטווח הקרוב מאוד, הוא יסגור את המפעל וישלח את העובדים הביתה. "יש לי כח עבודה מוצלח", הוא אומר, "אנחנו הראינו מחויבות כלפיהם בכך שאנחנו ממשיכים לשלם להם גם ללא עבודה מצידם. אמרנו בהתחלה, נמתין עד אחרי פסח. חיכינו ואז היו הבטחות שהפתרון קרוב מאוד, אז חיכינו עוד, ואז היה שבועות וחיכינו, ואז השופט אמר – ב-15 ביוני הממשלה חייבת להכריז על התכנית שלהם. אם היא תציית לצו בית המשפט, ותציג תכנית ישימה, אז אני אחליט. ממה שאני מבין, לשלם לעובדים בזמן שהמפעל סגור זה יוצא דופן באופן קיצוני. חסר תקדים. ראשי שני האיגודים דיברו והודו לנו בפומבי, והעובדים הריעו על כך שאנחנו משלמים להם, אז בטח שהם מעריכים את זה שעשינו מה שעשינו".
"לבי יוצא אל העובדים, אני מזדהה איתם. כבר עברנו 76 ימים (כעת 80) ימים ללא עבודה וללא ייצור, ואתהה יודע, באופן מצער, אם הממשלה תכריח אותי לסגור את העסק לא אוכל להמשיך לשלם לאנשים"
– אבל כעת הם רועדים מפחד וחוששים לפרנסתם.
"לבי יוצא אליהם, אני מזדהה איתם. כבר עברנו 76 ימים (כעת 80, א.ר.) ללא עבודה וללא ייצור, ואתה יודע, באופן מצער, אם הממשלה תכריח אותי לסגור את העסק לא אוכל להמשיך לשלם לאנשים. אתה חושב שאנחנו לא רוצים לעבוד במשך 74 יום? זה משוגע".
טראמפ מציג את החלטתו להמשיך ולשלם משכורות לעובדי המפעל כנדיבה, וזה אכן נכון – אך לא יוצא דופן, לפחות לא בישראל. מפעלים רבים בישראל שילמו שכר לעובדיהם לתקופות בתקופות של חוסר עבודה, וגם בתחום מפעלי האמוניה ברחבי העולם קיימים מפעלים שהושבתו לתקופה, ולא נסגרו. במקרים אלו, אומר גורם מהתחום כי "שומרים על חלק מהעובדים בתשלום גם ללא שכר, כי הון אנושי זה הגורם הכי חשוב בחברה".
מכיוון שאין לדעת האם ומתי מדינת ישראל "תיסגר על עצמה" ותכריע בין כל האינטרסים השונים בהחלטה ברורה, יש הגיון בהחלטה של טראמפ שלא להמשיך לתת לחברה לדמם כסף לנצח. יחד עם זאת, טראמפ הוא בין האנשים המעטים המחזיקים בישראל עסק שמרוויח מאות מליוני שקלים לשנה, ולכן צריך לקחת את ההכרזות הללו בפרופורציה. ייתכן גם שאם טראמפ יחליט לסגור יהיו מי שמוכנים לרכוש את המפעל המושבת, בזכות המוניטין האיכותי של המוצר והרווחיות הגבוהה ממנה נהנה במשך שנים רבות.
טראמפ לא בטוח תוך כמה זמן ניתן יהיה להכשיר את המפעל לקלוט אמוניה מאנייה ללא המיכל, כפי שקבע המשרד להגנת הסביבה. "זה משהו שאנחנו עובדים עליו כעת, אז אני לא רוצה להתחייב למספר, אך זה משהו שיכול לעבוד". גורמים בחיפה חוששים מאוד מהאפשרות הזו, בגלל שאניית אמוניה ממוגנת פחות מהמיכל הענק. "זה חסר תקדים", אמר ל"דבר ראשון" גורם במשק האמוניה, "בכל מקום בעולם אניה ממלאת מיכל ולא מתחברת למתקני ייצור".
מבחינת טראמפ, הפרטים הספציפיים לא חשובים, אלא האמינות של הממשלה: "אני אשתמש בכל שיטה שהממשלה תאמר לנו להשתמש בה. אנחנו בתעשייה מאוד מפוקחת, ואנחנו עושים מה שהממשלה אומרת שאנחנו חייבים לעשות, ואנחנו נגרום לזה להצליח".
המומחים אליהם פנינו אמרו שהסדרת פתרון תיקח זמן. אם זה רציני, האם תתחייב להעסיק את העובדים יותר זמן, אפילו אם זה ייקח עוד כמה שבועות?
"זה תלוי בהגדרה של המונח 'כמה שבועות'. אני מקווה שזה פתרון שאנחנו יכולים ליישם די במהירות. אנחנו תלויים בלקוחות שלנו. אם הלקוחות לא יחכו לנו, אנחנו בעסק מאוד תחרותי… אתה יכול לחשב בעצמך את עלות השכר של 600-700 עובדים בכל שבוע, זה הרבה כסף. לא נוכל להמשיך לנצח. אפשר להמתין, אך זה מאוד דחוף".
מה צריך להוסיף להחלטה כדי שכולם יהיו מרוצים, שאלנו את טראמפ. "הממשלה צריכה להתקדם עם מה שהם הודיעו ביום ראשון, עם מערכת כזו או מערכת אחרת, הם צריכים באופן מיידי לומר לנו: קדימה, הנה הרשיונות שלכם, וככה זה הולך לעבוד".
הפתרון עדיין בערפל
העמימות והגרסאות הסותרות בין עמדות הממשלה מייסעת כעת לטראמפ להישמע האיש ההגיוני, שרק רוצה להחזיר את המפעל המושבת שלו לפעולה. מבקרי ההנהלה, חושבים שיש כאן סיפור נוסף – הכסף. יבוא אמוניה במיכל הענק, במשלוחים של אחת לחודש, הוא האופציה הזולה ביותר לחברה מול כל אפשרות אחרת. מול אפשרות של השבתה גמורה, בחברה מוכנים לחזור לפעול גם עם אספקה יקרה יותר. אך למרות ההצהרות לפיהן "מיכל האמוניה יכול להיסגר", הטענות שהוצגו בבית המשפט בחצי השנה האחרונה החזירו שוב ושוב לדיון את האפשרות להמשיך להשתמש במיכל, עד שיוקם בישראל מפעל אמוניה.
למעשה, כבר בפברואר המשרד להגנת הסביבה היה צריך להכריז על פתרון חלופי למיכל האמוניה, ולא רק בעבור חיפה כימיקלים, אלא בעבור כלל הצרכנים הקטנים במשק הישראלי. להם הוצא הנתיב, היקר והמפרך, אך האפשרי, לייבא אמוניה במיכלים קטנים (איזוטנקים) – כאשר כל מפעל צריך לעשות סקר סיכונים, ולקבל את האישור של פיקוד העורף ולבסוף היתר רעלים מהמשרד להגנת הסביבה. תעשיית הדשנים, הכוללת את כי"ל וחיפה כימיקלים, צורכות ביחד מעל ל90% מכמות האמוניה בישראל, ולהן עד כה לא אושר שום פתרון חלופי. כאשר יהיה פתרון כזה, יוכלו הצרכנים הקטנים להמשיך לרכוש אמוניה מהמסוף הנמצא במפעל "דשנים וחומרים כימיים" בבעלות כי"ל.
לסגור את המפעל כעת, במעמדו המצליח, תהיה אבידה גדולה, ולא רק לעובדים הישירים, אלא למשק כולו. מצד שני, אין להתעלם כי המפסידים האישיים הישירים מהסגירה בסכומים הגבוהים ביותר הם בעלי החברה – טראמפ עצמו ואחיו אדי
אין לדעת מדוע ההחלטה הזו מתעכבת זמן כה רב, אך מרשימת הגופים והאישים שפעלו בגלוי בנושא, נראה שיש כאן התנגשות בין אינטרסים שונים. קרקעות מפעל חיפה כימיקלים בצפון שייכות לבז"ן, כתוצאה מהחלטות המדינה להפריט את שני המפעלים, אך להעניק לאחד את הקרקעות של השני. בבז"ן סיימו את חוזה השכירות ותובעים את הקרקע בחזרה. טראמפ סבור שהתביעה הזו בלתי צודקת, והקרקע שייכת בעצם לחיפה כימיקלים. "אני מכיר את ההערה שאמר לך עורך הדין שלנו (לפיה הוא יכול למשוך את הדיון המשפטי במשך שנים, א.ר.), אבל אנחנו יכולים לנצח בתביעה הזו".
טראמפ טוען שהוא לא עוסק באופן אישי בקשרים עם הדרג הפוליטי בישראל, אך מעריך מאוד את העשייה של ראש ההסתדרות אבי ניסנקורן בנסיון ללחוץ על הממשלה לקבל החלטה שתסיים את המשבר. "מאז שהמשבר פרץ הוא עשה עבודה מצויינת והוא שם משקל רב כדי לפתור את הבעיה הזו". חלק ממה שטראמפ אומר הוא פשוט הגיון צרוף – לסגור את המפעל כעת, במעמדו המצליח, תהיה אבידה גדולה, ולא רק לעובדים הישירים, אלא למשק כולו. מצד שני, אין להתעלם כי המפסידים האישיים הישירים מהסגירה בסכומים הגבוהים ביותר הם בעלי החברה – טראמפ עצמו ואחיו אדי.
דרוש: דרג מקצועי חזק
בימים האחרונים חלה אינפלציה של הכרזות גורמים שונים בנושא משבר האמוניה – אך מאחורי רובן עומד מעט תוכן ממשי. גם בית המשפט היה אמור להודיע על החלטתו בשבוע שעבר, אך זו נדחתה, ככל הנראה עקב בקשת הפרקליטות. באוצר רצו לקבל היום (ראשון) החלטת ממשלה בנושא, אך גם זה לא קרה, אם כי ייתכן שיתקיים דיון נפרד עם ראש הממשלה נתניהו. כל זה בתגובה לאפשרות שטראמפ יחליט שהבלאגן הזה יימשך בלעדיו והוא יסגור את המפעל.
הבלבול שמשדרת מדינת ישראל באופן בו היא מטפלת בסוגיית משק האמוניה, בזמן שאין שום עיסוק ציבורי משמעותי בחומרים רעילים הרבה יותר העוברים דרך מפרץ חיפה (ברום למשל) מדגיש כי דרושים לה כוחות מקצועיים עם מומחיות ספציפית. המומחים החיצוניים הנשכרים אד-הוק, לצורך הערכת סיכונים, כתיבת המכרז ואפילו ריקון מיכל האמוניה, מתקשים לספק את הסחורה. כאשר אין עמדה מקצועית מספיק חדה וברורה, הפתח למניפולציות מצד ניפוח הסיכון, או מזעורו, ואפילו האינטרסים העסקיים של גורמים תלויים או מתחרים, מקשים לא רק על קבלת ההחלטה – אלא אפילו על הבנת המציאות.