איגוד לשכות המסחר תקף אתמול (שלישי) את אישור בית הדין המחוזי לעבודה לעכב 10% מהתשלומים לספקים חיצוניים של חברת החשמל ומבקש להצטרף לדיון המשפטי בפנייה שהגיש הבוקר. נימוקי הפניה מדגישים את הדילמה לגבי האפקטיביות של עיצומי העובדים, אשר מכוונים נגד הדרג הפוליטי, אך מפעילים עליו לחץ עקיף בלבד.
עובדי חברת החשמל פתחו בעיצומים במחאה על הודעת המדינה כי חברת החשמל לא תרושה להשתתף במכרז להקמת תחנות הכוח החדשות בחדרה, מכרז שהעובדים האמינו כי יש לחברה סיכוי טוב לנצח בו. לטענת העובדים, הם מחזיקים בכוח אדם, בשטח ובידע המקצועי להקים את התחנה, והחלטת הממשלה מטרתה למעשה הפרטת תשתיות משק החשמל. העובדים מבקשים למחות נגד המדינה, אך האמצעים שבידיהם לעשות זאת מוגבלים ביותר. במסגרת העיצומים הוחלט שלא לפגוע באספקת החשמל לצרכנים, אלא לעשות צעדים שמשליכים בעיקר על חברת החשמל ועל חברות אחרות במשק, וזאת כדי לנסות ליצור לחץ על הממשלה. לצד אי ניתוק חייבים, אי הפקת חשבונות חשמל והשהיית שיתופי פעולה עם יצרני חשמל פרטיים, כוללים העיצומים כאמור גם עיכוב תשלום של 10% מספקי החשמל הפרטיים. צעדים אלה אושרו על ידי בית הדין לאחר שהממשלה לא הראתה כל נכונות להיכנס למו"מ עם עובדי החברה ביחס לרפורמה.
העיצומים פוגעים בתעשיית הייצור הזעיר של חשמל סולרי, לצד היצרנים הפרטיים הבינוניים והגדולים שלא יכולים להזמין סקרי חיבור לרשת ושירותים חיוניים אחרים מחברת החשמל. בימים האחרונים נוספו לנפגעים גם אלפי ספקים שונים של החברה, בארץ ובחו"ל, אשר בית המשפט אישר עיכוב בתשלום של 10% מהתשלומים המגיעים להם. איגוד לשכות המסחר פנה אתמול לבית הדין הארצי לעבודה, כדי להצטרף כצד להליך, בשל הפגיעה באלפי שחקנים במגזר העסקי אשר יש להם קשרים עסקיים עם חברת החשמל.
בפניית האיגוד נכתב: "הפכנו והפכנו והתקשינו להבין מה הקשר בין הדרישות והתביעות של עובדי חברת החשמל מהממשלה בנוגע לרפורמה, ולפגיעה בצדדים שלישיים בלתי מעורבים?… איזו יכולת אמתית יש לספקים של חברת החשמל להפעיל לחץ על הממשלה, על מנת שתיענה לדרישות העובדים ?". עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר אתמול בתגובה להחלטה כי "זוהי אחת ההחלטות המוזרות והשגויות אותן קיבל ביה"ד הארצי לעבודה לאחרונה במסגרת מאבקי עובדי חברת החשמל כנגד הרפורמה. קשה לחשוב על החלטה שיפוטית שגויה, חסרת כל איזון והוגנות מאשר החלטה זו". בית הדין עצמו נימק את ההחלטה בכך שהעיצומים מזיקים בראש ובראשונה לחברת החשמל עצמה.
מי מבין 9,400 הספקים חיצוניים הוא כתובת אפקטיבית לעיצומים?
ההחלטה עצמה מהווה שינוי בעמדת בית הדין, אשר בתחילה מנע עצירת תשלומים לספקים חיצוניים, ולאחר שהמדינה לא הראתה נכונות להיכנס למו"מ, קבע שניתן להחריף את העיצומים ואישר פגיעה מוגבלת של 10% בתשלומים לספקי חברת החשמל. הפניה של איגוד לשכות המסחר מערערת גם על הלגיטימיות של ההחלטה הזו, וגם על התועלת התיאורטית שהיא אמורה להניב כאמצעי לחץ על הממשלה. לרוב מוחלט של הספקים, אכן אין קשר ישיר או עקיף להחלטות הממשלה, והם סובלים שלא באשמתם מן החנק הממשלתי כלפי חברת החשמל, ומאבק העובדים כנגדו.
עם זאת, במבט ממוקד יותר, כאשר מבודדים מבין אלפי הספקים את המתחרים הגדולים של החברה בייצור חשמל, או את מונופול "תמר" לאספקת הגז הטבעי – יקיריה של ממשלת ישראל, ייתכן שלפגיעה בהם כן תהיה השפעה מסוימת על הממשלה, בייחוד כאשר מונופול "תמר" נמצא לקראת הנפקת אגרות חוב, ולאחריהן הנפקת מניות. במצב רגיש זה, כל "רעש" מכיוונה של חברת החשמל, כולל הכרזות בדבר מאמצים לפתיחת החוזה והורדת מחיר הגז, עשויים לשבש את ההנפקה, או בלשון אנשי מחאת הגז, "לפוצץ את הבועה" של השווי של מאגר "תמר", לכיוון מחירים שפויים יותר.
בתנאים נורמליים, עובדים שובתים כנגד ההנהלה. במקרה זה, להנהלה אין כמעט שום השפעה על העיצומים, מכיוון שתכניות הרפורמה והמהלכים ליישומה ("ההפרטה הזוחלת") מקודמים על ידי הממשלה. בהפוך על הפוך, בתרחיש מסויים, העיצומים גם עלולים לשחק לטובת המאמץ ההזוי של המדינה, לפגוע בחברת החשמל של עצמה, בשל ריקון קופת החברה בהיעדר גביית תשלומים. לצד הפגיעה בספקים, העובדה שחברת החשמל הנה חסרת תחליף במרכיבים קריטיים לתפקוד החברתי השוטף בישראל – הולכת החשמל וניהול המערכת, עשויה לדרבן את המדינה לדון ברצינות בדרישות העובדים להעניק לחברה אופק עסקי יציב ולהציע הסדרי פרישה הוגנים לעובדים אשר המדינה בוחרת לגדוע את הצורך בהם, תוך הפרטת ייצור החשמל. כעת מתנהל משחק של "מי יישבר ראשון", כאשר הדיון, אשר אין ביטחון כי יתקבלו במסגרתו החלטות, בעתירת המדינה לבג"ץ נגד זכות השביתה של העובדים נקבע רק ל-20 ליולי.
