משרד מבקר המדינה העביר היום (שלישי) ליועץ המשפטי לממשלה מידע המעלה לטענתו חשש למעשים פליליים בקשר לטיפול גופי המדינה בנושא קידום פתרונות לאספקת אמוניה למשק לטווח הקצר והארוך. על פי החשד, מתווה האמוניה שאושר בממשלה נועד להיטיב כלכלית עם חיפה כימיקלים, ובקבלת ההחלטות לגביו מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ישראל דנציגר מידר בכירים אחרים במשרד. מהמשרד להגנת הסביב נמסר כי נדהמו לשמוע את ההאשמות החמורות ויגיבו לאחר שילמדו את החומר. כמו כן הדגישו במשרד כי ההחלטות התקבלו בייעוץ עם גורמים משפטיים ומומחים.

על פי הודעת משרד מבקר המדינה,  מהמידע שבידיו עולה חשש כי הבחינה וההכרעה באשר לתיעדוף חלופות לייבוא האמוניה נעשו לכאורה באופן מוטה כדי להטיב כלכלית עם חברת חיפה כימיקלים, אגב מידור בעלי תפקידים רלוונטיים במשרד להג"ס ממעורבות בעניין; כמו כן, מידע שנמסר לגורמים מוסמכים בנושא השתנה מהותית מפעם לפעם ולא תאם לכאורה במלואו את העובדות לאשורן.

עוד נמסר כי "נראה כי מר ישראל דנציגר, מנכ"ל המשרד להג"ס, היה מעורב בנושא מעורבות משמעותית וחריגה, וכי לכאורה הוא לא קיים את ההסדר למניעת ניגוד עניינים שנקבע לו באוגוסט 2015 ויש חשש כי פעל בנושא תוך ניגוד עניינים ובלא שהתייעץ בעניין זה לפני כן, כפי שהתחייב בהסדר, עם היועצת המשפטית של המשרד להג"ס. מכאן עולים חששות לקיומם של שיקולים זרים בפעילותם של חלק מגורמי המדינה בנושא ואף חשש לפגיעה בטוהר המידות. המידע הועבר ליועץ המשפטי לממשלה, לידיעתו ולכל טיפול שימצא לנכון". הודעה זו בה בעקבות מכתב ראשוני שנשלח לפרקליט המדינה ב12.7.

את ההתאמה בין הערכת הסיכון הסביבתי של חלופות האמוניה לבין האינטרס הכלכלי של חיפה כימיקלים פרסמנו ב"דבר ראשון", כעניין המעורר שאלות. לאחר מכן, פורסם הדו"ח המקצועי של ד"ר אלי שטרן, לפיו הפתרון הכלכלי ביותר בעבור חיפה כימיקלים הוא גם "תקדים היסטורי" לפתרון בטיחותי יותר מכל מה שמקובל בתעשייה הכימית בעולם. במילים אחרות, שטרן המליץ על פתרון שאין לו ניסיון קודם באף מקום, ולפי התחשיבים התיאורטיים שלו, איזורי הסיכון הנובעים ממנו, נמוכים יותר מאשר מיכל האמוניה.

במשרד לאיכות הסביבה הסתבכו עם ההסבר כיצד חלופה שתוארה בתחילה כיותר מסוכנת ממיכל האמוניה, הפכה להיות פחות מסוכנת ממנו בסופו של דבר. כעת, מעלה מבקר המדינה חשש לשיקולים זרים. במשרד הסבירו אז, כי השינוי נבע ממידע חדש ומדויק יותר לגבי אופן ההפעלה של אספקת האמוניה מיועד – במקרה זה באמצעות אניה בת 2,500 טון שתעגון במעגן הקישון עגינה כמעט רציפה, במקום ביקור של פעם ב-4 שבועות שנועד למלא את מיכל האמוניה ב10,000 טון. טווח הפגיעה המצומצם, אותו העריך שטרן, הפחית את טווח הנזק במידה כזו, שביטלה את חשיבות זמן השהות של האניה במפרץ חיפה, על אף שאין לה אמצעי מיגון ואילו למיכל האמוניה יש קירות כפולים, מצרות שנועדו להאט ולצמצם פליטת אמוניה לסביבה בעת דליפה ואמצעי בטיחות נוספים.

על אף הנוסח החמור של הפניה, כדאי להימנע מהשתתפות בספורט הקפיצה למסקנות. לא ברור מי העביר מידע למשרד המבקר, ואין להוציא מכלל אפשרות ששינויי הגרסאות במשרד להגנת הסביבה נעוצות בחולשה מקצועית ולא בעבריינות.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי "המשרד להגנת הסביבה נדהם לשמוע מהתקשורת על ההאשמות החמורות האלו, ועד לרגע זה לא קיבל שום הסבר או מידע הנוגע אליהן. ברגע שנקבל את החומר בשלמותו, נוכל להגיב לגופו של עניין.
יודגש, כי כל פעילות אנשי המשרד להגנת הסביבה בתחום זה נסמכה באופן מלא על המלצות של מומחי המקצוע בתחום מהארץ ומהעולם, ולוותה באופן צמוד על-ידי הגורמים המשפטיים, לאור העובדה שהנושא נדון בערכאות משפטיות שונות".

מחיפה כימיקלים נמסרה כי היא "למדה על פניית מבקר המדינה ליועמ"ש רק מהפרסום בתקשורת ואין לה כל מידע מעבר לכך.

"החברה קיבלה את ההיפך הגמור מטיפול מועדף כפי שנטען על ידי יונה יהב. החברה סבורה שבמקום לתת לה יחס מועדף, היא סומנה וקיבלה טיפול שלא כשורה כתוצאה מקמפיין השקרים בראשות יונה יהב , שנפסל על ידי כל המומחים ושכל מטרתו היא חיסול תעשיית הדשנים ולהיבחר מחדש לראשות עיריית חיפה."

מעירית חיפה נמסר בתגובה כי "זמן רב אנו טוענים ששיקולי ההון גוברים בצורה בלתי מוסברת על שיקולי ביטחון כמיליון מתושבי מדינת ישראל. את המידע הרב שהגיע אלינו העברנו לאנשי המבקר. למרות לחצים רבים שהופעלו עלינו עמדנו כפי שאנו עומדים כעת כי שיקולי ביטחונם של תושבי חיפה הוא השיקול העליון ורק לאחרי שנשתכנע שהוא נלקח בחשבון נסכים לדון בחלופות. מה שמסריח כמו דג מת ונראה כדג מת דינו למות, יש לשנות ב 180 מעלות את הטיפול בבחינת החלופות".