הכרזות המשרד להגנת הסביבה ועמדת הממשלה המעודכנת בנושא הפתרון המיידי לאספקת האמוניה לא עולות בקנה אחד, על פניו, עם הכתוב בפסק הדין של בית המשפט העליון שהורה לבחון חלופה הכוללת אוניית אמוניה ופריקה למיכלים קטנים יותר (איזוטנקים). בפגישה שהתקיימה אמש (שני), לא השתכנע יונה יהב לתמוך בפתרון המוצע, והוא צפוי להתנגד אליו משפטית. הפתרון להחזרת חיפה כימיקלים לפעילות עדיין בערפל.

במהלך סוף השבוע האחרון האשים פרקליט מחוז חיפה, עו"ד איתן לדרר, את הממשלה בהפקרת בטיחות הציבור. השר להגנת הסיבה אלקין אמר בתגובה כי "הפרקליט שגה קשות. אותם מומחים פסלו את מיכל האמוניה נגד כל הלחצים".

זאב אלקין ויונה יהב (צילום: יונתן זינדל, הדס פרוש \ פלאש90)

ביום ראשון דיווח ערוץ 10 על הודעת דוא"ל שכתב לדרר למשרד להגנת הסביבה. על פי הדיווח, כתב לדרר בהודעתו כי "חוששני שכל ההתנהלות הממשלתית נועדה יותר לסייע לרווחי חיפה כימיקלים מאשר לפתרון בעיה של המשק. ספינת האמוניה החדשה אמנם תקטן לרבע מהנפח הקיים, אבל עגינתה התארכה משמעותית ועימה הסיכון לתושבים. למעשה מדובר בהחלפת מיכל קבוע וממוגן במיכל צף בלתי ממוגן, שיתקיים ברציפות. אני לא משוכנע שניתן יהיה להגן על פתרון זה". 

ח"כ הכנסת יעל כהן פארן (המחנה הציוני) הפנתה אתמול שאילתא לשר אלקין, לגבי הודעה זו ולגבי צוות מומחים שריכז חבר מועצת העיר חיפה ירון חנן. השר דחה את הביקורת. "המייל של הפרקליט כלל לא התייחס לפתרון המיידי" טען, "הפרקליט שגה קשות כשהטיל דופי באנשי מקצוע מסורים, בדיוק אותם אנשים שפסלו את מיכל האמוניה אחרי שעמדו בכל הלחצים, אחרי שהתייעצו גם עם מומחים חיצוניים. בדיוק אותם יועצים ומומחים בדקו את כל 3 החלופות".

השר אלקין התייחס לסיכון הנובע דווקא מחלופת המיכלים הקטנים – האיזוטנקים, "אני יודע שארגונים סביבתיים מברכים עליה ועיריית חיפה נוקטת באותה עמדה. לפי כל שיטות החישוב, ניתן לאשר אותה בדוחק, אבל היא הרבה יותר גרועה מבחינת הסיכון הסביבתי, דווקא למפרץ חיפה. לגבי הדרום, האיזוטנקים נמצאו באותה רמת סיכון. כשר, אני אמרתי שאני אתן גיבוי מול כל הלחצים לאנשי מקצוע".

ירון חנן, חבר סיעת "הירוקים" בעיריית חיפה, קבל על כך שלמרות בקשות רבות, גורמי הממשלה לא הסכימו להיפגש עם צוות המומחים שריכז, שדוגל דווקא בדעה הפוכה. "הם אמרו שאונייה כזו מסוכנת להחריד" סיפר חנן, " גם אם זה שלושה ק"מ מהחוף, וגם אם זה בנמל בקו החוף, כמובן. זה אפילו יותר מסוכן ממיכל האמוניה הנוכחי. הסימולציות שהציגו אסון רב נפגעים התבססו על דליפה של 2,400 טון בלבד וזה מספיק. אנחנו לא רוצים שייהרג איש. מה שמרגיז זה שהמנכ"ל של חיפה כימיקלים, נדב שחר, נפגש באופן חופשי עם גורמי הממשל, ואיתנו איש לא הסכים להיפגש".

השר אלקין השיב לחברת הכנסת פארן כי אנשי משרדו התייחסו לפניות הצוות של חנן. "פנינו אליהם וביקשנו מהם לגבות את הדוח ששלחו בתחשיבים מסודרים, ולא קיבלנו מהם שום דבר. למרות זאת, ביקשתי מהצוות המקצועי לבדוק מחדש את כל החלופות, כולל חלופת האיזוטנקים, אשר יכלה להיות על השולחן". עוד אמר השר כי "יש כאן גם שיקול של פיקוד העורף והמל"ל. המומחים שלהם מצביעים באופן חד משמעי, ששימוש באיזוטנקים (והחשש מ) היכולת לבצע פיגוע באיזוטנקים היא הרבה יותר גדולה. כנראה שההתנגדות שלהם היא ברמת וטו, ולא רק אחרונה בסדר עדיפויות כמו שאומרים במשרד שלנו. בנושא כל כך מורכב הייתי מציע גם לי וגם לך להסתמך על עמדות מומחים. בסוף זה מדע". על הקביעות של אנשי המשרד יש חולקים רבים, אך אלקין הבטיח לפרסם את החישובים עליהם הם מתבססים, כשהם יוגשו לבית המשפט, כנראה בימים הקרובים.

תורת הערכות הסיכונים מחשבת סיכון כמכפלה בין הסתברות הפגיעה והיקף הנזק האפשרי. מדברי השר עולה, שאיזוטנקים יותר מסוכנים מבחינת ההסתברות לפגיעה בהם, אך די ברור שפוטנציאל הנזק ממיכל או אוניה של אלפי טונות גדול הרבה יותר ממיכל של 12.5 עד 30 טון אמוניה. אין לשלול על הסף גורמים נוספים, המשפיעים על התמונה ואולי יתגלו עם פרסום המודל בו נבדקו החלופות.

מיכלי איזוטנק – מכולות בטיחותיות לכמויות אמוניה קטנות (צילום: Only Truth wikimedia).

בערב יום ראשון השבוע, התקשרו ממשרד ראש הממשלה לראש העיר של חיפה יונה יהב, ונפגשו איתו אתמול בצהריים לגבי הפתרון בו הם תומכים. יהב לא השתכנע, והוא צפוי להמשיך להתנגד לעגינה קבועה של אניית אמוניה בתוך מפרץ חיפה, התנגדות שיכולה לשאת משקל משפטי, בייחוד כאשר הפסיקה של בית הדין התייחסה לחלופה לתקופת הביניים הכוללת שילוב בין אניית אמוניה קטנה למיכלי איזוטנקים.

מה יאמר בית המשפט?

כזכור, בפסק הדין האחרון שלו, קבע בית המשפט העליון שבחודשיים שעד הריקון הצפוי של המיכל, המיועד ל-31.7, תבחן המדינה את החלופה לתעשיית הדשנים, שמבוססת על שילוב בין אוניות קטנות לאיזוטנקים – חלופה שהוגשה מטעם חיפה כימיקלים לבית המשפט, במסמך שהכין בעבורה ירום אריאב, בכיר לשעבר במשרד האוצר.

אריאב סבור כי ניתן ליישם אותה בתוך חודשיים. לפי בית המשפט, חיפה כימיקלים ניסתה לשנות החלטה קודמת לגבי סיום השימוש במיכל, במסווה של "בקשת הבהרה" ואז קבעו השופטים כי כי האישור לקלוט אניית אמוניה איננו רלוונטי יותר, שפירושה חודשיים לפחות של המשך השבתת מפעלי חיפה כימיקלים במפרץ חיפה ובמישור רותם בנגב. אם בית המשפט יאשר את ההצעה החדשה – אונייה ללא איזוטנקים, בה תומכת הממשלה, הנזק לחברה יצומצם.

במשרד להגנת הסביבה הודיעו בתחילת השבוע שעבר כי תאושר כניסת אונייה בפריקה ישירה. ביום שישי האחרון הודיעו כי אישרו עוד חלופות, שכעת אלקין הסביר שגורמים ביטחוניים התנגדו להן נחרצות, בניגוד לדעת מומחים אזרחיים, הסבורים שדווקא איזוטנקים הם האמצעי הבטוח ביותר ליבוא אמוניה.

ירון חנן סבור שהשמטת האיזוטנקים סותרת את עמדת בית המשפט. "בית המשפט לא אישר הפעלה של מיכל צף וכמובן לא הפעלה מחדש של מיכל האמוניה. ברגע שלוקחים אונייה ומחברים אותה ישירות למפעל עצמו זה מיכל לכל דבר, שנמצא בים במקום ביבשה, והוא יותר מסוכן מהמיכל הקיים. האונייה הזו לא ממוגנת, ולא מוקפת אמצעי כיבוי וקירות בטון כמו המיכל הקיים. זהו פח בעובי דק יחסית, שלא ממגן שום דבר. היא חשופה לפיגועים, יש עליה צוות זר ולא ישראלי, היא עוברת בכל מיני נמלים בדרכה לארץ, חלקם עוינים".

"חוות דעת מופרכות", חנן (צילום: דבר ראשון)

אנשי חיפה כימיקלים, בראשם בעלי המפעל האחים טראמפ, מצהירים שלחברה כלל לא אכפת יותר מהשיטה, אלא שהם רק רוצים לחזור לייצר, בכל דרך שתאשר להם הממשלה לייבא אמוניה. חנן דוחה את ההכרזות הללו."הם משחקים משחק כפול. כשזה מגיע לרגע האמת, הם תמיד מעלים את אותו פתרון, והם גם דואגים שכל השאר יהרגו את הפתרון של האיזוטנקים" טען, "להם זה לא משנה אם זה מיכל או אונייה צפה, זה משמר להם את המונופול. יש להם אינטרס בזה, זה נותן להם כוח ומחירים טובים".

קשה לקבל את טענת חנן שהמשרד להגנת הסביבה משרת את הגחמות של חיפה כימיקלים, שכן המשרד מהווה, לצד בית המשפט, גורם מרכזי בהשבתה של המפעל כבר קרוב לשמונים יום. עם זאת, ניתן להתפלא על ההתעלמות של שאר הגורמים מהצוות של חנן, שכלל אנשים כמו דיקן הפקולטה להנדסה כימית בטכניון, פרופסור גדעון גרדר, פרופסור אמציה ברעם, מומחה לטרור, ופרופסור עמוס נוטע, מומחה לניהול סיכונים, לצד מהנדסים כימיים בולטים מהתעשייה. לדבריו, חברי צוות המומחים חשים אכזבה. "הם כועסים כשהם רואים איך מתקבלות החלטות במדינה" סיפר, "למה לא נפגשים איתנו? שרגא ברוש (יו"ר התאחדות התעשיינים, א.ר.) נפגש איתנו ולא התנגד לאיזוטנקים. הוא אמר שהממשלה הורגת את זה. קשה לי להגיד את זה, כאיש ביטחון בעצמי, אבל יש גורמים ביטחוניים שפשוט מקבלים תכתיבים מה לכתוב, ואין לי הסבר אחר לחוות הדעת המופרכות הללו".

נקודת התורפה – משך עגינת האונייה

עד היום, כשאוניית אמוניה הגיעה לישראל היא שהתה בנקודת הפריקה זמן קצר יחסית, ומילאה את המיכל ב-12,000 טון אמוניה. פריקה ישירה לשני המפעלים – "דשנים וחומרים כימיים" ו"חיפה כימיקלים" מסוגלת להתמודד רק עם כמה מאות טונות ביום. במצב זה, אף שהדבר לא נאמר בשום הודעה של גורם ממשלתי, הופכת אניית האמוניה למיכל צף, שנמצא באופן קבוע בחיפה.

אם, לעומת זאת, האונייה תמלא איזוטנקים קבועים בישראל כפי שהציע ירום אריאב מטעם חיפה כימיקלים, הרי שהם יהוו מעין תחליף מיכל, ומשך עגינת האונייה יהיה קצר. כך, שבשום זמן לא יהיה בשטח ישראל ריכוז ממושך של אלפי טונות אמוניה בנקודת כשל בודדת. בניית מקשר ימי מרוחק בעתיד גם תרחיק את האונייה מהחוף.

האם דירוג הבטיחות מתאים לרווחיות חיפה כימיקלים במקרה ?

דו"ח אריאב מסייע לשרטט את האינטרסים של חיפה כימיקלים. לפיכך נביא את תמציתו, לגבי חלופות הביניים לתקופה של שלוש שנים, עד לפתרון ארוך הטווח.

השוואה בין החלופות למיכל האמוניה ועמדת הממשלה העדכנית (גרפיקה: אידאה. נתונים: דו״ח אריאב, תצהיר המשרד להגנת הסביבה לביהמ״ש)

הדוח מבהיר מדוע חיפה כימיקלים מעדיפה את שתי החלופות האחרונות, שלא רק עדיפות לה מבחינה כלכלית, אלא משמרות באופן מעשי את המונופול שלה על יבוא אמוניה.

על פי פרופסור אהוד קינן, לאיזוטנקים, יש היסטוריה טובה של עמידות, גם באירועי תאונות דרכים. מול החשש של גורמי הממשלה מתפוצה של איזוטנקים ברחבי הארץ, יש לציין את היכולת להסיע אותם לדרום ברכבות מנמל אשדוד, לעומת מיכליות הכביש הנוסעות כיום קרוב הרבה יותר לריכוזי אוכלוסיה ממפרץ חיפה, ונמצאות בסכנה מוגברת לתאונת דרכים לעומת רכבות משא. ייתכן כי דירוגי הבטיחות מתאימים לאינטרסים הכלכליים של החברה באופן מקרי, אך צירוף מקרים כזה עשוי להרים יותר מגבה אחת. כאשר יתפרסם מודל הערכות הסיכונים של המשרד להגנת הסביבה, יהיה ניתן לבחון את הדברים עניינית.

מהמשרד להגנת הסביבה לא הגיבו עד כה לטענה כי הצהרותיהם מנוגדות לפסיקת בית הדין.