זהו. זה נגמר לעת עתה. רגע אחרי שעיכלנו שהחומה נפלה, שג'יימי עזב את סרסיי ושבייליש איננו עוד, אנחנו מתחילים לעכל את פרק הזמן הארוך שעלינו להמתין עכשיו כדי לראות מה יעלה בגורלן של הדמויות שלמדנו לאהוב ולשנוא. אז לאחר שידור פרק הסיום של העונה הכנו כתבת סיכום, שתעסוק בניתוח המגמות והמוטיבים שאפיינו אותה, וכן בהשערות ומחשבות על העונה הבאה, שתהיה גם העונה האחרונה בהחלט של הסדרה.
שנתחיל?
עלילת העונה הנוכחית התהדקה ועמדה בסימן התכנסות. אם בעונות עבר של הסדרה התרגלנו למלא קווי עלילה מקבילים והיינו צריכים להיזכר אם מדובר בווינטרפל, בראבוס, ריברן או התאומים, הפעם רוב העלילה והדמויות התכנסו לשלושה מקומות: ווינטרפל, מעלה מלך ודרגונסטון, עם הבלחות אל החומה ומעבר לה מדי פעם. נראה כי ככל שהסדרה קרבה לסיומה כל הדמויות מתכנסות לאט לאט לקו עלילה אחד מרכזי, שהוא המלחמה בין החיים והמתים.
מה היה לנו?
העונה עסקה כמו שכתבנו בכתבה המקדימה בעיקר במלחמת שלוש המלכות. כן כן, שלוש המלכות, כשכבר בפרק השני ג'ון סנואו עוזב את ווינטרפל לדרגונסטון ובעצם סאנסה נשארת השליטה של הצפון. בזמן הזה התאחדו להם בווינטרפל שלושת האחים הנותרים לבית משפחת סטארק: בראן, אריה וסאנסה.
בצפון בראן מגיע לאחר מסעותיו מעבר לחומה לאחר שהפך להיות העורב בעל שלוש העיניים, דבר הנותן את יכולות לראות חזיונות של כל דבר שקרה ושקורה כעת, אבל לקחו ממנו את חוש הטאקט. אריה גם היא שבה ממסעותיה בבראבוס לאחר שעמדה בדילמה האם לשוב הביתה ולהתאחד עם ג'ון וסאנסה או להמשיך למעלה מלך, להרוג את סרסיי ולמחוק עוד שם מהרשימה שלה.
כשהשלג נופל והרוחות הלבנות נושבות, הזאב הבודד מת, אבל הלהקה שורדת (משפ' סטארק לדורותיה)
ברקע כל ההתרחשויות בווינטרפל הסתובב פיטר בייליש וניסה כהרגלו ליצור כמה שיותר כאוס, סכסוך ופילוג שיאפשרו לו לטפס בסולם בדרך לכס הברזל. אך תכניתו מתפוצצת לנגד עיניו כשהאחיות סטארק מאחדות שורות נגדו ומוציאות אותו להורג במשפט פומבי מול אבירי הבקעה ואדוני הצפון. כעת הכל רגוע, עד כמה שניתן, בווינטפל והאחיות (והאח) לבית סטארק מחכות לפגוש את החברה החדשה של ג'ון.
באולדטאון סאם מנסה להיות מלומד אך מגלה שהמלומדים קצת שכחו למה הם בכלל מלומדים וכשהוא מבין שהם לא הולכים לרתום את הידע והכוח שלהם לטובת המאבק נגד המתים, הוא מחליט לעזוב וחוזר לווינטרפל. מה שהוא כן מספיק לעשות שם זה לרפא את ג'ורה מורמונט מקשקשת אפורה, לנקות המון סירי לילה, לגלות שבדרגונסטון יש מרבצי זכוכית דרקון ושג'ון הוא היורש החוקי לכס הברזל. הספק לא רע בסך הכל.
בחומה ומעבר לה אנו עדים להיווצרות החבורה הלא סבירה שיוצאת להביא מהלך-מת לסרסיי ובסוף העונה לנפילתה מהאש הקרה של ויסיריון. איך זה עובד מבחינה פיזיקלית? נו מילא.
במעלה מלך סרסיי המשיכה בניהול מדוקדק וקר רוח של המלחמה מול דאינריז, סגרה חשבון עם משפחות מארטל וטיירל ומחקה אותן סופית מווסטרוז. על הדרך הצליחה באדיבותו של יורון גרייג'וי להשיג נקמה על רצח ביתה מירסלה.
לאורך העונה עסקה סרסיי בעיקר בשימור כס הברזל וניסיונות לביצור כוחה אל מול דאינריז והדרקונים. כשהבנק לחץ, סרסיי וג'יימי פעלו ביצירתיות והיכו בטירה המלאה בזהב בהייגארדן. מה זה משנה אם המחיר היה ויתור על מקום מושבה ההיסטורי של משפחת לאניסטר בצוק קאסטרלי.
אויבים מן המזרח, אויבים מהדרום, אויבים מהמערב, אויבים מהצפון. אויבים בכל מקום, אנחנו מוקפים בבוגדים (סרסיי לאניסטר)
סרסיי גם סיבכה את עצמה פעמיים עם ההריון המפתיע שלה. פעם אחת כי כעת תיאלץ לחשוף בפני כל ווסטרוז את מה שכולם כבר יודעים, היא ואחיה מנהלים רומן מזה שנים. עריקתו בסוף הפרק אולי תעזור לה בזה. שנית, לסרסיי ניתנה נבואה כילדה שהיא תלד שלושה ילדים ושלושתם ימותו. האם ההריון יסתיים לפני סופו? האם סרסיי תמות לפני סופו? נגלה בעונה הבאה.
בדרגונסטון, דאינריז חוזרת למקום הולדתה לאחר שנות היעדרות רבות מאז שהמרד של רוברט מחה את זכר משפחת טארגאריין מווסטרוז. רוב העונה נעה דאינריז על המתח בין השליטה הנאורה הרוצה "לשבור את הגלגל" לבין הדמות של אביה המלך המטורף הבטוח בחזקתו על כס הברזל על פי זכות הדם והירושה. דוגמה לצד הצל של דאינריז ניתן לראות בסירובה להקשיב לטיריון ביחס לרנדיל טארלי ובנו, אותם היא מוציאה להורג. לאורך העונה התקרבה דאינריז לג'ון שבתחילה הגיע לדרגונסטון לבקשתה כדי שייכרע ברך וזה ניסה מצדו לשכנע את דאינריז להצטרף למלחמה נגד צבא המתים.
דראקאריס! (דאינריז טארגאריין)
ההתקרבות ביניהם הגיעה לשיא כאשר לאחר ששבו מהמסע ללכידת מת-מהלך, מסע בו נהרג הילד שלה, הדרקון ויסיריון. לאחר המסע ולאחר שחזתה במו עיניה באימת צבא המתים מבטיחה דאינריז לג'ון שהם יילחמו ביחד במהלכים הלבנים והוא מצדו כורע בפניה ברך. מערכת היחסים ביניהם מתעלה לשיא נוסף לאחר שג'ון ודאינריז עושים אהבה בסצנה הסוגרת את העונה, תוך כדי שבראן וסאם מדברים על מה שלנו הצופים התגלה כבר בעונה הקודמת שבעצם ג'ון הוא אחיינה של דאינריז ובנו החוקי והיורש של ראיגר טארגאריין.
משחקי הכס או שיר של אש ושל קרח?
העונה האחרונה של משחקי הכס התאפיינה בשני קווי עלילה נפרדים המשיקים לעיתים. מצד אחד, אנחנו ממשיכים את העיסוק המלווה אותנו מהעונה הראשונה, הוא 'משחקי הכס' סביב השליטה על כס הברזל ועל ווסטרוז כולה. מן הצד השני מתפתחת בעונות האחרונות החזית של המלחמה בין החיים והמתים שהיא, לצורך העניין, ה'שיר של אש ושל קרח'.
'משחקי הכס' מתאפיינים במאבק הפוליטי הריאלי, היומיומי שדומה מאד למאבקים האמתיים בעולם המציאותי שלנו. במשחקי הכס אין טוב ורע ואין לנו צד ברור שעלינו לעודד והכל תלוי בנקודת המבט האישית שלנו ובחיבור הרגשי שיש לנו עם הדמויות, לכן בעונה הראשונה מעטים היו מסוגלים להגיד בפה מלא שהם בצד של ג'יימי לאניסטר לדוגמה, אך כעת לאחר שנחשפנו רבות לצדדים האנושיים שלו ולחוויות שחווה יש לא מעט שיעודדו אותו. לעומת זאת 'שיר של אש ושל קרח' מתאפיין במאבק האפי בין החיים והמתים. בשיר של אש ושל קרח יש לנו שני צדדים ברורים, החיים והמתים, וכמו שבריק היטיב לנסח את זה בשיחה עם ג'ון במהלך מסעם מעבר לחומה, "האויב הוא המוות, האויב הראשון והאחרון". המאבק בשיר של אש ושל קרח הוא המאבק הפנטסטי בו יש שימוש רב בקסם, אלים שונים ומשונים, נבואות, חזיונות, וכמובן דרקונים.
לאורך העונות, גם אם באחרונה קצת פחות, ניתן היה לראות כי כל דמות שבוחרת לשחק את המשחק של משחקי הכס ולהתעסק בריאל פוליטיק, מוצאת את מותה בסופו של דבר. דוגמה לכך ניתן לראות באינספור הדמויות שחלפו מולנו לאורך העונות: נד ורוב סטארק, ביילון גרייג'וי, רנלי וסטאניס בארת'יון ועוד רבים וטובים (מי יותר ומי פחות). כל הדמויות הנ"ל שאפו בשלב זה או אחר לשלוט או לקבוע את זהותו של השולט בכס הברזל או בניסיון להכתיר את עצמם מלכים על השטחים שבשליטתם, וכולם מצאו את מותם. העונה הצטרף אליהם פיטר בייליש רב התחבולות והתכנונים, דמות שלאורך כל העונות עד כה הייתה המושכת בחוטים ובעצם הניעה חלק ניכר מהעלילה קדימה, כל זאת רק כדי שהוא יוכל להגיע בסופו של דבר לכס הברזל. אך גם הניסיון שלו הגיע לקיצו כאשר סאנסה ואריה הוציאו אותו להורג.
כל מי שצפה בעונה השביעית בוודאי התאכזב, כמה שזה נורא להגיד את זה, לא רק ממספר המתים הנמוך שהיו העונה אלא גם מהעובדה שרוב הדמויות שמתו היו דמויות משניות במקרה הטוב. בניגוד לתדמית של משחקי הכס כסדרה המסוגלת להרוג כל דמות, דווקא העונה נראה כי רוב הדמויות קיבלו מעין חסינות. היחיד שמת מכל החבורה שיצאה למסע מעבר לחומה הוא תורוס ממיר וגם כשנראה היה שג'ון ימות אף הוא, פתאום צץ דוד בנג'ן משום מקום כפתרון 'דאוס אקס מכינה'. הסיבה לזה לדעתנו היא שבניגוד למאבק הריאלי של 'משחקי הכס' במאבק הפנטסטי (מלשון פנטזיה) של 'שיר של אש ושל קרח' יש לכל דמות תפקיד וייעוד שעליהם למלא בתכנית הגדולה. גם אם התפקיד לא ברור לנו או אפילו לדמות עצמה. גם את זה בריק מעלה בשיחתנו אם ג'ון כשהוא אומר שהוא לא יודע למה אל האור החזיר אותו לחיים (6 פעמים!!) אבל שכנראה יש סיבה ושהוא חייל שרק צריך לנסות להבין על מה הוא נלחם.
ניתן לראות לאורך העונות שהדמויות להן מיועד תפקיד כלשהו במלחמה הגדולה בין החיים והמתים מקבלות מעין חסינות ממוות או שמסוגלת לקום לתחייה. אפשר להזכיר כמובן את ג'ון סנואו שהושב לחיים על ידי מליסנדרה, דאינריז הבלתי נשרפת שפעמיים יצאה בחיים מתופת אש וטיריון שנחלץ משני נסיונות להוציאו להורג. גם אריה, שעד עתה לא התערבה באופן מובהק ב"שיר של אש ושל קרח", הצליחה באורח פלא להחלים מדקירה קשה בבטן ושהייה במים המזוהמים של בראבוס ורכשה כוחות קסומים המאפשרים לה להחליף פנים. דבר זה עשוי להעיד על החסינות שיש לה כחלק ממעורבות עתידית בשיר של אש ושל קרח. כך לטענתנו.
סרסיי אמרה לנד עוד בעונה הראשונה "כשאתה משחק את משחקי הכס אתה מנצח או מת" אך נראה כי ההערה שהעיר לה ג'יימי בפרק האחרון של עונה 7 כי "כשהלחימה בצפון תיגמר, מישהו יינצח. אם המתים ינצחו, הם יצעדו דרומה ויהרגו את כולנו. אם החיים ינצחו, ואנחנו נבגוד בהם, הם יצעדו דרומה ויהרגו את כולנו" מראה לנו כי בסופו של דבר זה לא באמת משנה מי יישב על כס הברזל, הדבר היחידי שמשנה הוא המלחמה בין המתים והחיים.
אירוע שיא במעבר של העלילה מהמאבק על כס הברזל למלחמה במתים הוא כמובן 'ועידת השלום' שהתרחשה בבור הדרקונים בפרק האחרון. ההוכחה הניצחת שהביאו ג'ון ודאינריז לקיומם של המהלכים הלבנים שעד אז נחשבו לאגדות כמו הגרמקינים והסנארקים, הפכה אותם לאיום מוחשי וממשי עבור כל יושבי ווסטרוז ולא רק עבור משמר הלילה והצפון. "כולנו באותו הצד. כולנו נושמים" עונה ג'ון לגנדרי ששואל אותו כיצד יכולים כל חברי המשלחת אל מעבר לחומה לשתף פעולה למרות היריבות והשנאות ביניהם, ונראה כי התשובה הזו מספקת גם עבור ווסטרוז כולה. ג'יימי נראה לאחרונה רוכב צפונה, ולמרות הדם הרע בינו לבין דאינריז וג'ון סנואו, ספק אם הם ישיבו את פניו ריקם ויסרבו להצעתו לחבור אליהם. כעת סרסיי היא היחידה שנותרה לשחק את "משחקי הכס" לבדה כשכל שאר הדמויות הקדישו את עצמן למלחמה הגדולה בין החיים והמתים. אה כן, גם יורון גרייג'וי אבל נו באמת, אותו תיאון יהרוג מתישהו בעונה הבאה.
רפרנסים
יש משהו מתוחכם וחביב בהומור של ניואנסים ורפרנסים שכשנעשה בו שימוש תכוף מדי, נעשה קצת מרגיז. לא ברור אם כאן זה המקרה אבל ללא ספק העונה שפעה רפרנסים לעצמה, אולי באמירה לא מודעת על כך שימי הזוהר שלה מאחוריה ואולי כדי לספק לקהל המעריצים ההדוק רגעים של התעלות על הצלחתם לזהות כאלה. רוצים דוגמאות?
אריה שאומרת לניימריה "זאת לא את" בקריצה לאריה שאמרה לאביה בעונה הראשונה "זאת לא אני" על העתיד שהוא צופה לה בטירה שלווה עם שמלות; סר דאבוס שמתקן לג'ון סנואו את אותה השגיאה הלשונית שסטאניס נהג להעיר עליה; הפגיון ששימש את אריה לשסף את גרונו של בייליש, אותו הפגיון שבייליש הצמיד לגרונו של אביה בעונה הראשונה, ג'ון המאחל לדאינריז "הצלחה במלחמות שעוד יבואו" באותו הביטוי שארתור דיין השתמש בו לפני הקרב האחרון שלו מול נד סטארק ותגובתו של מאנס ריידר להצעת החנינה של סטאניס לפני שהוצע להורג; הביטוי "כאוס הוא סולם" שבמקור בייליש אומר לואריז אך מתחלחל לשמוע אותו העונה מבראן; המפגש של אריה עם השומרים בכניסה לווינטרפל המקביל למפגשה עם השומרים במעלה מלך בעונה הראשונה ודאבוס שצוחק על גנדרי שחשב שהוא עוד חותר אחרי שזה הדבר האחרון ששמענו ממנו בעונה השלישית.
פמיניזם
כן כן. לפחות קצת. הביקורת שהוטחה בסדרה, במידה רבה של צדק, תרמה אולי להיפוך מגמה ואם בעונות הקודמות נשים היו בתפקידים משניים והרבו לשמש בתפקידי זנות ובסצינות מין, העונה הביאה לשיאו את הכוח הנשי בווסטרוז. על מלחמת שלוש המלכות שהחליפה את מלחמת חמשת המלכים כבר כתבנו אז נוסיף את מועצת המלחמה הכל נשית של דאינריז בה הגברים עומדים מאחור כיועצים בלבד, את הגילוי ש"הנסיך שהובטח" יכול ממש באותה המידה להיות "הנסיכה שהובטחה" כי בוואליריאנית גבוהה אין לביטוי מין דקדוקי מובהק, את ליאנה מורמונט שעומדת איתנה מול כל הגברים ומודיעה להם שאין בכוונתה לסרוג בזמן שהגברים יילחמו ושגם נשים יתאמנו לקראת המלחמה עם המתים, את סאנסה ואריה שמצליחות להערים על בייליש ואת אותה אריה שמבקרת את המציאות בה גדלה עם המשפט "ילדות קטנות לא זוכות לבחור מה הן יעשו כשיגדלו" ובמקביל גדלה להיות נערה שגם בריאן וגם סאנדור קלגיין מכירים בכך שלא כדאי להתעסק איתה. יהיו שיאמרו "מעט מדי ומאוחר מדי" ויהיו שיתלוננו על שזה שוביניזם הפוך (פחחחח). אנחנו מברכים ורוצים עוד.
פאדיחות
מג'יימי שעף, מוקף בדרקון ודותראקים, לתוך פלג מים שנחלי ארצנו הם האמזונס לעומתו ואז שוקע למצולות עם שיריון מלא ויד הזהב (זה שוקל המון, מיינד יו) כאילו הוא בים הצר לכל הפחות כדי לצאת ממנו אחרי מה שנראה כמו שבוע, בצד השני של אותו נהר/ים כאילו כלום לדוד בנג'ן שמגיע משום מקום, שוב יש לציין, להציל את ג'ון ברגע האחרון ממוות כה מתבקש. מהמרחקים העצומים שג'ון ודאבוס עושים על פני רוב ווסטרוז בזמן שהמתים מתקדמים 2 ק"מ מהארדהום לאיסטואצ' לבחירה התמוהה של מלך הלילה לזרוק את החנית שלו דווקא על ויסיריון המעופף ולא על דרוגון הנייח, הקרוב והעמוס בנוסעים. מאיפה המהלכים הלבנים השיגו שרשראות ואיך הם הכניסו אותן למים אם הם לא יכולים לשחות? ושלא נתחיל בכלל לדבר על בראן שיכול היה בכל רגע נתון לחדול את מחול הקריפיות בווינטרפל אם רק היה חולק כמה מהחזיונות שלו.
דוד בנג'ן! איך?! (ג'ון סנואו המום כמונו)
אין מנוס מלומר שככל שהסדרה מתרחקת מכתיבתו המופתית של ג'.ר.ר מרטין הכותבים שלה מתקשים לסגור את הקצוות בצורה שתיכנס לעונה ולפרק. יכול להיות שזה מה שצפוי לנו גם בעונה הבאה ויכול להיות שגם בספרים, זאת בעיה שמרטין יתקשה להתמודד עמה בשני הספרים שעוד נותרו לו. רק שיכתוב כבר…
סצנות אהובות
אריה חוזרת לווסטרוז בגדול ואחרי שבעונה הקודמת חיסלה את וולדר פריי, היא לא עוצרת ובפתיחת העונה נוקמת את נקמת אחיה ואמה בכל החמולה הבוגדנית שלו תוך שהיא מתחזה לו.
https://www.youtube.com/watch?v=Mo9ZGtOM5Yw
דאינריז בתצוגת תכלית מול צבא לאניסטר עם הדות'רקי ובעיקר עם דרוגון, מראה ממה היא עשויה. דראקאריס!
סצנת הטיול השנתי מעבר לחומה, לפני שהעניינים ממש השתבשו, כשגנדרי סוג של משלים עם האחווה ללא דגלים וסאנדור וטורמונד עושים בונדינג סביב גילויים חושפניים של האחרון על אהבתו לבריאן.
סצינת המין של מיסאנדיי ותולע-אפור והשיחה בתחילתה בה הוא חושף בפניה את פחדו הגדול ביותר, היא עצמה. הסצנה מעצימה את סיפור האהבה הבלתי מושגת החמוד הזה ברגישות ומראה שגם סריס יכול לאהוב, לענג ולהתענג וגם מי שנולדה לעבדות יכולה לבחור את מי לאהוב.
https://www.youtube.com/watch?v=4XxyqxXtKPw
ברון כנושא דיאלוגים שהם גם משעשעים אבל גם עם אמירה ביקורתית על המלחמה: עם דיקון טארלי אחרי הקרב על הייגארדן, עם ג'יימי אחרי שהציל אותו מהדרקון ושוב עם ג'יימי מול הבלתי טמאים על מה באמת מניע חיילים. מין, אגב.
דאבוס שלא מתבלבל מול כל תאריה של דאינריז ומציג את ג'ון סנואו: "זה ג'ון סנואו… הוא המלך בצפון".
שמחים שעקבתם ונשמח לתגובות והערות שלכם בפייסבוק שלנו. עד לעונה הבאה, וואלאר מרגוליס וואלאר דוהאריס לכולם.
לסיקורים נוספים: לקראת העונה ה-7 | פרק 1 | פרק 2 | פרק 3 | פרק 4 | פרק 5 | פרק 6 | פרק 7 | חידון "משחקי הכס" הגדול