משרד האוצר פרסם אתמול (ג') את ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממיסים של חודש ספטמבר. המגמה של עודפי הגביה שנראתה לאורך השנה מקצינה, תת הביצוע של המשרדים נמשך ומתווה הגרעון עושה פניית פרסה כשההכנסות עולות על ההוצאות. מה פירוש כל זה? שלממשלת ישראל יש כסף, הרבה כסף, שהיא פשוט מעדיפה לא להוציא לרווחת האזרחים.

הכנסות המדינה ממיסים

בתחום הכנסות המדינה ממיסים, חודש ספטמבר היה נדיב מאוד לקופת המדינה עם גביה כוללת של 29.5 מיליארד שקלים. סה"כ מתחילת השנה (ינואר עד ספטמבר) גבתה המדינה 234.1 מיליארד שקלים במיסים. זאת לאחר שבתחילת השנה חזו במשרד האוצר גביה שנתית של 294.5 מיליארד שקלים. מכאן שחודש ממוצע היה אמור להכניס לקופה 24.5 מיליארד שקל, כך שחודש ספטמבר עקף את הממוצע הצפוי בחמישה מיליארד שקלים המתווספים לשמונה מיליארד שקלים בעודפי גביה בין החודשים ינואר לאוגוסט. בסך הכל רשמה קופת המדינה עודפי גביה של יותר מ-13 מיליארד שקלים עד כה, ביחס לתכנון המקורי. במידה ומגמה זו תימשך, אנחנו צפויים לסיים את השנה עם עודף גביה אסטרונומי – 17 מיליארד שקלים.

לאן הולכים עודפי הגביה? מאחר ובמדינת ישראל נהוג כלל הוצאה המגביל את ההוצאה הממשלתית המותרת ביחס לתקציב של השנה הקודמת, ממשלת ישראל לא יכולה להכניס את עודפי הגביה לתקציב. כמובן שמדובר בכלל שהממשלה קבעה, והיא גם זו שקובעת מתי לעקוף אותו. כשהמדיניות היא להקטין את ההוצאה הממשלתית ככל הניתן ולהעביר כמה שיותר אחריות מהממשלה לשוק הפרטי, ממשלת נתניהו לא צפויה להחליט להגדיל את עוגת התקציב. במצב כזה עודפי הגביה מועברים להקטנת הגרעון השנתי וכתוצאה מכך להקטנת יחס החוב תוצר של מדינת ישראל. ובכל זאת, קשה למדינה להסביר מדוע היא נמנעת מהעלאה משמעותית של קצבת הנכים, או הפעלת חוק יום לימודים ארוך, כשקופתה גדושה. הפתרון צפוי ככל הנראה להיות הורדת מיסים נוספת שתגיע בהמשך השנה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

באשר להתפלגות ההכנסות מציינים באוצר כי בחודש ספטמבר נרשמה הכנסה חריגה של 3.2 מיליארד שקלים כתוצאה מהרפורמה של חברות הארנק שלוותה מהפחתת שיעור המס על דיבידנדים לתקופה מוגבלת. הטבה שהביאה רבים מבעלי חברות הארנק לממש את הכסף שהצטבר בחברות לפני שהמס חוזר לרמתו הקבועה.

יחד עם זאת, ראוי לציין לטובה כי המגמה של עליית המיסים הישירים וירידת המיסים העקיפים בעוגת הכנסות המדינה נמשכת. מגמה זו מחזקת את הפרוגרסיביות של מערכת המס, ותורמת להורדת אי השוויון בישראל.

הוצאות משרדי הממשלה

משרדי הממשלה ממשיכים גם בחודש ספטמבר עם תת ביצוע אותו ראינו מתפתח לאורך כל חודשי השנה. בחלוף 75% מימי שנת 2017, הצליחו משרדי הממשלה להשתמש ב 71.9% מתקציבם בלבד. כך שקצת יותר מ 3% מהתקציב, כעשרה מיליארד שקל, לא בוצעו. בעוד שהמשרדים האזרחיים הצליחו לבצע 70% מהתקציב עד כה, מערכת הביטחון הצליחה לעקוף את גרף הביצוע השנתי ולהוציא כבר 79.2% מהתקציב שיועד לה.

מה קורה עם כספים שלא משתמשים בהם בסוף שנת התקציב? חלקם עוברים לשנה הבאה כעודפים, אבל חלקם הגדול פשוט נעלמים אל תוך בור הגרעון ומשמשים להקטנת יחס החוב תוצר.

הכירו את הגרעון השלילי

בחודשיים האחרונים מציג גרף הגרעון שינוי כיוון. ככלל, כל שנה מאשרת הממשלה גרעון. ביחידה לניהול חוב במשרד האוצר מנהלים את גיוס החוב של המדינה כך שמרביתו מגוייס לקראת סוף השנה. גרף הגרעון השנתי מתחיל בירידה מתונה ולקראת סוף השנה יש ירידה צלולה לכיוון היעד המתוכנן. השנה קורה דבר מעניין: בחודשים ינואר עד יוני הגרעון התפתח כצפוי, ואפילו באופן קצת מוגבר ביחס לשנה שעברה. ביולי נעצר הגידול בגרעון ואילו באוגוסט וספטמבר נרשם 'גרעון שלילי' – כלומר, יותר כסף נכנס לקופת המדינה מאשר יצא. מדובר באירוע חריג ביותר, שכן המדינה פועלת באופן מובנה על 'גרעון תקציבי' קבוע מראש, שנועד לעודד צמיחה של המשק. גם כשיחס החוב תוצר ירד בשנים האחרונות, החוב במספרים מוחלטים גדל, פשוט בקצב הנמוך מקצב צמיחת המשק. בחודשים אוגוסט וספטמבר החוב הלאומי של ישראל הצטמצם גם במספרים מוחלטים.

עם קביעת מסגרת התקציב לשנת 2017 החליטה הממשלה כי הגרעון יעמוד על 2.9% מהתמ"ג – שהם 36.6 מיליארד שקלים. בשלב זה של השנה (ינואר עד ספטמבר) נמדד גרעון של 5 מיליארד שקלים בלבד. ב-12 החודשים האחרונים נמדד גירעון בשיעור של 1.9% בלבד. באשר לגירעון לא ניתן לדבר על מגמה, שכן הגרעון לא מתפתח בצורה לינארית המתפרסת על כל השנה. עם זאת אפשר להניח כי הגרעון בסוף שנת 2017 יהיה נמוך משמעותית מהתוכניות.

כשבסוף השנה נחבר את כל המספרים, עודפי הגביה, תת הביצוע של המשרדים והקטנת הגרעון מעבר לתכנון, נגלה באופן לא מפתיע שהממשלה נמנעה מהוצאה של עשרות מיליארדי שקלים לרווחת אזרחי מדינת ישראל. כסף שיכל לשמש להעלאת קצבאות הנכים, העלאת תקציבי הסיעוד לקשישים, יום לימודים ארוך, הקטנת כיתות, מניעת תאונות דרכים, השקעה בהצמחת המשק ועוד ועוד, נשאב להקטנת יחס החוב תוצר. כל זאת בחסות שלושה כללים פיסקאלים ומדיניות ממשלתית מכוונת.