ועדת שרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) את הצעת החוק לשינוי אופן מינויים של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה השונים, כך שייבחרו באמצעות ועדת איתור ולא במכרז, כפי שנהוג כיום. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הביע את התנגדותו להצעה טרם אישורה בוועדה היום.

"בעולם שכל החלטה הופכת להיות 'בגי"צה', יועצים משפטיים הפכו למשרות מאוד דומיננטיות במשרדים" אמרה שרת המשפטים, איילת שקד, "אך טבעי ששר יהיה דומיננטי בבחירת יועמ"ש של משרדו. יש איזון מאוד נכון בהצעת החוק בין התפקיד של היועץ המשפטי כמיישם מדיניות לבין העובדה שהוא שומר הסף".

לפי הצעת החוק, השרים צפויים ליהנות מהשפעה בוועדת האיתור, ולהיות בעלי יכולת להשפיע על זהות המועמד שייבחר — לעומת המצב כיום, שבו מתקיים מכרז שאמור להיות נקי מהשפעה שלהם. שקד הגישה את הצעתה כחלק ממדיניותה להגביר את המשילות של השרים, ולאחר שהושמעו טענות לפיהן יועצים משפטיים במשרדי ממשלה עוצרים את פעולות השרים והמשרדים. עוד קובעת ההצעה כי לאחר המלצת ועדת האיתור בראשות מנכ"ל המשרד, הנושא יובא להכרעת השר הרלוונטי בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.

שרת המשפטים לשעבר, ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני), אמרה בתגובה כי הצעת  החוק "מצטרפת לגל חוקי השחיתות והופך את שומרי הסף למען הציבור לשומרי השר לצרכיו, כדי למנוע מהם להציב גבולות לפוליטיקאים חסרי עכבות שחושבים שהם מעל החוק. מדובר בעוד חוק של שחיתות פוליטית במסווה של משילות. מכה לשומרי הסף היא מכה לציבור עליהם הם מגינים מפני דורסנות ושחיתות פוליטית".

"הופך את שומרי הסף למען הציבור לשומרי השר לצרכיו", לבני (צילום: הדס פרוש פלאש 90)

במכתב ששלח ביום חמישי האחרון לשרה שקד, הביע  מנדלבליט את התנגדותו להצעת החוק. "השינויים המבוקשים, שתכליתם העצמת מעורבותו של השר בהליך בחירתו ומינויו של היועץ המשפטי למשרד הממשלתי צפויים להביא להחלשת עצמאותו, אי תלותו, ואפקטיביות תפקודו של היועץ המשפטי למשרד ממשלתי כ'שומר סף'" כץב, "החלשה שכזו תביא בתורה לפגיעה במעמדו של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה בכללותו, תחתור תחת עקרונותיו היסודיים ביותר של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ועלולה לפגוע קשות בעצמאותו, באיכותו ובאמון הציבור בו".

לטענתו הדברים נכונים הן ביחס להצעת החוק הפרטית שהגיש ח"כ אוחנה, הצעה הקובעת כי תפקיד היועץ המשפטי יהיה משרת אמון לכל דבר ועניין, והן ביחס לתזכיר החוק הממשלתי שיזמה השרה איילת שקד. יוזמה זו מבקשת למנות את היועץ המשפטי למשרד באמצעות ועדת איתור אשר תבחר חמישה מועמדים מתוכם יבחר השר – בהסכמת היועמ"ש. לדבריו התפקיד שניתן במסגרת התזכיר ליועמ"ש בהליך המינוי אינו מאיין את השפעתו המכרעת של השר על ההליך בכללותו, שהיא לדבריו העומדת ביסוד הפגיעה בעצמאות היועץ שייבחר במסגרת ההליך.

לדבריו אלו צירף מנדלבליט דברים מתוך מסקנות דו"ח ועדת אברמוביץ' אשר קבעה כי "חובתו של המשפטן הציבורי היא לחוות דעה מקצועית, כנה ומבוססת, לפי מיטב שיקול דעתו, וללא מורא מפני הדרג הנבחר והממונה", והסביר כי שינוי שיטת בחירתם של היועצים המשפטיים עלול להוביל להטיית העשייה המשפטית במשרדי הממשלה מכזו המונעת משיקולים משפטיים-מקצועיים בלבד, לכזו המונעת מרצון לפעול לשביעות רצון השר, ולהתרופפות הקשר ההדוק הקיים כיום בין יועצי המשרדים לבין היועץ המשפטי לממשלה.

"לבסוף אציין כי מעבר למכלול הקשיים המתוארים, קשה להצביע על צורך של ממש בשינוי שיטת המינוי של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה", סיכם מנדלבליט, "כפי שאף את (השרה שקד, נ.כ.) ציינת בעצמך בהזדמנויות שונות, אין כל טענה בדבר קיומו של קושי רוחבי עקרוני בעבודתם המקצועית, לא כל שכן תשתית עובדתית המצביעה על כך. מעבודתי ארוכת השנים בשירות הציבורי נוכחתי פעם אחר פעם כי היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה עובדים ללא ליאות ובשיתוף פעולה עם הדרג המדיני והמקצועי לקידום מדיניות הממשלה, כפי שהותוותה על ידי הדרג המדיני, בגבולות הדין, וממלאים את מלאכתם נאמנה".

איגוד המשפטנים בהסתדרות התנגד אף הוא לשינויי החקיקה בין היתר בטענה כי החקיקה פוגעת בשוויוניות ההליך, ובאופק התקדמותם של משפטנים העובדים בשירות הציבורי.

חוק ההמלצות – אושר, אך הדיונים לגביו ימשיכו

הצעת חוק נוספת שאושרה היום בוועדת השרים היא זו האוסרת על המשטרה להמליץ על כתב אישום. במהלך הדיון הוחלט כי השרה שקד, והשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, יגיעו להסכמות ביניהם בעניין החוק טרם עלייתו לקריאה ראשונה. כבר בשלב זה הסכימו הצדדים כי הצעת החוק תרוכך לפני קידומה וכי בחקירות עם פרקליט מלווה יהיה רק סיכום דיון, שלא יפורסם בתקשורת.

ההחלטה באה על רקע הודעתו של ארדן, מוקדם יותר כי הוא מתנגד להצעה, כפי בנוחה הנוכחי. "איסור כזה מנוגד למהות עבודת המשטרה והחוקרים ויש להתנגד לו" אמר ארדן, "אין דרך לסיים חקירת תיק ולהעבירו להחלטת הפרקליטות, מבלי שהחוקרים יצרפו אליו את עמדתם המקצועית והערכתם לגבי הראיות שנאספו על ידם".

גלעד ארדן (ארכיון, צילום: אורי לנץ / פלאש90).

פרקליט המדינה, שי ניצן, שהשתתף בוועדת שרים לענייני חקיקה, הביע את הסתייגותו ממנו. ניצן נימק את התנגדותו לחוק ואמר כי "ביטול סיכומי החקירה ידרוש תקנים נוספים לפרקליטות ויאריך את משך הטיפול בתיקים". עוד הוא הוסיף כי "לא רואה תועלת בסתימת פיות".

ניצב בדימוס, ח"כ מיקי לוי (יש עתיד), אמר, בתגובה להחלטת ועדת השרים, כי "זוהי המשך ההתנהלות המאפיוזית של ראש הממשלה ושליחיו אשר רודפים את גורמי אכיפת החוק במטרה להרתיע אותם מלבצע את תפקידם. נתניהו ושליחיו יודעים היטב שהמשטרה לא נותנת המלצות בתיקי חקירה כבר מעל עשור. המשטרה בסך הכל מסכמת את חומר החקירה הרב אחרי שעבדה עליו, כפי שהגיוני וראוי שיעשה בסיום עבודה מאומצת וארוכה של כל צוות שבודק דבר מה ומגיע לממצאים. שהרי פעמים רבות מדובר בתקופה ארוכה של עבודה עם תוצרים של מאות קלסרים וחומרי חקירה אחרים. אין ספק שיש במקרה זה נסיון ברור ומכוון למרוח את חקירות ראש הממשלה כדי להרוויח עוד ועוד זמן ולדחות את הקץ. אני קורא לחברי הקואליציה לעמוד כמו חומה בצורה ולא לאפשר את דריסת גורמי אכיפת החוק במדינה".