דו"ח ביקורת פנים של משרד התקשורת מ-2017 שפורסם בעקבות בקשת חופש מידע של העיתונאי אבי וייס, שופך אור נוסף על התנהלותו הבעייתית של משרד התקשורת תחת נתניהו ופילבר: על פי הדוח, שינוי ארגוני נרחב במשרד נעשה ללא מעורבותו של נתניהו, שר התקשורת דאז. במקביל, מתאר הדו"ח התנהלות בעייתית של קידום עובדת במסלול מהיר, יחד עם שחיקה בשכרם של עובדים אחרים במשרד. מהדו"ח עולה התחושה, כי בעוד נתניהו עסק באינטנסיביות בנעשה בכלי התקשורת בישראל, הוא לא היה מודע לנעשה מתחת לאפו במשרד בו הוא כיהן. גם בנושא הקריטי של דאגה לתשתיות התקשורת בישראל, גילה נתניהו חוסר מעורבות ואחריות, והעניק למנכ"ל פילבר יד חופשית, אשר נזקיה ממשיכים להצטבר.

חקירות ראש הממשלה נתניהו ומאבקיו בכלי התקשורת שמעניקים לו סיקור שלילי, מסיטים את תשומת הלב מתפקידים רבים וחשובים של משרד התקשורת כלפי הציבור – קידום התקשורת הקווית והסלולרית, פיקוח על הדואר ומתן שירות ליבואני ציוד אלחוטי. בנושאים אלה, ההתקדמות הבולטת בשנים האחרונות נעשית בלחץ משרד האוצר, ואילו השרים במשרד, גם אחרי נתניהו אינם מגלים מעורבות יתרה בענייניו.

בניין בזק ובניין YES (צילום: פלאש 90 / אידאה)

דו"ח מבקר הפנים אלון זולר לגבי השינוי הארגוני במשרד התקשורת, נערך לפני זמן רב, אך פורסם כעת בעקבות בקשת חופש המידע שהגיש העיתונאי אבי וייס. הדו"ח מתאר במילים עדינות יחסית, התנהלות יוצאת דופן של המנכ"ל המושעה שלמה פילבר, אשר שינה לחלוטין את מבנה המשרד, מבלי ששר התקשורת נתניהו היה מעורב בשום אספקט של המהלך הגדול. תכניותיו של פילבר כללו, לבד מסגירת אגפים ופתיחת חדשים, שחיקה בשכר העובדים בסעיף שכר עידוד. לצידם, ניסה פילבר להחיל קידום בשתי דרגות בבת אחת ליו"ר ועד העובדים (לשעבר כעת) – מהלך בלתי חוקי, שנמנע לבסוף. בתגובה לטיוטת הדו"ח כתבה תמי לשם, סמנכ"לית בכירה למינהל ומשאבי אנוש: "לאחר בדיקה חוזרת הוחלט לשדרג את המשרה המאויישת בדרגה אחת בלבד וסוכם עם הנציבות כי תשלח פנייה באשר לשדרוג המשרה בדרגה נוספת בעתיד, מאחר ואין אפשרות היום לשדרגה בשתי רמות". בשנה האחרונה, נערכו בחירות לראשות שני ועדי המשרד – בת"א ובירושלים, ובהם נבחרו עובדים שאינם מנהלים או שידוע על זיקה אישית בינם להנהלה.

איפה היה נתניהו ?

בסעיף 35 בדו"ח הביקורת כתוב "במהלך הביקורת מסר ראש מטה השר שאינו מעורב בנושא זה, ולאחר שבדק זאת עם מנכ"ל המשרד, נמסר לו שבמוצאי שבת, 7.5.16 הציג המנכ"ל לראש הממשלה ושר התקשורת את תכנית השינוי, את מטרותיו ואת השינויים המהותיים שמוצע שיבוצעו. אין תכתובת או סיכום דיון כתוב מפגישה זו. סמנכ"לית בכירה למנהל ומשאבי אנוש אמרה שלא יודעת אם המהלך הוצג או אושר על ידי השר". כלומר, שינוי ארגוני מקיף הכולל סגירת אגפים ופתיחת חדשים, נעשה ללא הבעת דעה של השר.

לפי הצהרותיו, עסק נתניהו רק בדברים הגדולים – התחרות בין ערוצי הטלוויזיה, פיצול ערוץ 2. קידום טכנולוגיות חדישות ופיקוח על תשתיות התקשורת לא העסיקו את ראש הממשלה כהוא זה, כפי שהעסיקה אותו סגירת רשות השידור ועלייתו לאוויר של תאגיד השידור הציבורי. העמדה המרוחקת של נתניהו כשר תקשורת, שהינה סבירה בהיותו גם ראש הממשלה, מטילה אור חדש על מעשיו של מקורבו שלמה פילבר כמנכ"ל המשרד, שקיבל יד חפשית לעשות בו במשרד כרצונו.

בנימין נתניהו נואם בוועידת ישראל לעסקים. צילום: חיים צח, לע"מ

פילבר לא עסק רק בענייני בזק

ב-1.1.2017 השינוי הארגוני נכנס לתוקף. באותו היום פרסם פילבר הודעה המברכת על השינוי ובה נכתב: "השינוי הארגוני במשרד מהווה ביטוי מעשי למדיניות השר והמנכ"ל, השמה דגש על היערכות וקידום של השינויים הטכנולוגיים המשמעותיים הנדרשים בתחום הטלקום (הפס הרחב באינטרנט, דור חמישי בסלולר, עידן הסיבים האופטיים וכד')". מי שיחפש כיום, לאחר שנה ורבע, התקדמות מהותית בתחומים אלו לא ימצא. למעשה, משרד התקשורת נמצא כעת בקיפאון, ובין היתר, בגלל פעולותיו של פילבר  שהפכו אותו קודם לחשוד בפלילים, וכעת לעד מדינה.

לזכותו של פילבר ייאמר שניסה לקדם את הפיכת רשת הסיבים של בזק המוקמת מאז שנת 2013 לפעילה, אך על פי החשדות עשה זאת בכלים אסורים של עריכת עסקאות רגולטוריות של השקעות תמורת הקלות, ללא סמכות. שינוי ממדיניות השוק הסיטונאי, אותה קידמו השרים השר גלעד ארדן ('הליכוד') ולפניו השר משה כחלון (אז מטעם 'הליכוד', וכיום שר האוצר מטעם 'כולנו'), אשר בולמת השקעות בתשתית, למדיניות אחרת, צריך להיעשות במסמך מדיניות בחתימת שר בליווי שימועים לגביו ומתן אפשרות לציבור להגיב, ושר מעורב כזה פשוט לא היה בנמצא.

הפספוס הגדול – הסיבים של בזק

פילבר ניסה לסגת ממדיניות התחרות העקומה, שהובילו השרים כחלון וארדן. הכיוון היה נכון – במקום תחרות על תשתית בזק, לתחרות בין תשתיות רבות, עם קיבולת מהירה, אבל ההסתבכות הפלילית הקפיאה את כל הנושא. בזק נותרה תחת מדיניות פיקוח מיטיבה במקומות שפוגעים במרבית הציבור – בתעריפים הקוויים ובתעריפי השוק הסיטונאי, ועם מדיניות מכבידה במקומות שגם פוגעים בציבור – מיקור חוץ בתשתיות הפיזיות, וחובת ההפרדה המבנית. מאז 2013 בזק בונה רשת תקשורת בסיבים מהירים ולא מפעילה אותה בשל דרישת משרד התקשורת לחייב אותה להשכיר אותה למתחרות אם תופעל. בזק הצליחה לדאוג לכך שהשכרה של חוטי הנחושת כתשתית האינטרנט – שכבר שיוצאת לפועל – בניגוד לכוונה המקורית, תשתלם בעיקר לה ופחות למתחרות. באופן אבסורדי, משרד התקשורת יכול למנוע מבזק להציע שירותים מתקדמים ולהעניק הנחות כאשר היא רוצה בכך שהוא לא מאשר אותם, אך לא מסוגל לחייב אותה לעשות כך, כאשר היא אינה רוצה. זו היא התוצאה של ההפרטה.

דרוש שר מעורב במשרה מלאה

השר הנוכחי איוב קרא פעל באופן נחוש להצלת ערוץ 20, ודאג לקידום מהיר של תיקונים לחוק הרשות השניה, ולמתן הקלות לערוצי הטלוויזיה, בצורה שעשויה אולי להביאם מהפסד לרווח. נושא התשתיות הסלולריות והקוויות כמו גם מתן השירות לציבור במשרד התקשורת עצמו, לא עמד עד כה במרכז תשומת הלב של השר. דווקא משרד האוצר פעל להקטנת סמכויות משרד התקשורת בחוק ההסדרים, באופן שאמור לבטל חלק גדול מההגבלות שישראל מטילה על יבוא ציוד אלחוטי לישראל, ובכך לחסוך כסף וטרחה מיבואנים ומצרכנים רבים. שימוש במכשירים שלא נבדקו מראש אכן יכול לסכן תדרי רדיו מסחריים ורשתות חירום או רשתות בשימוש בטחוני, אלא שרוב מוחלט של מכשירי האלחוט בישראל אינם מצוידים במשדר בעל עצמה המסוגלת לחולל הפרעה שכזו. לכן, מודל הפיקוח החדש, מותאם הרבה יותר לסיכון הממשי הנשקף ממכשירים אלו.

זהו תיקון קטנטן, אך חיוני, שיפחית את העומס על פקידי משרד התקשורת ויפנה אותם לעסוק לתת שירות לציבור, נושא בו הם עדיין מתקשים באופן עקבי. לא קל להיות היום במשרד התקשורת עם כל הפרסומים השליליים, ועוד יותר קשה להעביר מהלכים חיוניים, גם אם רובם לא קשורים בשום צורה למעשים החשודים בפלילים. בינתיים, גם אחרי שנה ורבע ממועד כניסת השינוי הארגוני לתוקף, הוא עדיין לא הסתיים ולא כל המשרות אוישו. לכן דרוש שר מעורב, שמסוגל לתקן את הנזקים ולהשקיע בכך את כל מרצו. ועד שזה יקרה ? שהאזרחים יחכו.

באשר לתוצאות יישום השינוי הארגוני נמסר ממשרד התקשורת "אנו בעיצומו של התהליך". במשרד מודעים לבעיות בנושא איכות השירות ומודיעים על שיפורים שנכנסו לתוקף – "בחודשים האחרונים חלו מספר התפתחויות שביצע משרדנו בנושא קידום טכנולוגיות ביניהן – פתיחת מייל ייעודי, לקבלת פניות ותלונות מהציבור הרחב .

"אגף רישוי מבצע פעילויות רבות על-מנת להקל ולזרז את הטיפול בבקשות לשחרור ציוד מהמכס, ביניהם קיצור תהליכי האישור הפנימיים במשרד, הגעה למכס ואישור המוצרים במכס עצמו, כך שהלקוחות הרוכשים מקבלים את הציוד ללא צורך בפנייה למשרד התקשורת".

לגבי שיפורים בעתיד, מסר דובר המשרד כי "המשרד פועל בשיא המרץ להכניס מערכות מיחשוב חדשות ולזרז תהליכים כך שבחודשים הקרובים רוב הציוד האלחוטי ביבוא אישי יקבל מענה במכס והרוכשים לא יזדקקו להתקשר למשרד על-מנת לקבל אישורי תקשורת ובקרוב מאוד כל תהליך האישור יהיה מקוון. המשרד מקדם חקיקה שתאפשר הקלות נוספות לטובת הציבור".