חברת הכנסת שלי יחימוביץ' הודיעה היום (שישי) על משיכת תביעתה לביטול הבחירות בהסתדרות עקב טענותיה ל'זיופים רחבי היקף' במהלכן. בעקבות פסיקת בית המשפט העליון ביום רביעי האחרון, הדיון בתביעה היה אמור להיערך ב'רשות השיפוט בהסתדרות' – ערכאת בוררות פנים-הסתדרותית, המורכבת מעורכי דין חיצוניים, ומוסמכת על פי חוקת הארגון לדון בכל סוגיה הקשורה בבחירות בהסתדרות. בהודעה שמסר עורך דינה של יחימוביץ' איתן לירז נאמר כי "לא ננהל את ההליך נגד ההסתדרות בתוך ההסתדרות – אין לנו אמון במוסדותיה".

משמעות ההודעה הבוקר היא כי טענות יחימוביץ' ל"שחיתות ממוסדת ורחבת היקף'" בבחירות שנערכו לפני כשנה, לא יתבררו בשום ערכאה שיפוטית. כזכור, אחרי הבחירות, יחימוביץ' סירבה להכיר בתוצאות ואמרה כי "זה מאבק שאין לי ברירה אלא לנהל, והשלמה עם תופעות כאלה לטובת נוחות פוליטית תהיה פחדנות מצידי. זה מאבק למען העובדים שדוכאו, אוימו, והופחדו בידי מי שאמורים להיות מגניהם, למען אופיה של העבודה המאורגנת, ולמען בחירות דמוקרטיות בישראל 2017 ומעתה ואילך".

כפי שפורסם לראשונה ב'דבר ראשון', התביעה של יחימוביץ' הוגשה לרשות השיפוט כבר באוקטובר, מעט לפני שערערה לביהמ"ש העליון על סירוב המחוזי לדון בתביעתה.  עו"ד איתן לירז, המייצג את סיעת "בית חברתי" ואת שלי יחימוביץ' הודיע לרשות השיפוט של ההסתדרות כי בשל החלטת בית המשפט העליון כי העתירה תידון בתוך ההסתדרות ולא בבימ"ש מחוזי כפי שבקשה יחימוביץ', הוא מושך את הערעור. לירז הוסיף כי מרשיו מכבדים את הכרעת בית המשפט העליון, אך "אין להם ולו שמץ של אמון בדיון בתוך גוף פנימי של ההסתדרות, על מערכת בחירות מדומה, בלתי לגיטימית, שהתנהלה תחת הטלת אימה, זיופים והשמדת קלפיות" – טענות שכאמור, יחימוביץ' עצמה החליטה היום להימנע מהליך שיבדוק אותן.

דבריה של יחימוביץ' על הבעייתיות בדיון ב'גוף פנימי' עומדים בסתירה להסכמת סיעתה 'הבית החברתי' טרם הבחירות כי רשות השיפוט בהסתדרות תהיה הפוסקת בכל מחלוקת לגבי הבחירות, וכן בסתירה לפסיקת שופטת המחוזי ת"א רחל ברקאי ושופטי העליון נועם סולברג, ענת ברון ויעל וילנר, שקבעו בצורה חד משמעית כי רשות השיפוט ההסתדרותית היא גוף שיפוט מקצועי ואובייקטיבי, ושאין כל חשש שדיוניו בתביעה יהיו לא ענייניים.

חשוב לציין כי גם אם יחימוביץ' לא היתה מקבלת את הכרעת 'רשות השיפוט', בית המשפט העליון הותיר לה פתח לערער על ההחלטה לבית המשפט המחוזי – אך הוויתור על בירור התביעה בתוך ההסתדרות מבטל גם את האפשרות לדיון כלשהו בטענותיה בבית משפט 'רגיל'. עם זאת, באוגוסט האחרון פורסם כי יחימוביץ' העבירה למשטרת ישראל חומרים ועדויות בנושא הבחירות, וכי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הורה על עריכת בדיקה בנושא – שתוצאותיה לא פורסמו עד כה.

עוד נמסר מעו"ד לירז כי "אנו משוכנעים כי מדובר בנושא חוקתי מהמעלה הראשונה, שכן מדובר בנורמות של דיקטטורה בתוך מדינה דמוקרטית, במערכת הבחירות השניה בגודלה בישראל, וכי אין לדון בכך בגוף פנימי". לירז מסר בשם חברת הכנסת יחימוביץ' כי היא "מאמינה אמונה עמוקה בחשיבותה של העבודה המאורגנת, ודווקא בשל כך חשוב שבעתיים כי הגוף היציג הגדול במדינה יתנהל בניקיון כפיים ובלי להטיל אימה על מי שהוא אמור לייצג, והיא תפעל בזירות נוספות כדי לוודא שגוף כה חשוב יתנהל תחת חוק וסדר ונורמות ראויות." לירז גם ביקש מרשות השיפוט לא לפסוק הוצאות לצדדים, מכיוון שההליך לא החל בפועל. לקריאת הודעת יחימוביץ' על הסרת התביעה הקישו כאן.

ביום רביעי השבוע קבע בית המשפט העליון כי תביעתה של יחימוביץ' לביטול הבחירות בהסתדרות עקב טענותיה ל"זיופים ואי סדרים" תידון במוסד השיפוט הפנימי של ההסתדרות, ולא בבית המשפט המחוזי בתל אביב. עם זאת, בית המשפט ביטל את החלטת המחוזי למחוק לחלוטין את התביעה, והורה להשאיר אותה על כנה – כדי לאפשר ליחימוביץ' לערער על החלטה. השופטים נועם סולברג, ענת ברון ויעל וילנר דחו את ערעורה של יחימוביץ' על החלטת המחוזי שלא לדון בתביעה, וקבעו כי טענותיה "אינן מעוררות שאלות משפטיות-נורמטיביות, כאלו הנוגעות לשיטת הבחירות או לחוקיות חוקת הבחירות. עסקינן בשאלות עובדתיות גרידא".השופטים לא פסקו הוצאות לצדדים. לקריאת פסק הדין בערעור הקישו כאן.

החלטת העליון פורסמה כמעט שנה לאחר הבחירות להסתדרות, בהן הפסידה חברת הכנסת בפער של 25%. למען הדיוק, בית המשפט כלל לא דן בתביעה עצמה, אלא רק בערעור של יחימוביץ' על סירוב ביהמ"ש המחוזי בתל אביב לדון בה, שהוגש באוקטובר האחרון.

לנסות לשנות את כללי המשחק אחרי שהוא הסתיים

חוקת הבחירות למוסדות ההסתדרות קובעת במפורש שערעורים על תוצאות הבחירות יידונו אך ורק ברשות השיפוט בהסתדרות – מוסד בוררות פנימי, המורכב מעורכי דין שאינם עובדי הסתדרות וממונים על ידי ועדה מקצועית. אך יחימוביץ' וסיעתה 'הבית החברתי' טענו כי במקרה של דרישה לביטול כלל הליך הבחירות בגוף גדול בעל השפעה רחבה כמו ההסתדרות, הדיון צריך להיערך בבית המשפט ולא במוסדות הארגון – מאחר שמדובר בסוגיה בעלת אופי חוקתי. עו"ד לירז, הזכיר מספר פסיקות קודמות של בית המשפט העליון ברוח זו, ביניהן של הנשיא לשעבר אהרון ברק, שהתייחסו לערעורים על תוצאות בחירות בארגונים שונים ובאגודות שיתופיות.

כאמור, שופטי ביהמ"ש העליון לא התרשמו, מהטענה שכל מחלוקת בנושא בחירות היא בהכרח "חוקתית", ואף רמזו כי מדובר בפתח להתחמקות מההסכמה לפתור את הדברים בבוררות: "קביעה גורפת – לפיה די ב'הכתרת' תובענה כעתירה לביטול בחירות כדי להחריגהּ מסמכות הדיון של מוסדות הבוררות (כפי שטוענות למעשה המבקשות) – עשויה ליתן לצדדים החפצים בכך אפשרות נוחה ופשוטה לחמוק מהליכי בוררות, ולפגוע באופן ממשי במעמדם של מוסדות הבוררות", כתב השופט סולברג, והוסיף כי "אין די ב'הכתרת' תובענה כבקשה לביטול בחירות כדי לסווגה באופן אוטומטי כ'עניין חוקתי'. שאלת הסיווג צריך שתֵעשה בכל מקרה לגופו על-פי נסיבותיו, אופיין של הטענות שבבסיס התובענה, וכל נתון רלוונטי נוסף שיש בו כדי להשליך על העניין".

שופטי העליון גם שללו מכל וכל גם את טענת יחימוביץ' כי רשות השיפוט אינה כשירה לדון בערעור מאחר והדיינים בה כפופים למוסדות ההסתדרות. "אינני רואה לנכון לקבל את טענתן של המבקשות, לפיה אם ינוהל ההליך לפני רשות השיפוט ישנו חשש למשוא פנים. רשות השיפוט היא מוסד בוררות עצמאי, חבריה אינם עובדי הסתדרות, חזקה עליהם כי יעשו את מלאכתם נאמנה, ולא יכירו חלילה פנים במשפט לצד זה או אחר. מכל מקום, ראוי לזכור ולהזכיר, כי החלטת רשות השיפוט – תהא אשר תהא – נתונה לביקורת שיפוטית, ככל מוסד בוררות אחר. גם בכך יש כדי להבטיח שטענותיהן של המבקשות יתבררו כדבעי", כתב השופט סולברג.

רשות השיפוט בהסתדרות (צילום: דבר ראשון).

במהלך הדיון הצביעו השופטים על בעייתיות נוספת בדרישה לדון בתביעה בבית המשפט: העובדה שחוקת הבחירות להסתדרות הוסכמה ערב הבחירות על ידי כל הסיעות המתמודדות. "הייתם שותפים לחוקה הזאת, עכשיו אתם אומרים – 'תתעלמו ממנה היא לא קיימת'… מוזר קצת", אמרה השופטת ברון. על כך השיב עו"ד לירז: "ההלכה של ביהמ"ש העליון כפי שעומדת היום היא ברורה – עתירה לביטול בחירות היא חריגה מבוררות בענייני בחירות." השופטת וילנר השיבה: "אין חשיבות לדעת אדוני לנימוק לאותו ביטול? כל עתירה לביטול בחירות, לא משנה מדוע, גם אם משהו שולי ביותר, תהיה עילה לדיון בבית המשפט העליון? אדוני מרוקן מתוכן את הסעיף שהוסכם עליו חודשים ספורים לפני הבחירות."

ההפסד שיחימוביץ' לא הכירה בו מעולם

יחימוביץ', שהתמודדה מול אבי ניסנקורן בבחירות לראשות ההסתדרות במאי האחרו, זכתה ל-37.6% מקולות חברי ההסתדרות. במהלך ספירת הקולות עתרה יחימוביץ' לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לעצור את הספירה, בטענה לאי-סדרים בהליך הבחירות. נשיא ביהמ"ש המחוזי השופט איתן אורנשטיין הורה לעצור את הספירה עד לדיון בטענות, אולם במהלך הדיון שהתקיים למחרת עודד את הצדדים להגיע להסכמה על המשך ספירת הקולות תוך מתן אפשרות למיצוי הליכים משפטיים לאחר הבחירות. עם היוודע תוצאות הבחירות סירבה יחימוביץ' להכיר בהן בטענה ש'הבחירות זויפו' – ולמעשה, על אף הפער הגדול, היא לא הכירה בהפסד עד רגע כתיבת שורות אלה.

אבי ניסנקורן ושלי יחימוביץ' (צילום: יונתן זינדל \ פלאש90)

עם סיום מערכת הבחירות תבעה יחימוביץ' את ההסתדרות עקב "הטיית בחירות מכוונת ומאורגנת" כהגדרתה, ודרשה לבטל את כל הליך הבחירות שהתקיים ולקיים בחירות חוזרות. בנימוקים לתביעה מובאים מספר מקרים בלתי תקינים לכאורה שאירעו במהלך יום הבחירות, וטענה כי ה"מנגנון" ההסתדרותי שביצע בפועל את הבחירות היה מגויס לטובת היו"ר המכהן אבי ניסנקורן. כתב התביעה הציג מספר ממצאים שנאספו על ידי אנשי יחימוביץ' בסיוע חברת חקירות ששכרה, אך באופן חריג לא כלל תצהירים ועדויות. מטעם סיעתו של ניסנקורן נמסר בתגובה כי "זו לא עתירה משפטית אלא עתירת יחצ"נות".

ב-14 באוגוסט קבעה השופטת רחל ברקאי כי בית המשפט המחוזי בתל אביב לא ידון בתביעתה של שלי יחימוביץ' לבטל את הבחירות בהסתדרות, בהן הפסידה בפער של 25%. בהחלטה נקבע כי הגוף המוסמך לדון בטענותיה של יחימוביץ' ביחס להטיית בחירות וזיופים הוא רשות השיפוט של ההסתדרות, המהווה ערכאת בוררות פנימית ומוסמכת בלעדית ע"פ חוקת הארגון לדון בערעורים על תוצאות הבחירות. בנוסף ציינה השופטת כי יחימוביץ' וסיעתה "הבית החברתי" אף הסתייעו בעבר בסעדים של רשות השיפוט בנושא הבחירות, עובדה ש"משתיקה" את הטענה שהרשות אינה מוסמכת לפסוק בענייני בחירות. משכך הורתה השופטת ברקאי על מחיקת התביעה וחייבה את יחימוביץ' וסיעתה בהוצאות משפט על סך 20 אלף שקלים. לקריאת החלטת המחוזי הקישו כאן.

שבוע לאחר הגשת העתירה הורתה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופטת יהודית שבח, ליחימוביץ' לנמק מדוע הדיון בתביעה צריך להיערך בבית המשפט המחוזי, ולא ברשות השיפוט של ההסתדרות, כפי שקובעת חוקת הבחירות להסתדרות. בתגובה טענה יחימוביץ' כי התביעה והשאלות המשפטיות העולות בה עוסקות בנושאים "חוקתיים" מבחינת ההסתדרות (כלומר קשורים לחוקת ההסתדרות), ולפיכך הסמכות לדון בהן נתונה לבית המשפט. עוד ציינה יחימוביץ' כי חלק מההליכים שקדמו לבחירות נערכו אף הם בבית המשפט המחוזי.

השופטת ברקאי דחתה את נימוקי יחימוביץ', וקבעה כי "הוראות חוקת ההסתדרות וחוקת הבחירות נוקטות בלשון מפורשת, ולפיה רשות השיפוט של ההסתדרות היא הגוף המוסמך באופן בלעדי לדון בתובענה." היא שללה את נימוקי יחימוביץ' לפיהם התביעה מעלה שאלות חוקתיות סבוכות שרשות השיפוט – כערכאת בוררות – אינה מוסמכת לדון בהן.  "לא כך הם הדברים", קבעה השופטת, וקבעה כי "התביעה עוסקת בטענות בדבר ליקויים או פגמים עובדתיים בתהליך ההצבעה בבחירות… מדובר בשאלות שיש לבררן במישור העובדתי בכל הנוגע לסדרים בהליך הבחירות, ואין לומר כי שאלות אלו מעוררות ענין חוקתי, השולל סמכות מפורשת של רשות השיפוט".

עוד ציינה השופטת ברקאי כי המחלוקות שנדונו בעבר במחוזי עסקו באופן התנהלות הבחירות, בעוד בתביעתה הנוכחית מדובר במחלוקת עובדתית – האם הבחירות זויפו או לא. בנוסף ציינה השופטת כי שתי התביעות שהגישה יחימוביץ' למחוזי ביחס למערכת הבחירות הנוכחית לא הסתיימו בהכרעה שיפוטית אלא בפשרה, ולכן לא ניתן להסיק מהן על סמכות בית המשפט לדון בהן. מנגד ציינה השופטת כי יחימוביץ' וסיעתה פנו במהלך מערכת הבחירות לרשות השיפוט בהסתדרות גם בשאלות "חוקתיות" כגון הזכות לבחור ולהיבחר. לפיכך "הן מטעמים של השתק (מצב בו צד להליך משפטי מנוע מלטעון טענה הסותרת את טענותיו בעבר – א.צ.) והן לגופו של עניין, יש לקבוע כי לרשות השיפוט הסמכות הבלעדית לדון בשאלות המתעוררות בתובענה", קבעה.

צוותה של יחימוביץ בהתייעצות בבית המשפט, מאי 2017. צילום: ניצן צבי כהן

טענתה של יחימוביץ' בדבר חשש למשוא פנים בהתנהלות רשות השיפוט של ההסתדרות הוגדרו ע"י השופטת ברקאי כ"משוללת כל יסוד". זאת מכיוון שהדיינים ברשות השיפוט אינם עובדי ההסתדרות, מתמנים על ידי ועדה מקצועית, אינם מקבלים ממנה שכר ואינם כפופים למוסדות ההסתדרות. טענה נוספת של יחימוביץ' לפיה הליך בירור האמת הוא מורכב מידי לדיון ברשות השיפוט נדחתה על הסף – "הליך הבחירות אינו עניין מורכב שאין ביכולתה של רשות השיפוט לבררה. להיפך, לרשות השיפוט הכלים להתמודד עם סוגיות מורכבות בלוח זמנים קצר ואף יעיל, באופן המקנה לו עדיפות על בית המשפט המתמודד עם עומסים כבדים". כדוגמה לכך ציינה השופטת את המהירות היחסית שבה קיבלה רשות השיפוט הכרעה בנושא זכאותה של יחימוביץ' להתמודד בבחירות במסגרת סיעת הבית החברתי.

ערעור אחרי ערעור

ב-17 באוגוסט הגישו יחימוביץ' וסיעת "הבית החברתי" בהסתדרות ערעור על תוצאות הבחירות לרשות השיפוט, אך בפתחו צוין כי בכוונתה של חברת הכנסת לערער לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי. עוד צוין בערעור כי הפנייה לרשות השיפוט נעשתה "מטעמי זהירות", וכדי שלא תישמע בהמשך טענה שלא עמדו במועדים להגשת הערעור. המערערים ציינו כי להבנתם רשות השיפוט אינה מוסמכת לדון בעניין והם מקווים שכך יפסוק בית המשפט העליון. העליון, כאמור, החליט אחרת, ויחימוביץ' וסיעתה משכו את התביעה.