בית המשפט העליון קבע אתמול (רביעי) כי תביעתה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) לביטול הבחירות בהסתדרות עקב טענותיה ל"זיופים ואי סדרים" תידון במוסד השיפוט הפנימי של ההסתדרות, ולא בבית המשפט המחוזי בתל אביב. השופטים נועם סולברג, ענת ברון ויעל וילנר דחו את ערעורה של יחימוביץ' על החלטת המחוזי שלא לדון בתביעה, וקבעו כי טענותיה "אינן מעוררות שאלות משפטיות-נורמטיביות, כאלו הנוגעות לשיטת הבחירות או לחוקיות חוקת הבחירות. עסקינן בשאלות עובדתיות גרידא".
כעת התביעה של יחימוביץ' תעבור ל'רשות השיפוט בהסתדרות' – ערכאת הבוררות הפנימית של הארגון, המורכבת מעורכי דין חיצוניים. עם זאת, בית המשפט ביטל את החלטת המחוזי למחוק לחלוטין את התביעה, והורה להשאיר אותה על כנה – כדי לאפשר ליחימוביץ' לערער על החלטת רשות השיפוט. השופטים לא פסקו הוצאות לצדדים. לקריאת החלטת ביהמ"ש העליון – הקישו כאן
רמז להחלטה ניתן כבר בדיון שנערך מול שופטי העליון בסוף אפריל, בו אמר השופט סולברג לפרקליטהּ של יחימוביץ' עו"ד איתן לירז כי "אנחנו ממליצים לאדוני לשקול אם הוא עומד על בקשת הרשות לערער. ההמלצה הזאת משקפת את עמדתנו". יחימוביץ' עצמה לא הגיעה לדיון, ולאחר התייעצות טלפונית עמה הודיע עו"ד לירז כי היא מעוניינת להמשיך בהליך, על אף הרמיזה העבה של השופטים לגבי סיכויי ההצלחה הנמוכים שלו.
החלטת העליון מתפרסמת כמעט שנה לאחר הבחירות להסתדרות, בהן הפסידה חברת הכנסת בפער של 25%. למען הדיוק, בית המשפט כלל לא דן בתביעה עצמה, אלא רק בערעור של יחימוביץ' על סירוב ביהמ"ש המחוזי בתל אביב לדון בה, שהוגש באוקטובר האחרון.
כפי שפורסם לראשונה ב'דבר ראשון', יחימוביץ' דאגה לשמור על כל האופציות פתוחות, והגישה במקביל ערעור לרשות השיפוט בהסתדרות, למקרה שהעליון ידחה את דרישתה לדיון במחוזי. לבקשתה, הדיון בערעור ייערך רק לאחר החלטת בית המשפט העליון.
לנסות לשנות את כללי המשחק אחרי שהפסדת
חוקת הבחירות למוסדות ההסתדרות קובעת במפורש שערעורים על תוצאות הבחירות יידונו אך ורק ברשות השיפוט בהסתדרות – מוסד בוררות פנימי, המורכב מעורכי דין שאינם עובדי הסתדרות וממונים על ידי ועדה מקצועית. אך יחימוביץ' וסיעתה 'הבית החברתי' טענו כי במקרה של דרישה לביטול כלל הליך הבחירות בגוף גדול בעל השפעה רחבה כמו ההסתדרות, הדיון צריך להיערך בבית המשפט ולא במוסדות הארגון – מאחר שמדובר בסוגיה בעלת אופי חוקתי. עו"ד לירז, הזכיר מספר פסיקות קודמות של בית המשפט העליון ברוח זו, ביניהן של הנשיא לשעבר אהרון ברק, שהתייחסו לערעורים על תוצאות בחירות בארגונים שונים ובאגודות שיתופיות.
השופטים לא התרשמו, בלשון המעטה, מהטענה שכל מחלוקת בנושא בחירות היא בהכרח "חוקתית", ואף רמזו כי מדובר בפתח להתחמקות מההסכמה לפתור את הדברים בבוררות: "קביעה גורפת – לפיה די ב'הכתרת' תובענה כעתירה לביטול בחירות כדי להחריגהּ מסמכות הדיון של מוסדות הבוררות (כפי שטוענות למעשה המבקשות) – עשויה ליתן לצדדים החפצים בכך אפשרות נוחה ופשוטה לחמוק מהליכי בוררות, ולפגוע באופן ממשי במעמדם של מוסדות הבוררות", כתב השופט סולברג, והוסיף כי "אין די ב'הכתרת' תובענה כבקשה לביטול בחירות כדי לסווגה באופן אוטומטי כ'עניין חוקתי'. שאלת הסיווג צריך שתֵעשה בכל מקרה לגופו על-פי נסיבותיו, אופיין של הטענות שבבסיס התובענה, וכל נתון רלוונטי נוסף שיש בו כדי להשליך על העניין".
השופטים שללו מכל וכל גם את טענת יחימוביץ' כי רשות השיפוט אינה כשירה לדון בערעור מאחר והדיינים בה כפופים למוסדות ההסתדרות. "אינני רואה לנכון לקבל את טענתן של המבקשות, לפיה אם ינוהל ההליך לפני רשות השיפוט ישנו חשש למשוא פנים. רשות השיפוט היא מוסד בוררות עצמאי, חבריה אינם עובדי הסתדרות, חזקה עליהם כי יעשו את מלאכתם נאמנה, ולא יכירו חלילה פנים במשפט לצד זה או אחר. מכל מקום, ראוי לזכור ולהזכיר, כי החלטת רשות השיפוט – תהא אשר תהא – נתונה לביקורת שיפוטית, ככל מוסד בוררות אחר. גם בכך יש כדי להבטיח שטענותיהן של המבקשות יתבררו כדבעי", כתב השופט סולברג.
בדיון בעתירה הצביעו השופטים על בעייתיות נוספת בדרישה לדון בתביעה בבית המשפט: העובדה שחוקת הבחירות להסתדרות הוסכמה ערב הבחירות על ידי כל הסיעות המתמודדות. "הייתם שותפים לחוקה הזאת, עכשיו אתם אומרים – 'תתעלמו ממנה היא לא קיימת'… מוזר קצת", אמרה השופטת ברון. על כך השיב עו"ד לירז: "ההלכה של ביהמ"ש העליון כפי שעומדת היום היא ברורה – עתירה לביטול בחירות היא חריגה מבוררות בענייני בחירות." השופטת וילנר השיבה: "אין חשיבות לדעת אדוני לנימוק לאותו ביטול? כל עתירה לביטול בחירות, לא משנה מדוע, גם אם משהו שולי ביותר, תהיה עילה לדיון בבית המשפט העליון? אדוני מרוקן מתוכן את הסעיף שהוסכם עליו חודשים ספורים לפני הבחירות."
בתגובה לטענות על נסיגה מהחוקה שהסכימה, השיב עו"ד לירז כי "יחימוביץ' לא חתמה על החוקה, היא הצטרפה אחר כך (זאת מכיוון שיחימוביץ' הצטרפה לסיעת 'הבית החברתי' לאחר שתקנון הבחירות כבר הוסכם – א.צ.). יש פה שני עותרים – סיעת הבית החברתי, ויחימוביץ' עצמה". השופטת וילנר אמרה בתגובה כי "זה טיעון שלא יכול להישמע". והוסיפה כי "אם זה הטיעון, אז הוא יקרוס. אני מקווה שיש לך עוד טיעונים". בהמשך אמרה על כך השופטת ברון "אתה רוצה בדלת האחורית שאנחנו נבטל היום את החוקה. אין מחלוקת שהחוקה חלה עליה (על יחימוביץ' – א.צ.). אם אדוני רוצה לומר שהחוקה לא מחייבת אותה, צריך להורות על ביטול החוקה" – דרישה אותה לא העלתה יחימוביץ' בערעורה.
ההפסד שיחימוביץ' לא הכירה בו מעולם
יחימוביץ', שהתמודדה מול אבי ניסנקורן בבחירות לראשות ההסתדרות במאי האחרו, זכתה ל-37.6% מקולות חברי ההסתדרות. במהלך ספירת הקולות עתרה יחימוביץ' לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לעצור את הספירה, בטענה לאי-סדרים בהליך הבחירות. נשיא ביהמ"ש המחוזי השופט איתן אורנשטיין הורה לעצור את הספירה עד לדיון בטענות, אולם במהלך הדיון שהתקיים למחרת עודד את הצדדים להגיע להסכמה על המשך ספירת הקולות תוך מתן אפשרות למיצוי הליכים משפטיים לאחר הבחירות. עם היוודע תוצאות הבחירות סירבה יחימוביץ' להכיר בהן בטענה ש'הבחירות זויפו' – ולמעשה, על אף הפער הגדול, היא לא הכירה בהפסד עד רגע כתיבת שורות אלה.
עם סיום מערכת הבחירות תבעה יחימוביץ' את ההסתדרות עקב "הטיית בחירות מכוונת ומאורגנת" כהגדרתה, ודרשה לבטל את כל הליך הבחירות שהתקיים ולקיים בחירות חוזרות. בנימוקים לתביעה מובאים מספר מקרים בלתי תקינים לכאורה שאירעו במהלך יום הבחירות, וטענה כי ה"מנגנון" ההסתדרותי שביצע בפועל את הבחירות היה מגויס לטובת היו"ר המכהן אבי ניסנקורן. כתב התביעה הציג מספר ממצאים שנאספו על ידי אנשי יחימוביץ' בסיוע חברת חקירות ששכרה, אך באופן חריג לא כלל תצהירים ועדויות. מטעם סיעתו של ניסנקורן נמסר בתגובה כי "זו לא עתירה משפטית אלא עתירת יחצ"נות".
ב-14 באוגוסט קבעה השופטת רחל ברקאי כי בית המשפט המחוזי בתל אביב לא ידון בתביעתה של שלי יחימוביץ' לבטל את הבחירות בהסתדרות, בהן הפסידה בפער של 25%. בהחלטה נקבע כי הגוף המוסמך לדון בטענותיה של יחימוביץ' ביחס להטיית בחירות וזיופים הוא רשות השיפוט של ההסתדרות, המהווה ערכאת בוררות פנימית ומוסמכת בלעדית ע"פ חוקת הארגון לדון בערעורים על תוצאות הבחירות. בנוסף ציינה השופטת כי יחימוביץ' וסיעתה "הבית החברתי" אף הסתייעו בעבר בסעדים של רשות השיפוט בנושא הבחירות, עובדה ש"משתיקה" את הטענה שהרשות אינה מוסמכת לפסוק בענייני בחירות. משכך הורתה השופטת ברקאי על מחיקת התביעה וחייבה את יחימוביץ' וסיעתה בהוצאות משפט על סך 20 אלף שקלים. לקריאת החלטת המחוזי הקישו כאן.
שבוע לאחר הגשת העתירה הורתה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופטת יהודית שבח, ליחימוביץ' לנמק מדוע הדיון בתביעה צריך להיערך בבית המשפט המחוזי, ולא ברשות השיפוט של ההסתדרות, כפי שקובעת חוקת הבחירות להסתדרות. בתגובה טענה יחימוביץ' כי התביעה והשאלות המשפטיות העולות בה עוסקות בנושאים "חוקתיים" מבחינת ההסתדרות (כלומר קשורים לחוקת ההסתדרות), ולפיכך הסמכות לדון בהן נתונה לבית המשפט. עוד ציינה יחימוביץ' כי חלק מההליכים שקדמו לבחירות נערכו אף הם בבית המשפט המחוזי.
השופטת ברקאי דחתה את נימוקי יחימוביץ', וקבעה כי "הוראות חוקת ההסתדרות וחוקת הבחירות נוקטות בלשון מפורשת, ולפיה רשות השיפוט של ההסתדרות היא הגוף המוסמך באופן בלעדי לדון בתובענה." היא שללה את נימוקי יחימוביץ' לפיהם התביעה מעלה שאלות חוקתיות סבוכות שרשות השיפוט – כערכאת בוררות – אינה מוסמכת לדון בהן. "לא כך הם הדברים", קבעה השופטת, וקבעה כי "התביעה עוסקת בטענות בדבר ליקויים או פגמים עובדתיים בתהליך ההצבעה בבחירות… מדובר בשאלות שיש לבררן במישור העובדתי בכל הנוגע לסדרים בהליך הבחירות, ואין לומר כי שאלות אלו מעוררות ענין חוקתי, השולל סמכות מפורשת של רשות השיפוט".
עוד ציינה השופטת ברקאי כי המחלוקות שנדונו בעבר במחוזי עסקו באופן התנהלות הבחירות, בעוד בתביעתה הנוכחית מדובר במחלוקת עובדתית – האם הבחירות זויפו או לא. בנוסף ציינה השופטת כי שתי התביעות שהגישה יחימוביץ' למחוזי ביחס למערכת הבחירות הנוכחית לא הסתיימו בהכרעה שיפוטית אלא בפשרה, ולכן לא ניתן להסיק מהן על סמכות בית המשפט לדון בהן. מנגד ציינה השופטת כי יחימוביץ' וסיעתה פנו במהלך מערכת הבחירות לרשות השיפוט בהסתדרות גם בשאלות "חוקתיות" כגון הזכות לבחור ולהיבחר. לפיכך "הן מטעמים של השתק (מצב בו צד להליך משפטי מנוע מלטעון טענה הסותרת את טענותיו בעבר – א.צ.) והן לגופו של עניין, יש לקבוע כי לרשות השיפוט הסמכות הבלעדית לדון בשאלות המתעוררות בתובענה", קבעה.
טענתה של יחימוביץ' בדבר חשש למשוא פנים בהתנהלות רשות השיפוט של ההסתדרות הוגדרו ע"י השופטת ברקאי כ"משוללת כל יסוד". זאת מכיוון שהדיינים ברשות השיפוט אינם עובדי ההסתדרות, מתמנים על ידי ועדה מקצועית, אינם מקבלים ממנה שכר ואינם כפופים למוסדות ההסתדרות. טענה נוספת של יחימוביץ' לפיה הליך בירור האמת הוא מורכב מידי לדיון ברשות השיפוט נדחתה על הסף – "הליך הבחירות אינו עניין מורכב שאין ביכולתה של רשות השיפוט לבררה. להיפך, לרשות השיפוט הכלים להתמודד עם סוגיות מורכבות בלוח זמנים קצר ואף יעיל, באופן המקנה לו עדיפות על בית המשפט המתמודד עם עומסים כבדים". כדוגמה לכך ציינה השופטת את המהירות היחסית שבה קיבלה רשות השיפוט הכרעה בנושא זכאותה של יחימוביץ' להתמודד בבחירות במסגרת סיעת הבית החברתי.
ערעור אחרי ערעור
ב-17 באוגוסט הגישו יחימוביץ' וסיעת "הבית החברתי" בהסתדרות ערעור על תוצאות הבחירות לרשות השיפוט, אך בפתחו צוין כי בכוונתה של חברת הכנסת לערער לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי. עוד צוין בערעור כי הפנייה לרשות השיפוט נעשתה "מטעמי זהירות", וכדי שלא תישמע בהמשך טענה שלא עמדו במועדים להגשת הערעור. המערערים ציינו כי להבנתם רשות השיפוט אינה מוסמכת לדון בעניין והם מקווים שכך יפסוק בית המשפט העליון.
בתגובה לערעור החליט ראש רשות השיפוט בהסתדרות, עו"ד אריאל מנור, לדחות את הדיון בערעור עד להחלטת בית המשפט העליון. "משום כבודו של בית המשפט העליון, ומטעמי יעילות, אני סבור כי אין מקום לדון בעניין בטרם תתקבל החלטתו של בית המשפט העליון". משכך החליט עו"ד מנור כי המשיבים לערעור – ההסתדרות, ועדת הבחירות, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן וסיעתו "עוגנים" לא יתבקשו בשלב זה להגיש את תגובתם לערעור.
