דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
בחירות בהסתדרות 2017

הבחירות בהסתדרות / יחימוביץ' תערער לעליון על סירוב המחוזי לדון בתביעתה נגד ההסתדרות

במקביל הגישה חברת הכנסת ערעור על תוצאות הבחירות לרשות השיפוט של ההסתדרות, שהדיון בו נדחה עד להחלטת ביהמ"ש העליון | לפני כחודש קבע המחוזי בת"א כי רשות השיפוט היא הגורם המוסמך לדון בטענות יחימוביץ' על זיופים ואי סדרים בבחירות, בהן הפסידה בפער של כמעט 25%

ח"כ שלי יחימוביץ', ינואר 2017 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90).
ח"כ שלי יחימוביץ', ינואר 2017 (צילום: יונתן זינדל / פלאש90).
אסף צבי

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' תערער לבית המשפט העליון על סירוב ביהמ"ש המחוזי בתל אביב לדון בתביעתה לפסילת הבחירות בהסתדרות. זאת, בעקבות החלטת המחוזי כי המקום הראוי לדיון בטענותיה של יחימוביץ' על "אי סדרים וזיופים" בבחירות הוא רשות השיפוט של ההסתדרות (מוסד הבוררות הפנימי של הארגון) ולא בית המשפט המחוזי. ל"דבר ראשון" נודע כי מיד לאחר החלטת המחוזי הגישה יחימוביץ' לרשות השיפוט ערעור על תוצאות הבחירות לרשות השיפוט, אך ברשות השיפוט הוחלט להמתין להכרעת בית המשפט העליון בנושא.

ב-14 באוגוסט קבעה השופטת רחל ברקאי כי בית המשפט המחוזי בתל אביב לא ידון בתביעתה של שלי יחימוביץ' לבטל את הבחירות בהסתדרות, בהן הפסידה בפער של 25%. בהחלטה נקבע כי הגוף המוסמך לדון בטענותיה של יחימוביץ' ביחס להטיית בחירות וזיופים הוא רשות השיפוט של ההסתדרות, המהווה ערכאת בוררות פנימית ומוסמכת בלעדית ע"פ חוקת הארגון לדון בערעורים על תוצאות הבחירות. בנוסף ציינה השופטת כי יחימוביץ' וסיעתה "הבית החברתי" אף הסתייעו בעבר בסעדים של רשות השיפוט בנושא הבחירות, עובדה ש"משתיקה" את הטענה שהרשות אינה מוסמכת לפסוק בענייני בחירות. משכך הורתה השופטת ברקאי על מחיקת התביעה וחייבה את יחימוביץ' וסיעתה בהוצאות משפט על סך 20 אלף שקלים. לקריאת החלטת המחוזי הקישו כאן.

ב-17 באוגוסט הגישו יחימוביץ' וסיעת "הבית החברתי" בהסתדרות ערעור על תוצאות הבחירות לרשות השיפוט, אך בפתחו צוין כי בכוונתה של חברת הכנסת לערער לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי. עוד צוין בערעור כי הפנייה לרשות השיפוט נעשתה "מטעמי זהירות", וכדי שלא תישמע בהמשך טענה שלא עמדו במועדים להגשת הערעור. המערערים ציינו כי להבנתם רשות השיפוט אינה מוסמכת לדון בעניין והם מקווים שכך יפסוק בית המשפט העליון.

בתגובה לערעור החליט ראש רשות השיפוט בהסתדרות, עו"ד אריאל מנור, לדחות את הדיון בערעור עד להחלטת בית המשפט העליון. "משום כבודו של בית המשפט העליון, ומטעמי יעילות, אני סבור כי אין מקום לדון בעניין בטרם תתקבל החלטתו של בית המשפט העליון". משכך החליט עו"ד מנור כי המשיבים לערעור – ההסתדרות, ועדת הבחירות, יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן וסיעתו "עוגנים" לא יתבקשו בשלב זה להגיש את תגובתם לערעור.

יחימוביץ', שהתמודדה מול אבי ניסנקורן בבחירות לראשות ההסתדרות, זכתה ל-37.6% מקולות חברי ההסתדרות. במהלך ספירת הקולות עתרה יחימוביץ' לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לעצור את הספירה, בטענה לאי-סדרים בהליך הבחירות. נשיא ביהמ"ש המחוזי השופט איתן אורנשטיין הורה לעצור את הספירה עד לדיון בטענות, אולם במהלך הדיון שהתקיים למחרת עודד את הצדדים להגיע להסכמה על המשך ספירת הקולות תוך מתן אפשרות למיצוי הליכים משפטיים לאחר הבחירות.

צוותה של יחימוביץ בהתייעצות בבית המשפט, מאי 2017. צילום: ניצן צבי כהן
צוותה של יחימוביץ בהתייעצות בבית המשפט, מאי 2017. צילום: ניצן צבי כהן

עם סיום מערכת הבחירות תבעה יחימוביץ' את ההסתדרות עקב "הטיית בחירות מכוונת ומאורגנת" כהגדרתה, ודרשה לבטל את כל הליך הבחירות שהתקיים ולקיים בחירות חוזרות. בנימוקים לתביעה מובאים מספר מקרים בלתי תקינים לכאורה שאירעו במהלך יום הבחירות, וטענה כי ה"מנגנון" ההסתדרותי שביצע בפועל את הבחירות היה מגויס לטובת היו"ר המכהן אבי ניסנקורן. כתב התביעה הציג מספר ממצאים שנאספו על ידי אנשי יחימוביץ' בסיוע חברת חקירות ששכרה, אך באופן חריג לא כלל תצהירים ועדויות. מטעם סיעתו של ניסנקורן נמסר בתגובה כי "זו לא עתירה משפטית אלא עתירת יחצ"נות".

שבוע לאחר הגשת העתירה הורתה סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופטת יהודית שבח, ליחימוביץ' לנמק מדוע הדיון בתביעה צריך להיערך בבית המשפט המחוזי, ולא ברשות השיפוט של ההסתדרות, כפי שקובעת חוקת הבחירות להסתדרות. בתגובה טענה יחימוביץ' כי התביעה והשאלות המשפטיות העולות בה עוסקות בנושאים "חוקתיים" מבחינת ההסתדרות (כלומר קשורים לחוקת ההסתדרות), ולפיכך הסמכות לדון בהן נתונה לבית המשפט. עוד ציינה יחימוביץ' כי חלק מההליכים שקדמו לבחירות נערכו אף הם בבית המשפט המחוזי.

השופטת ברקאי דחתה את נימוקי יחימוביץ', וקבעה כי "הוראות חוקת ההסתדרות וחוקת הבחירות נוקטות בלשון מפורשת, ולפיה רשות השיפוט של ההסתדרות היא הגוף המוסמך באופן בלעדי לדון בתובענה." היא שללה את נימוקי יחימוביץ' לפיהם התביעה מעלה שאלות חוקתיות סבוכות שרשות השיפוט – כערכאת בוררות – אינה מוסמכת לדון בהן.  "לא כך הם הדברים", קבעה השופטת, וקבעה כי "התביעה עוסקת בטענות בדבר ליקויים או פגמים עובדתיים בתהליך ההצבעה בבחירות… מדובר בשאלות שיש לבררן במישור העובדתי בכל הנוגע לסדרים בהליך הבחירות, ואין לומר כי שאלות אלו מעוררות ענין חוקתי, השולל סמכות מפורשת של רשות השיפוט".

עוד ציינה השופטת ברקאי כי המחלוקות שנדונו בעבר במחוזי עסקו באופן התנהלות הבחירות, בעוד בתביעתה הנוכחית מדובר במחלוקת עובדתית – האם הבחירות זויפו או לא. בנוסף ציינה השופטת כי שתי התביעות שהגישה יחימוביץ' למחוזי ביחס למערכת הבחירות הנוכחית לא הסתיימו בהכרעה שיפוטית אלא בפשרה, ולכן לא ניתן להסיק מהן על סמכות בית המשפט לדון בהן. מנגד ציינה השופטת כי יחימוביץ' וסיעתה פנו במהלך מערכת הבחירות לרשות השיפוט בהסתדרות גם בשאלות "חוקתיות" כגון הזכות לבחור ולהיבחר. לפיכך "הן מטעמים של השתק (מצב בו צד להליך משפטי מנוע מלטעון טענה הסותרת את טענותיו בעבר – א.צ.) והן לגופו של עניין, יש לקבוע כי לרשות השיפוט הסמכות הבלעדית לדון בשאלות המתעוררות בתובענה", קבעה.

בחירות בהסתדרות (צילום: דבר ראשון).
בחירות בהסתדרות (צילום: דבר ראשון).

טענתה של יחימוביץ' בדבר חשש למשוא פנים בהתנהלות רשות השיפוט של ההסתדרות הוגדרו ע"י השופטת ברקאי כ"משוללת כל יסוד". זאת מכיוון שהדיינים ברשות השיפוט אינם עובדי ההסתדרות, מתמנים על ידי ועדה מקצועית, אינם מקבלים ממנה שכר ואינם כפופים למוסדות ההסתדרות. טענה נוספת של יחימוביץ' לפיה הליך בירור האמת הוא מורכב מידי לדיון ברשות השיפוט נדחתה על הסף – "הליך הבחירות אינו עניין מורכב שאין ביכולתה של רשות השיפוט לבררה. להיפך, לרשות השיפוט הכלים להתמודד עם סוגיות מורכבות בלוח זמנים קצר ואף יעיל, באופן המקנה לו עדיפות על בית המשפט המתמודד עם עומסים כבדים". כדוגמה לכך ציינה השופטת את המהירות היחסית שבה קיבלה רשות השיפוט הכרעה בנושא זכאותה של יחימוביץ' להתמודד בבחירות במסגרת סיעת הבית החברתי.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!