עובדי בזק מתלוננים על כאוס בתשתית הלאומית החיונית, שהנחיות משרד התקשורת הפכו אותה לפרוצה בפועל. בבית הדין לעבודה יש מצג תיאטרלי של סכסוך לכאורה בין עובדי בזק להנהלה, אך המציאות של הצפות, תקלות ואף של חיות בר המכרסמות בתשתיות התקשורת של ישראל הן כבר קרקס, המעיד על בעיה אמיתית, שיש לפתור אותה בהקדם.

"רשלנות מסוכנת", כך מתייחסים גורמים בענף התקשורת באופן בלתי רשמי למתרחש בתעלות התקשורת של בזק. מדובר בתשתית לאומית חיונית אשר משרד התקשורת מאלץ את בזק לחלוק בה עם חברות מתחרות וללא פיקוח ראוי. עד לפני כמה חודשים, בבזק נהנו לפחות מהסדרה שהקפידה ביצוע על עבודות תחזוקה בבלעדיות של עובדי החברה למעט במקרים בהם הנהלת החברה מבקשת עזרה מקבלן חיצוני. ממלא מקום מנכ"ל משרד התקשורת, מימון שמילה החליט ביוני האחרון להפוך את היוצרות ולהתיר לכל חברה מתחרה להפעיל קבלנים חיצוניים משלה לעבודות הנחה של קווי תקשורת בתוך התשתית של בזק. עובדי בזק הכריזו סכסוך עבודה בנושא, שנדחה בבית הדין לעבודה, אך אילצו את המנכ"ל בפועל של משרד התקשורת, מימון שמילה, להשתתף בהליך, אשר הוצג על ידו כנסיון לשבש את התחרות בשוק אשר הוא מקדם.

לפי העובדים, וגם לפי בזק, הנחיה זו יוצרת כאוס הולך ומתרחב שנזקיו הולכים ונערמים: מדובר בעבודה ללא הסדרי בטיחות ראויים, השארת מכסים פתוחים אשר אפשרו הצפה של התעלות בגשמים וכן כניסת חיות בר לתשתיות של בזק.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בשבוע שעבר טענו העובדים כי נאלצו לעצור עבודות התקנה, בשל עומס חריג של תיקוני תקלות ברחבי הארץ, שגם הוא נעוץ באותה הנחיה. בעיה נוספת נוצרה בדיווח של משרד התקשורת לועדת הכלכלה לפיו, לכאורה, הנחיותיו גרמו להאצת המהירות של פריסת סיבים שבזק כביכול, האטה. למעשה, איש אינו יודע בדיוק כמה ק"מ של סיבים נפרסו, מפני שהדיווחים של משרד התקשורת גבוהים מהדיווחים עליהם דווחו החברות לבזק, אשר חוששת שנעשו עבודות התקנה ללא תשלום שכירות וללא דיווח, וכל זאת תוך מתן רוח גבית מהמשרד. לפי העיתונאי אבי וייס, יש עובדה אחת קשה להכחשה – כל הפריסה הזו היא כעין וכאפס לעומת הפריסה שבצעה בזק עצמה, הוט וגם העיריות בישראל. ב-2017 הן פרסו כ-5,500 ק"מ של סיבים בסך הכל, כאשר בשיטה החדשה שמשרד התקשורת מעודד, הדיווח עמד על 121 ק"מ. בבזק מחו על הכוונה לאפשר גם להוט להנות ממחיר מפוקח ומופחת על שירות כזה כמו פרטנר וסלקום, אך במשרד התקשורת מגבים את הוט, ובחרו להוזיל בעבורה את שירותי בזק.

לידי 'דבר ראשון' הגיעו תמונות וסרטונים שצילמו עובדי בזק, אשר משקפים הפקרה של התשתית הלאומית השניה בחשיבותה אחרי תשתית החשמל, כפי שהגדיר אותה שלמה פילבר, המנכ"ל המושעה של משרד התקשורת.

בעל חיים שנלכד בפיר תקשורת של בזק בחדרה שהושאר פתוח (צילום: עובדי בזק)

בעתירה לבג"ץ של בזק נגד משרד התקשורת השיבו במשרד התקשורת שבזק מנסה להפריע לתחרות בשוק, עמדה ששופטי בג"ץ קיבלו וגרמו לבזק למשוך את העתירה.

השוק הסיטונאי מתרחב, אך גם נזקיו מצטברים

ההצטרפות להסדר "השוק הסיטונאי" שהתווה משרד התקשורת הולכת וגוברת, אלא שלהסדרה הזו יש מחירים כבדים. לפי נתוני המשרד, יש מעל ל-500 אלף לקוחות אשר מקבלים שירותי גישה לאינטרנט תוך התחשבנות עם גורם אחד בלבד – ספקיות האינטרנט, אשר בעצמן מתנהלות מול בזק לגבי שכירת הקווים. בניגוד לכוונת המשרד, ירידת המחיר לצרכן נספגת בעיקר על ידי החברות הקטנות – ספקיות האינטרנט, בעוד הנתח של בזק דווקא מוגן ושמור בחסות התעריף שקבע משרד התקשורת. שולי רווח גבוהים יותר לספקיות מתקיימים דווקא בהסדר שמכונה "באנדל הפוך" בו הלקוח מתקשר עם בזק, ודרכה מזמין קשר עם ספק אינטרנט. בהסדר זה ישנם כ-400 אלף לקוחות. מכיוון שמדובר בתשתית של בזק, הלקוחות יודעים שניתן לסמוך השירות שלה לתיקון תקלות פיזיות, כאשר הדבר נעשה מורכב יותר, דווקא בהסדר "שוק סיטונאי" בו לפרטנר, סלקום, 018 ושאר הספקיות הקטנות אין סמכות לשלוח טכנאי לבתים עצמם, והן נשענות על התשתית של טכנאי בזק. לפי עובדי בזק, הם מגלים סימנים לכך שטכנאים של חברות מתחרות עובדים ללא רשות ובניגוד לחוק גם בארונות סף של בזק, אליהם שמורה הגישה רק לעובדי החברה. לצד חצי מליון הלקוחות שכן מחוברים בהסדר הזה, יש לו כמה מגרעות בולטות – בזק הצליחה לעכב עד לימים אלו את החלת ההסדר על שירות הטלפוניה הקווית, שהוא מקור רווח משמעותי בעבורה, והוא השירות היחיד אשר יכול לפעול גם בתנאי הפסקת חשמל בבית הלקוח. משרד התקשורת לא הצליח להחיל הסדר שוק סיטונאי על רשת הוט, למרות שהכריז על כך מספר פעמים ולא הכריז על שום כוונה כזו בסיבים של פרטנר או סלקום, למרות שבאופן רשמי, הסדר כזה אמור לחול על "בעלי תשתית" ולא על חברה ספציפית. בכך, חברות שלהן תשתית של סיבים, כמו פרטנר וסלקום יכולות למנוע מלקוחותיהם בחירה בספקית אינטרנט אחרת, פרקטיקה אנטי תחרותית. בינתיים, בזק כבר פרסה סיבים מהירים ל-1.6 מליון בתי אב לפחות, אך אינה מציעה את השירות לאיש. העיכוב נעוץ בצורך בהסדרה חדשה של משרד התקשורת, לגבי "שוק סיטונאי" גם בשירות הזה, שעוד לא נקבעה, וכן בהחלטות לגבי הטכנולוגיה בה תשתמש החברה בנקודות הקצה – החיבור מהסיב המהיר אל בית הלקוח – החלטה שתחייב התקנת נתב תואם בבית הלקוח. מכיוון שלא מדובר בטכנולוגיה זהה בכל נקודת קצה, יש כאן עוד פתח לבעיה בתרחיש בו הלקוח רוכש שירות מחברה אחת, אך זקוק לציוד שמתאים לטכנולוגיה של חברה אחרת.

חזון לא ברור

בתיאוריה, הסדרי "שוק סיטונאי" בהם מאלצים חברת תקשורת לשרת חברות מתחרות, נועדו לעודד תחרות בין חברה ותיקה וגדולה לחברות קטנות במקטע ספציפי. במציאות, ההסדרה בישראל מעניקה הגנה ל-3 חברות ותיקות: הוט, פרטנר וסלקום ובמידה מסויימת אף לבזק עצמה, באמצעות יישום ארוך ומסורבל ובעזרת תמחור שפוגע בספקיות אינטרנט קטנות. מה שהספקיות הקטנות מקבלות זה לא לקוחות על בסיס של עסקה כלכלית, אלא פרטי קשר של צרכנים שניתן לשלוח להם חומר פרסומי ולהציע שירותים נוספים בתשלום. גם מכך נהנות בעיקר פרטנר וסלקום הותיקות ולא חברות קטנות, אשר אין להן את ההיצע של השירותים שיש לפרטנר וסלקום. החלטות ההסדרה מותירות תשתית אחת שאכן מגיעה (כמעט) לכל בית בישראל והיא תשתית בזק. באישור המשרד, הוט אינה מחברת מאות אלפי בתים בישראל, בעיקר בפריפריה. ככל שמצב זה יימשך, לאיכות התחזוקה של הרשת של בזק יש חשיבות ברמה הלאומית, כאשר הנחיות משרד התקשורת, אשר זכו לחיזוק מבג"ץ, דווקא מסכנות אותה. את ההיפוך בהנחיות משרד התקשורת, ביצע שמילה כאשר עוד היה רק משנה למנכ"ל, וזאת לכאורה, ללא סמכות מפורשת משר התקשורת להוציא הנחיות בנושא, נושא שעשוי לעניין משהו בעתיד, אם אי פעם יגיע לבדיקה משפטית רצינית.