רוב תשומת הלב הציבורית מופנה להתפתחויות בשוק ההון ולאינטרסים של עשרה אנשים שמתחרים ביניהם על השליטה ביורוקום ודרכה בקבוצת בזק, תוך התעלמות ממי שצפויים להתמודד עם ההשלכות של העסקה הקרובה. אלו הם אלפי עובדי בזק וחברות הבת שלה – YES, וואלה, בזק בינלאומי ופלאפון. לכל אחת מקבוצות העובדים צרכים ואינטרסים משלהם, שאיכשהו נותרו עד כה בצל. בתוך ההיערכות הזו של העובדים עומד האתגר הגדול ביותר: האם יצליחו לתאם עמדות ולשתף פעולה, למרות ההפרדה המבנית בין החברות, השוני במצב העסקי ואפילו השיוך לשני ארגוני עובדים.

ועד עובדי בזק (צילום: ועד עובדי בזק)

"אנחנו מתואמים עם הוועדים בחברות הבת של בזק לגבי אפשרויות העברת השליטה", כך אומר שלמה כפיר, יו"ר ועד עובדי בזק ל"דבר ראשון". עובדי חמש החברות בקבוצה מאוגדים בכל חברה בנפרד, והסכמי העבודה שלהם מושפעים באופן ישיר מהמצב העסקי של כל אחת מהקבוצות. בזק היא החברה הרווחית ביותר בקבוצה ובפער ניכר, הנושאת רווח של מעל למיליארד שקל בשנה באופן יציב. בזק בינלאומי ופלאפון הן חברות עם רווחים צנועים יחסית של עשרות מליוני שקלים בשנה. YES לעומת זאת היא חברה הפסדית. מצבה של וואלה איננו ידוע, אך מאז עסקת הענק בה מכרה וואלה את האתר "יד 2" לאקסל שפרינגר הגרמנית בכ-806 מיליון שקל, האתר נחשב לאחד מגופי המדיה היחידים בארץ שמתנהל יחסית על מי מנוחות וכמי שביצע בשנים האחרונות השקעות לא מעטות בגיוס טאלנטים, בניית אולפן טלוויזיה ואחרות.

המשבר בחברת יורוקום הביא לא מעט אנשי עסקים בארץ ובחו"ל ללטוש עיניים לכיוון בזק, כאשר הוכרזו כבר 2 סכסוכי עבודה בנושא מצד העובדים – בבזק עצמה ובחברת הבת פלאפון. ועד עובדי בזק קרא למתעניינים ברכישה להידבר עמו לגבי העברת השליטה. דרישות העובדים הן שינוי מהותי באופן בו התנהלה החברה בשנים האחרונות . לצד הארכת התוקף של ההסכמים הקיבוציים, העובדים דורשים לחדול מ"שיטת החליבה" של רווחי החברה, ולהחליף אותה במדיניות שמרנית יותר כלפי חלוקת דיבידנדים. עוד דורשים העובדים לחזק את בזק באופן כלכלי – להגדיל השקעות, לשפר את השירותים ולשווק אותם לציבור – באופן שגם יבטיח להם תעסוקה יציבה.

איך שולט אלוביץ׳ בבזק? (גרפיקה: אידאה)

בעלי השליטה הקודמים שהחזיקו בבזק – תחילה קבוצת "סבן- אייפקס- ארקין", ולאחריה יורוקום שבשליטת שאול אלוביץ', עסקו בעיקר בשאיבת ההון מהחברה, בהגדלת מצבת החובות שלה ועל פי הרשות לניירות ערך לכאורה גם בתעלולים פיננסיים במקרה של אלוביץ'. הרשות ממליצה להעמיד לדין שורה של בכירים בקבוצה, לצד מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר (שהושעה בעקבות החקירה). בוועד עובדי בזק מציינים כי חלק מבעלי ההון השואפים לרכוש את השליטה ביורוקום ודרכה גם בבזק כבר נפגשו אתם, כאשר חלקם עוד לא הודיעו באופן פומבי על רצונם להתמודד על הרכישה. גם בפלאפון דורשים העובדים שייפגשו אתם הרוכשים הפוטנציאליים. "אני מתכונן ליום שהבעלים החדשים יישב על הכיסא ויגיד אני בעל הבית פה", מסביר ברק לוי את הסיבה להכרזת סכסוך העבודה.

העברת השליטה היא הזדמנות וגם אתגר

השליטה בבזק עברה מספר רב של שינויים לאורך השנים, בתחילה כשירות של משרד התקשורת, כחברה ממשלתית, דרך הפצת מניותיה לציבור ולבסוף מכירת גרעין השליטה. עובדי בזק נהנים כיום מהסכמי עבודה שנבנו במשך עשרות שנים זה על גבי זה, כאשר נקודות ההפרטה והמכירה היו הזדמנות להגדיל את כוחם בחברה כולל הקצאת אופציות לרכישת מניה אשר מדללת במידת מה את גרעין השליטה, ומאפשרת לעובדים להרוויח כתוצאה משיפור בערך המניה כעבור מספר שנים. אפשרות זו איננה זמינה בעבור החברות הבנות, שכן המניות שלהן אינן נסחרות בשוק ההון. בעלים חדש עשוי לתמרץ את העובדים בחברותה בת באמצעות מנגנון דומה במהותו של תשלום בונוס מותנה בביצועים מקופת החברה, ולא במניות.

למרות ההבדלים הגדולים בנקודות המוצא בין הוועד הותיק והמבוסס של בזק, לעומת הוועדים החדשים בשאר החברות בקבוצה יש גם אינטרס משותף ברור לכולם – בעלי שליטה שיתמקדו בהצלחה עסקית, ולא בתרגילים פיננסיים. המקרה של אלוביץ' היה יוצא דופן, מפני שלא כלל רק חלוקת דיבידנדים ליורוקום, אלא גם לפחות 3 עסקאות בעלי עניין בתוך הקבוצה.

אלי כהן, יו"ר ועד עובדי yes בהסתדרות הלאומית (תמונה באדיבות המצולם)

עובדי YES עצמם מספרים על תנופת של פעילות בחברה בעקבות הפחתת המחירים לצרכן, אשר מסייעת לחברה לרכוש לקוחות חדשים. כלל עובדי הקבוצה מאוגדים בהסתדרות הכללית, ורק עובדי YES מאוגדים בהסתדרות הלאומית. אלי כהן, יו"ר ועד העובדים בחברה, שוחח עם "דבר ראשון" וסיפר על התאגדות צעירה בת 3 שנים בקרוב, כאשר במרץ ההסכם הקיבוצי יהיה בתוקף שנה וחצי, "אני נבחרתי לתפקיד לפני חצי שנה", אמר, "היחסים עם ההנהלה כרגע הם טובים מאוד". לגבי העברת השליטה המדוברת משיב כהן כי "כרגע אין לנו תכניות להיות מתואמים עם ועדים אחרים בקבוצה. יש לנו הסכמות עם ההנהלה שלנו".

שיתוף פעולה בין הוועדים נדרש על פניו כדי למנוע מצב של "הפרד ומשול" בו ההנהלה או בעלי השליטה החדשים פוגעים במעמד העובדים. ההפרדה המבנית בין החברות, שכופה עד כה הרגולטור, מגינה על ההסכמים הקיימים גם בתרחישי העברת השליטה, אך מה יקרה אם תבוטל?

מבט אל העתיד – ביטול ההפרדה המבנית

אחרי העברת השליטה ביורוקום, סביר להניח שבעלי השליטה החדשים ישתדלו ככל יכולתם להחזיר לדיונים את המהלך של ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. להלכה, אמור היה משרד התקשורת לקדם מהלך הפוך, של פירוק בזק ל-2 חברות, אך בינתיים שורר הסטטוס קוו הקיים. אם ההפרדה תבוטל, יתאפשר לבעלים החדשים להפוך את קבוצת החברות בזק לחברת תקשורת מקיפה אחת ולהציע חבילות מאוד אטרקטיביות – סלולר, לוויין, טלפוניה, שיחות לחו"ל ואינטרנט בעסקה אחת. יתרונות נוספים מבחינת הבעלים הם חיסכון בתשלומי המסים ואפשרות לאיחוד משרות, קודם כל במוקדי שירות הלקוחות, אך גם בהנהלות החברות ואלי גם בקרב הטכנאים.

האתגרים בעבור הועדים בתרחיש הזה מורכבים למדי. אילו הסכמי עבודה יישארו בתוקף ? היכן יתרחשו פיטורים ? האם ועדים יתפשרו על זכויותיהם בהסכם, כדי לשמור על מקומות העבודה לעומת חברות אחרות בקבוצה? כפיר, יו"ר ועד בזק, לא מפחד משינויים וגם לא מביטול ההפרדה המבנית. "יש דרכים לעשות את זה בצורה טבעית. הרבה עובדים במוקדי השירות באים לעבוד לתקופות קצרות. לא חייבים לפטר אף אחד, אפשר לבטל את הקליטה, ולעשות מהלכים מדורגים של איחוד, בלי זעזועים". הוא יותר מוטרד ממדיניות משרד התקשורת, אשר לדבריו לא רק מגבילה את בזק, אלא גם פוגעת בציבור. "עד היום בזק פרסה סיבים אופטיים מהירים בעל ל-65% מבתי האב בישראל. יש להם סיב עד ארון הסף, בתוך הקומה. למה לא מנצלים את הפוטנציאל הזה ? אומרים שאם אנחנו נפעיל את זה המתחרים חייבים להתלבש על הרשת הזו. בזק ביקשה ממשרד התקשורת תקופת הסתגלות של שנה בבלעדיות, בגין ההשקעה שרק היא עשתה בפריסה. אם זה היה קורא לפני 5 שנים, היום היינו כבר מאחורי זה ולכל בית אב היה סיב אופטי". כפיר חושב שהבעיה היא בסתירות פנימיות בתוך המדיניות שמוביל משרד התקשורת, אשר שיקולי עידוד התחרות כמו ההפרדה המבנית, מביאים למדיניות שפוגעת באיכות השירות לציבור. "אף אחד לא מוכן לקבל החלטות. הרשת הזו מונחת שם. כעת גם המתחרים פורסים סיבים, אבל רק איפה שכדאי להם, רק בשכונות חדשות. אני כבר לא מדבר על פריפריות. איפה שאין שכונה חדשה וצריך לעבור בכל בית בנפרד, זה לא משתלם להם, והרישיון שלהם גם לא מחייב אותם. את בזק מחייבים – אם נקבל אישור, נהיה מחוייבים להגיע עם הסיב עד לאוהל של הבדואי במדבר ".

האינטרס הציבורי

כפיר אולי מגזים, אבל לא בהרבה. להשקעות שביצעה בזק במשך עשרות שנים בחפירת תעלות תקשורת ברחבי המדינה בהיותה חברה ממשלתית אין שום מקבילה בעולם העסקי, שם מעוניינים בשורת הרווח ומעדיפים להשקיע באזורים מרכזיים וצפופים באוכלוסייה. החברות האחרות יתקשו לבצע השקעות עתק, כדי להתחרות באמת בבזק, ולא רק במרכז הארץ. החברה היחידה שמתקרבת לכך היא HOT, אך היא בעצמה אינה ששה להתחרות בבזק באזורים פחות רווחיים והיא זוכה להקלות חוזרות ונשנות לגבי הפריסה. לכן, האינטרס הציבורי בעת הזאת, עדיין ממוקד בניהול הנכון ביותר של התשתיות של בזק. האינטרס של העובדים לא רק שלא סותר אותו, אלא מקביל אליו. האינטרס של בעלי בזק הקודמים היה מנוגד לאינטרס הציבורי וממוקד בהברחת הון מהקבוצה. קשה לדעת מראש מהו האינטרס של מי שירכוש את השליטה בבזק, אך החידה הגדולה מכולן היא דווקא מה בדיוק רוצים במשרד התקשורת, האמון על הדאגה לציבור.

בועד בזק בינלאומי העדיפו שלא להתראיין לכתבה.