רה"מ החליט אמש לדחות את הדיון בחוק ההכרה ברצח העם הארמני בוועדת השרים לאחרי הבחירות בטורקיה. ההחלטה התקבלה לאור המלצות הגורמים המקצועיים- במשרד החוץ הביעו חשש שמא העלאת הנושא להצבעה לפני הבחירות בטורקיה, יסייע לנשיא טורקיה רג'פ ארדואן במסע הבחירות שלו וילכד את תומכיו סביב אויב משותף.

בכנסת לעומת זאת, יקיימו כנראה דיון ב-12 ליוני בנושא, ויולי אדלשטיין יו"ר הכנסת כבר התבטא בחיוב באמצעי תקשורת שונים וטען כי הכנסת, הפרלמנט, היא זו שצריכה לאשר את ההכרה ברצח העם הארמני. לפני כשבוע אמר אדלשטיין כי "יותר ממיליון בני אדם נטבחו ונרצחו תוך זמן קצר, זו זוועה שקשה להעלות על הדעת. אבל אני מתבייש לשמוע שנבחרי ואישי ציבור מדברים על כך שההכרה ברצח היא 'תגובה ציונית הולמת' למעשיה הנבזיים של טורקיה אחרי האירועים האחרונים בגבול עזה. ממתי אנקרה מושכת בחוטי המוסר שלנו? האם ההיסטוריה משתנה לפי טיב היחסים עם שליט כמו ארדואן?"

ח"כ איציק שמולי (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90).

ח"כ איציק שמולי, יוזם הצעת החוק להכרה ברצח העם הארמני, אמר בתגובה: "‫ההסבר של משרד החוץ שקרי ומגוחך. אם משרדי החוץ בעולם היו נוהגים באופן פחדני ותועלתני שכזה בבואם להכיר בשואת היהודים – הם היו ממליצים להסיר את הכרתם חלילה מהטרגדיה שלנו. ‫ראש ממשלת מדינת היהודים לא צריך לרקוד לפי החליל של ארדואן, ולהיות שותף פעיל בהכחשת העם שנטבח במחנות ריכוז וצעדות מוות, אלא לעשות את מה שהיתה צריכה לעשות כבר מזמן – הכרה בפשע ההיסטורי".

הגיע הזמן להפסיק להתרפס אל מול ארדואן. הגיע הזמן לעשות את הדבר המוסרי והנכון ולהכיר ברצח העם הארמני.
אם הממשלה מפחדת לעלות את החוק אנחנו נעלה אותו להצבעה, בהקדם האפשרי. אני קורא לכל חברי הקואליציה שהודיעו והבהירו שהגיע העת להכרה ברצח העם הארמני להעביר את החוק יחד איתנו.

— יאיר לפיד – Yair Lapid???? (@yairlapid) June 2, 2018

עמדת משרד החוץ תמוהה מעט בהתחשב בכך שבידי ארדואן מספיק נושאים אחרים סביבם ביכולתו לעורר רגשות לאומניים בקרב ציבור הבוחרים הטורקי. חשוב להדגיש כי זו לא הפעם הראשונה שהמנהיגות הישראלית יוצאת בהצהרות הנוגעות לנושא זיכרון רצח העם הארמני ולבסוף נמנעת מקבלת הצעות החוק השונות שהוגשו בנושא בשנים האחרונות. למצער אין ככל הנראה עניין בנושאים גופא מאחורי ההצהרות, אלא שאלו משמשות כאמצעים רטוריים לנגח את טורקיה בנושאים הרגישים לה פוליטית. ואולי הממשלה בישראל איננה מעוניינת לאבד אמצעי לחץ זה.

רק במושב הכנסת האחרון, יוזמת חקיקה של יו"ר מפלגת "יש עתיד", ח"כ יאיר לפיד, לציון יום זיכרון ממלכתי לרצח העם הארמני הופלה בידי הקואליציה. בנט בעצמו הצביע נגד הצעת החוק. ארדן לא נכח, ומדובר בשני שרים שהתבטאו בחריפות רבה בדבר הצורך להכיר ברצח העם הארמני.

ח״כ אמיר אוחנה, שגם הוא קידם את הצעת החוק בנושא,  מסר בתגובה להורדת החוק להכרה ברצח העם הארמני מסדר היום של ועדת השרים: "צר לי ששוב מתעכב הצדק ההיסטורי בשל שיקולים דיפלומטיים. נזכיר לחבריי כי גם כשמפלגות שהיום יושבות באופוזיציה וישבו בממשלות קודמות בקואליציה, לא הכירה מדינת ישראל ברצח העם הארמני. אני מקווה שאחרי הבחירות בטורקיה נצליח להעלות לסדר היום שוב את הנושא".

ניתן לשער כי סיבה נוספת לדחיית ההכרה ברצח העם הארמני קשורה ליחסים האסטרטגים של ישראל עם אזרבייג'ן, בין השאר היותה לקוחה חשובה של התעשיות הביטחוניות הישראליות. בתקופת רצח העם הארמני, האזרים היו חלק מהאימפריה העותמאנית ולקחו חלק פעיל ברציחתם של הארמנים. בספטמבר 1918 "טוהרה" בָאקּוּ (בירת אזרבייג'ן), מארמנים תוך רצח מזוויע של 30,000 אזרחים בלתי חמושים.

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אף אישר זאת סברה זו במעט בהתייחסו לנושא באולפן ynet הבוקר: "אני גם יכול לספר לך מראש מה תהיה התגובה במדינות הרלוונטיות שמתנגדות לכך. יהיה כעס עצום, הרבה צעקות שבוע-שבועיים, ואחר כך הנושא הזה יעבור". באומרו מדינות מרחיב אדלשטיין את הנושא מעבר לטורקיה לבדה.

רצח העם הארמני

רצח העם הארמני, המכונה במסורת הארמנית "הפשע הגדול", היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסייה הארמנית שבשטחה. רצח העם הארמני התאפיין במעשי טבח המוניים, גירוש אוכלוסייה אזרחית וקיום "צעדות מוות". לאחר סופה של מלחמת העולם הראשונה המשיכו טורקים, כורדים ואזרים לטבוח בארמנים עד שנת 1923. ההערכה הרווחת היא שכמחצית מהאוכלוסייה הארמנית בטורקיה, בין מיליון למיליון וחצי ארמנים נספתה.