את פיאה (25) מבנגלדש המנהל הטריד מינית, ופיטר אותה לאחר שהעזה להתלונן במשטרה. המנהל של ראדיקה ההודית הפיל אותה מכסאה ובעט בה בכל כוחו בגלל שלא היה מרוצה מעבודתה. הוא עדיין עובד במפעל. התופרות באינדונזיה צריכות לשלם טובות הנאה מיניות לטכנאים כדי שיתקנו את מכונות התפירה שלהן. פועלות רבות מדווחות על "רשימות שחורות" שמחזיקים המנהלים, בהן שמות הבנות שמתלוננות על תנאי העבודה.

לא מדובר במאה ה-18, זוהי סביבת עבודה של עשרות אלפי נשים במפעלי ספקים בשרשרת הייצור של H&M, כך על פי דו"ח חדש שהתפרסם השבוע. הפועלות מתמודדות עם אלימות הכוללת אלימות פיזית, מילולית, עבודה בכפייה ואיומים. פחד מפני פיטורים ופגיעה בהתאגדות הינן תופעות רווחות. בנוסף פורסמו דו"חות נוספים על שרשרת הייצור של GAP וכן של Walmart מהם עולה תמונה דומה, דבר המציג את היקף התופעה ברחבי תעשיית האופנה. לטענת החוקרים המקרים הללו אינם מקרים מבודדים והאלימות כלפי נשים בשרשרת הייצור הינה תוצאה ישירה של המדיניות העסקית של המותגים.

חנות H&M בגרמניה. (צילום: Vytautas Kielaitis / Shutterstock.com).

אנניה בהטאג'רי, ממחברות הדו"ח, אמרה כי "עשורים של מחקר וניסיון מוכיחים כי יוזמות אחריות חברתית תאגידית וולנטרית, מכבסות דפוס של הפרות תנאי עבודה בכל רחבי שרשרת הייצור הגלובלית בתעשיית הטקסטיל. המרוויחים מכך הם תאגידי מולטי-מיליארדים בתעשייה שמאכזבים עובדים, מעבידים ולקוחות". עוד הוסיפה בהטאג'רי כי "אחריות תאגדית מחייבת מותגים כגון H&M ו-GAP והספקים שלהם לשבת למשא ומתן ולאמץ הסכם מחייב, ובעל יכולת אכיפה ביחד עם ארגוני העובדים בתעשיית הטקסטיל במדינות הייצור".

המחקר שנעשה בין ינואר למאי 2018 על ידי מספר ארגוני עבודה וארגונים חברתיים הפועלים ברחבי אסיה בדק תשעה מפעלים בחמש מדינות שונות באסיה: בנגלדש, קמבודיה, אינדונזיה, הודו וסרי לנקה. פרסום שלושת הדו"חות בא בצמוד לכינוס של ארגון העבודה הבינלאומי בנושא 'אלימות על בסיס מגדר' המתכנס בימים אלה לראשונה ומנסה להתמודד עם התופעה.

העדויות: "כשחזרתי למחרת לעבודה פוטרתי מיד"

כל המקרים המתוארים כאן מובאים מתוך הדו"ח הנ"ל והתרחשו במפעלים שהינם ספקים של H&M.

פיאה, (25) מבנגלדש תיארה לחוקרים כי לאחר שהתקבלה לעבודה כמפעילת מכונת תפירה במפעל פנה אליה מנהל איכות מוצר במפעל והציע לה לצאת איתו, בתמורה לשעות עבודה נוחות יותר ורשות לקחת הפסקות. למרות שסירבה, המשיך אותו מנהל להציע לה שוב ושוב. מחלקת משאבי אנוש במפעל סירבה להתערב לאחר שפיאה פנתה וביקשה מהם סיוע, ולבסוף לאחר חמישה חודשים פנתה פיאה למשטרה. "המשטרה סירבה לתת לי להגיש את התלונה", מספרת פיאה. "כשחזרתי למחרת לעבודה פוטרתי מיד. אחר-כך הבנתי שמשטרה הזהירה את המנהל שאני רוצה להגיש תלונה…".

תופרות במפעל בגדים בהודו, למצולמות אין קשר לכתבה (AP Photo/Mahesh Kumar A)

במפעל בג'קרטה, אינדונזיה אם המכונה תקולה או לא עובדת כראוי, והתופרת לא עומדת ביעדים שהוצבו לה היא עלולה להיענש, להינזף או להיות מפוטרת. התופרות במפעל תיארו כיצד המכונאים דורשים מהן הטבות מיניות בתמורה לתיקון המכונה המקולקלת עליה הן עובדות.

ראדיקה, שעבדה במפעל בבנגלור שבהודו, סיפרה לחוקרים כי "ב-27 בספטמבר 2017 ב-12:30, מנהל קבוצת התופרות שעבדתי בה הגיע מאחורי בזמן שעבדתי על מכונת התפירה, וצרח שאיני עומדת ביעדים. לאחר מכן הוא משך את הכיסא שלי והטיח אותי לרצפה, הכה אותי, משך אותי למעלה ואז הטיח אותי שוב לרצפה ובעט בי בעודי שוכבת". את הפגישה עם מחלקת משאבי אנוש לאחר שהגישה תלונה מתארת ראדיקה כך: "הם קראו למנהל למשרד ואמרו לו 'בחודש שעבר עשית אותו דבר למישהי אחרת, לא למדת דבר?' ואז הם ביקשו ממנו להתנצל בפניי ושנינו עזבנו את הפגישה". גם ראדיקה וגם המנהל עדיין עובדים במפעל והיא עדיין סובלת מהטרדות מצדו. "בעלי נפטר ויש לי בת עם בעיה רפואית, אני חייבת את העבודה הזאת, אני סובלת הרבה כדי להרוויח את פרנסתי", הסבירה מדוע היא מגיעה עדיין למפעל מדי יום.

במפעל באינדונזיה מתארות העובדות "אם מישהי לא עומדת ביעדים אפשר לשמוע את הצעקות בכל רצפת המפעל. 'את טיפשה!!!' 'אם את לא מוכנה לעבוד פשוט תלכי הביתה' 'תיזהרי אנחנו לא נאריך את החוזה שלך' ועוד שלל צעקות". במפעל בקמבודיה סיפרו עובדות כי המנהלים משתמשים הרבה פעמים בשפה בוטה ואלימה: "אני אזיין אותך אם לא תגיעי לעבודה בזמן בפעם הבאה" הוא ביטוי נפוץ מאד בקרב המנהלים.

בבנגלדש, קמבודיה, הודו ואינדונזיה דיווחו העובדות כי הן חוו בעצמן או ראו פיטורים רבים כתוצאה מכניסה להריון. בסרי לנקה, לטענת האיגודים המקצועיים, נשים במשרות קבועות זכאיות לחופשת לידה, אך מרבית הפועלות מועסקות באופן זמני, או דרך חברות כוח אדם קבלניות ואינן זכאיות 'להטבה' הזאת.

מזכירת פדרציית האיגודים המקצועיים של אינדונזיה, אמיליה יאנטי, סיפרה כי הפועלות נתונות לרוב למעקבים של מנהלי המפעלים גם מחוץ למפעלים. "הפועלות מפחדות לדבר עם כל אחד מחוץ למפעל על האלימות והפרות הזכויות שהן חוות. ידוע שהמפקחים משלמים לאנשים שחיים ועובדים מחוץ למפעלים כדי שידווחו להם אם הם רואים את הפועלות מדברות עם מישהו מחוץ למפעל. אני אתן דוגמה, הלכתי עם צלמת לאזור של מפעלי ייצוא בג‘קרטה, היא צילמה מקרוב את אחת הפועלות מחוץ למפעל, זה דווח למפקח והיא פוטרה".

השיטה: התחמקות מאחריות

כאמור, וכמו ש-H&M טוענת בתוקף, המפעלים המסוקרים בדו"ח אינם נמצאים בבעלות החברה אלא הינם ספקים של החברה בלבד. תעשיית האופנה מבוססת כיום על שיטת המותגים: החברות הגדולות משווקות למעשה את שמן, אך לא מייצרות את הבגדים שנושאים אותו. את הייצור הפיזי מבצעים קבלנים וקבלני משנה. השיטה הזו מאפשרת לחברות להסיר מעצמן את האחריות במקרים של ניצול עובדיםעבודת ילדיםמפגעי בטיחות או מקרים של זיהום סביבתי, ולהשאיר את המותג שלהן נקי בעיני הצרכן. חברות רבות מסרבות לחשוף את שמות וכתובות המפעלים המייצרים עבורן בטענה לסודיות מסחרית ופגיעה בתחרות.

עובדים במפעל טקסטיל בבנגדלש. ארכיון (AP Photo/A.M. Ahad, File)

עלייתה של האופנה המהירה, שבדומה לאחיה המזון המהיר הרגילה אותנו לצרוך כמות בגדים רבה יותר באיכות פחותה יותר ובעיקר בזול יותר, פתחה מירוץ לתחתית, בו המדינות המתפתחות מתחרות על מקומות העבודה הרבים שתעשיית הטקסטיל מציעה.

הדרך להביא את המפעלים עברה, פעמים רבות, דרך זכויות העובדות – רובן הכמעט מוחלט נשים – ופגיעה בתנאי העסקתן ובטיחותן, ובעיקר משכורותיהן. במילים פשוטות, כדי להצליח למכור לנו ג'ינס בפחות מ-150 שקלים ועדיין להרוויח, צריך למצוא מפעל שיכין אותו מאד בזול. במובן הזה גם המרחק הפיזי בין הצרכנים לבין מי שמייצר להם את הבגדים עוזר לנו ליצור את הניתוק בין הבגדים שקנינו לתנאי העבודה הקשים שאפשרו זאת.

על מנת להתמודד הבעיות שיצרה השיטה הנ"ל והביקורת הציבורית הנרחבת פיתחה H&M, כמו גם מרבית חברות האופנה הבינלאומית, קוד התנהגות למפעלי הספקים שלה המנסים לתת קווים ברורים לתנאי ויחסי העבודה במפעלים המייצרים את בגדי המותג שלהם. אולם לטענת החוקרים, הקודים לאחריות תאגידית חברתית אולי נראים טוב על הנייר אבל בפועל הם רחוקים מלהספיק בהתמודדות עם הטרדות במקום העבודה, אלימות והפרות תנאי עבודה. עוד טוענים החוקרים כי מספר מחקרים מוכיחים שהאחריות התאגידית-חברתית לבדה היא גישה לא מספקת כי היא לא מתמודדת עם יחסי הכוחות הלא מאוזנים ופחד העובדות מפני תגובה מצד החברות לדיווח על אלימות מגדרית.

לפי הקוד ההתנהגות לספקים של H&M, האחריות על יידוע ובחינת העמידה של ספק משנה בקוד ההתנהגות היא אך ורק על ספק של החברה ולא על H&M עצמה. זאת למרות שהחברה מודעת לשימוש הנרחב בהעברת משלוחים והזמנות למפעלי משנה על מנת להצליח לעמוד בתנאי ההזמנה של החברה, מבחינת זמן האספקה והמחיר.

עוד טוענים החוקרים כי מודל האחריות התאגידית אינו מחליף את חופש ההתאגדות של העובדות וזכותן למשא ומתן קיבוצי, אך למרות שקוד ההתנהגות של H&M אוסר על פגיעה בעובדים על רקע התאגדות, החברה אינה פועלת על מנת לאכוף זאת ומתעלמת מתלונות על הפרות זכויות ופגיעות ונקמנות על בסיס ניסיונות התאגדות.

בנוסף מותחים החוקרים ביקורת על מודל הביקורת העצמית של האחריות התאגידית של H&M במסגרתו לאחר הערכה ראשונית לספק חדש שמבוצעת על ידי החברה, שאר הביקורות מבוצעות באופן עצמאי על ידי הספק ונשלחות למטה החברה.

העובדות: מוחלשות, לא מאוגדות ומנוצלות

נשים מהוות את הרוב המוחלט של הפועלים בתעשיית הטקסטיל במדינות אסיה, כאשר שיעורן נע בין כ-70% בהודו ועד ל-95% בקמבודיה. רוב הפועלות בגילאי 18-35, וחלק נכבד מהן הינן מהגרות עבודה, רווקות צעירות, מפרנסות יחידות, עובדות יומיות או זמניות כל אלו הופכים אותן לפגיעות במיוחד.

פועלות במפעל טקסטיל בהודו. למצולמות אין קשר לכתבה (AP Photo/Mahesh Kumar A)

לפי המחקר, אחת הבעיות המרכזיות הגורמות לאלימות המגדרית כנגד נשים היא שלמרות הרוב המוחלט של נשים בתפקידי הייצור, הדורשים פחות מיומנות, מתגמלים פחות ותובעניים יותר, וחלקן אף מועסקות באופן לא פורמלי, בתפקידי ההנהלה הפיקוח ובקרת האיכות למיניהם רובם של העובדים הם גברים. העובדה הזה גורמת ליחסי כוחות לא פרופורציונליים בין הגברים לבין הנשים הנמצאות בתפקידים בשכר נמוך יותר, לרוב לא מאוגדות או תחת הסכם קיבוצי וברות החלפה ולכן חשופות ביותר לפגיעה ואיומים למיניהם.

דבר מעניין שמצוין בדו"ח הוא שפועלות החברות באיגוד מקצועי או תחת הסכם קיבוצי נטו להיות בעלות הבנה טובה יותר של הזכויות שלהן והעידו כי הצליחו להתנגד לניסיונות ההטרדה והאלימות כלפיהן, ולאזן במעט את יחסי הכוחות הללו.

מ-H&M נמסר:

H&M מגנה ורואה בחומרה כל צורה של אלימות או הטרדה מכל סוג.

הרשת פועלת ללא לאות על מנת לאפשר חופש התאגדות, העצמת קולם של העובדים ומתן האפשרות לחבור או להקים ארגוני עובדים שיוכלו לשאת ולתת בצורה שיתופית.

זכויות אלו הן זכויות בסיסיות של עובדים המטופלות בהסכם העבודה עם ארגון העובדים הגלובאלי IndustriaALL. בנוסף, אנו מטפלים בנושא דרך קידום יוזמות במדינות הייצור שלנו יחד עם ארגון העבודה הבינ"ל (ILO).

אנו מקבלים כל יוזמה המעצימה נשים וזכויות נשים בעבודה כמו לדוג' הכנס הבינ"ל נגד אלימות מגדרית של ארגון העבודה הבינ"ל (ILO).

הדו"ח מציג בברור את הצורך בטיפול שוטף בנושאים אלו. העצמת נשים מבחינה חברתית וכלכלית הם אחד הכלים למניעת אלימות מגדרית. עמדת הרשת ברורה מאד בעניין זה והיא תומכת בצורה אקטיבית בפיתוח וחיזוק הנושא בתעשיית הטקסטיל הגלובאלית.

אנו עוברים על כל חלקי הדו"ח ונערוך מעקב צמוד ברמת המפעלים עם הצוותים המקומיים שלנו הממוקמים בכל אחת מהמדינות המייצרות.