במכתב חריף ששלחה לשר הבינוי והשיכון יואב גלנט, טענה עו"ד הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בנייה, כי רשם הקבלנים במשרד מפר את התחייבותו בפני מבקר המדינה לפעול כנגד חברות קבלניות שהוצאו באתריהן צווי בטיחות. תגרי הצביעה על שורה ארוכה של חברות להן, לדבריה, "רקורד בטיחותי" של עבירות מרובות באתריהן, וקראה לגלנט לנקוט נגדן בצעדים הנדרשים. הוועדה לביקורת המדינה צפויה לקיים מחר (שני) דיון בנושא.
![קבלני בניה עם רקורד בטיחותי חמור מתוך רשימת החברות שהגישה עו"ד הדס תגרי לשר הבינוי והשיכון (גרפיקה: אידאה)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2018/07/kablanim_betihut-01.png "קבלני בניה עם רקורד בטיחותי חמור מתוך רשימת החברות שהגישה עו"ד הדס תגרי לשר הבינוי והשיכון (גרפיקה: אידאה)")
לדבריה, לרשם הקבלנים הוא היחיד שסמכותו להשעות או לשלול את רישיונן של חברות קבלניות בשל הפרות בטיחותיות, ולכן המחדלים בפעולת הרשם מביאים לכך שחברות רשלניות ממשיכות לפעול באין מפריע, תוך ביצוע מתמשך של הפרות בטיחות המסכנות עובדים ועוברי אורח. "להתנהלות זאת יש תרומה ישירה ומרכזית להתמשכות ההפקרות הבטיחותית באתרי הבנייה. וכך, בה בעת שמשרד השיכון פועל במסגרת תפקידו להאצת הבנייה ומרחיב את היקף פעילות הבנייה הוא מפקיר את בטיחות העובדים ובכך מכפיל את היקף הסיכון לעובדים".
ברשימה שמנתה תגרי כלולות כמה מחברות הבנייה המובילות והגדולות בישראל, בהן סולל בונה, אלקטרה בנייה ודניה סיבוס, לצידן ציינה את "הרקורד הבטיחותי" שלהן, כולל מספר ההרוגים, הפצועים וצווי הבטיחות שהוטלו עליהן. "כל מידע המגבש רקורד בטיחותי שלילי של קבלן או חברה קבלנית צריך לשמש בסיס להליכי שימוע ובירור, ולנקיטת הליכי משמעת במקרים בהם אלו מבססים התנהלות שיש בה הפרה של נהלי בטיחות ושל חובת הזהירות. כך תאונות, הוצאת צווי בטיחות, הרשעות פליליות בגין עבירות בטיחות וכל מידע אחר המבסס חשש לרשלנות בטיחותית" כתבה.
"באופן תמוה ביותר נעדרת כל התייחסות להתרחשותן של תאונות ובפרט תאונות קטלניות, קשות, ותאונות חוזרות כעילה לנקיטת הליכי בירור ומשמעת" טענה, "אין בכך כדי לומר שכל תאונה ואף קטלנית תהווה עילה לנקיטת אמצעים משמעתיים, אולם וודאי שהתרחשותה של תאונה קטלנית או קשה ובוודאי התרחשותן החוזרת של תאונות בכל דרגת חומרה, מעלה חשש משמעותי להתרשלות בטיחותית, המצדיק פתיחת הליכי בירור ופיקוח רגולטורי מצד הרשם".
לדבריה, "קשה להבין כיצד מתעלם רשם הקבלנים בהתנהלותו בנושא מהראייה החמורה ביותר להפקרות בטיחותית וזו בעלת ההשלכות החמורות ביותר. העובדה כי חברות שבאתריהן חזרו ונשנו תאונות קטלניות וקשות כגון: אלקטרה בנייה, אל הר הנדסה, סולל ובונה, וסיוון ביצוע לא זומנו לשימוע לבירור אודות נסיבות התאונות ואחריותה של החברה להן ולהסקת המסקנות הנדרשת בשאלת הסנקציות שיש לנקוט לרבות רישומן בפנקס הקבלנים, תמוהה ומקוממת ביותר".
תגרי התייחסה להתבטאויות המשרד בתקשורת לאחרונה, בהן נטען כי "אין בתקנות הוראה מפורשת המתייחסת לחובת הקבלן לפעול בהתאם להוראות הבטיחות", וכי "רשם הקבלנים מוסמך לשלול רישיונות עבודה רק כאשר קבלן הורשע ויש בעניינו פסק דין".
"כידוע היטב לכל העוסקים בנושא, העילה הנוגעת להרשעות פליליות, אינה מתקיימת כמעט לעולם", הדגישה והסבירה כי כמעט ולא מוגשים כתבי אישום בגין תאונות קטלניות וקשות והפרות בטיחות, וכי כתבי האישום שכבר מוגשים – כמעט לעולם אינם נגד חברות קבלניות. זאת לצד התמשכות ההליכים בתיקים הפליליים על פני שנים ארוכות. "מכאן, שהערוץ האפקטיבי היחידי לפעולתו המנהלית של רשם הקבלנים צריך ונדרש להתבסס על רקורד בטיחותי שלילי, כגון תאונות וצווי בטיחות", טענה תגרי.
לדבריה, תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות משנת 1988 מקנות לרשם הקבלנים את הסמכות לנקוט בהליכי משמעת, לרבות התראה, נזיפה, קנס, השעיה זמנית או שלילה קבועה של רישיון קבלן – הן בשל הרשעת קבלנים בעבירות פליליות, והן בשל "התנהגות המנוגדת דרך קבע למקובל במקצועו של קבלן", ובכלל זה הפרת החובה "לבצע את העבודות ברמה ובטיב התואמים… את הדרישות המקצועיות של הענף בו הוא רשום בפנקס".
ביצוע העבודות באחריות ובקפדנות המתבקשת לשמירה על חיי אדם ושלמות גופו – עובדים, לקוחות או עוברי אורח – היא חלק בלתי נפרד לדברי תגרי ממעמידה בדרישות המקצועיות המצופות מקבלן בענף הבניין. זאת לצד עמידה בכלל חוקי הבטיחות והתקנות שנקבעו על פי הן.
כבר במרץ 2017, הגיב רשם הקבלנים למבקר המדינה שמתח עליו ביקורת חריפה שהתפרסמה במאי השנה, כי החליט לשנות את תפיסתו באשר לצווי בטיחות, ולטפל בהם "לפי תקנות ערעור מהימנות" – כלומר, לשקול הפעלת אמצעים משמעתיים נגד מי שקיבלו צו. תגרי הצביעה על כך ששנה ושלושה חודשים לאחר התחייבות זו, טרם ננקטו אמצעים משמעתיים כלשהם בשום מקרה כנגד חברות קבלניות. יתרה מכך, לפניית 'דבר ראשון' בנושא, השיב המשרד כי אין בסמכות הרשם לעשות כן.
ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה כי מכתבה של תגרי התקבל רק ביום חמישי וטענותיה נבדקות וייענו כנדרש. עם זאת, מסרו כי "משרד הבינוי והשיכון מבהיר כי האחריות והסמכות לנושא הבטיחות באתרי הבנייה נמצאת בראש ובראשונה תחת מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים אחראי, כרגולטור, על כלל נושא הבטיחות בעבודה, ובין היתר על הכשרות והסמכות של מנהלי עבודה, ממוני בטיחות, עובדים בגובה ומתקיני פיגומים, על הפיקוח והאכיפה בכל אתרי הבנייה בישראל ועל נקיטת אמצעים באתרי עבודה הפועלים בניגוד לכללי הבטיחות בעבודה, ובכלל זה עיצומים כספיים וסגירה של אתרי הבנייה".
עוד הוסיפו כי "כידוע, משרד הבינוי והשיכון פועל על מנת לסייע בנושא. יחד עם זאת, בכל הנוגע לתאונות עבודה שגרמו לאובדן חיי אדם או לפגיעה בגוף, בהן קיים חשש כי נעברה עבירה על הוראות החוק, הרי שגופי החקירה והאכיפה הפלילית נדרשים לקיים חקירה למציאת האחראים לתאונה ולהעמדתם לדין. במקרה כזה, ובהתאם לחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969, רשאי רשם הקבלנים להפעיל את סמכויותיו רק לאחר סיום ההליך הפלילי ובכפוף לתוצאותיו. לפני סיום ההליך הפלילי, רשם הקבלנים כלל אינו מקבל מידע שנאסף במסגרת הבדיקות והחקירות המתחייבות. בהקשר זה יובהר כי גרירת רגליים על ידי רשויות אחרות, כפי שבאה לידי ביטוי במכתב, אינה מקימה לרשם סמכות לפעול בניגוד לקבוע בחוק.
"כמו כן, בכל הנוגע לקבלנים, שמינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית הוציא באתריהם צווי בטיחות, יודגש שסמכות רשם הקבלנים, בהתאם לחוק האמור, קמה במקרה של קבלן שהפר דרך קבע את הנוהג המקובל במקצוע. הגם שהנוהג המקובל במקצוע כולל גם את כללי הבטיחות בעבודה, הרי שכאמור, הרשם אינו רשאי לפעול כנגד כל הפרה בודדה של כללי הבטיחות. בנוסף, והלכה למעשה, רשם הקבלנים יכול להסתמך רק על מידע הנאסף על ידי מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, ואין לו מקורות מידע מוסמכים אחרים. הרשם פועל מזה תקופה ארוכה לקבל מידע מלא, אפקטיבי וממוקד נגד קבלנים, שבראיית המינהל מפרים את כללי הבטיחות דרך קבע ומסכנים חיי אדם, אולם עד כה, לא התקבל מידע כנדרש. בצר לנו, מאז החל שיתוף הפעולה עם מינהל הבטיחות והבריאות התעוסקתית, המינהל העביר לרשם הקבלנים מידע חלקי וצווי בטיחות ללא שום סינון, שמהם לא ניתן ללמוד על נסיבות הוצאתם. כך, לדוגמה, התקבלו צווי בטיחות לא מעודכנים, צווים בגין ליקויים שהוצאו זמן רב לאחר שהליקויים טופלו, וצווים החסרים את המידע ההכרחי הנדרש לרשם, כרשות מנהלית, לצורך הפעלת סמכויותיו. לצד זאת, יצוין כי בימים האחרונים סיכמו המשרדים, במסגרת ישיבה בראשות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ויחד עם ראש זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וראש מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, כי רשם הקבלנים יבחן נקיטה של אמצעי משמעת כלפי קבלנים, לפי פנייה של מינהל הבטיחות, במקרים שבהם המינהל סבור שקבלן פועל דרך קבע באופן המסכן חיי אדם, בדגש על ליקויי בטיחות הנוגעים לעבודה בגובה, וכי מינהל הבטיחות יעביר לרשם תיק מפורט לגבי קבלנים כאמור".
במשרד העבודה והרווחה התייחסו לטענות משרד השיכון כלפי מינהל הבטיחות והבריאות ומסרו: "מאז תחילת שנת 2018, נסגרו כ-70 אתרי בנייה בצו בטיחות בגין ליקוים חמורים ותאונות קטלניות שאירעו בהם. משרד העבודה והרווחה פועל נגד קבלנים רשלנים, בין היתר באמצעות מתן עיצומים כספיים ומעביר את צווי הבטיחות באופן שיטתי לרשם הקבלנים על מנת שינקטו בפעולה מיידית וחד משמעית נגד קבלנים רשלנים, ויסייעו במאמץ הכולל להעלאת הבטיחות באתרי בנייה ושמירה על חיי האדם".
