דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
סביבה

הקרב על האסדה / המאבק נגד מיקום אסדת לוויתן מגיע לכיכר רבין

למרות שלא ברור אם היעד ניתן בכלל להשגה, מקווים המוחים למלא את הכיכר - הזירה המרכזית למאבקים אזרחיים בישראל | האם זה יהיה המאבק הסביבתי הראשון שיהפוך לסוגיה ציבורית מרכזית?

הפגנת שומרי הבית בכיכר הבימה בתל אביב, יולי 2018. (באדיבות ארגון שומרי הבית)
הפגנת שומרי הבית בכיכר הבימה בתל אביב, יולי 2018. (באדיבות ארגון שומרי הבית)
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

אחר הפגנות רבות בשנה האחרונה, ונוכחות גבוהה ברשתות החברתיות, המאבק נגד מיקום אסדת הטיפול בגז של מאגר "לוויתן" בקרבת החוף מגיע הערב (שבת), ב-19:45, לכיכר רבין בתל אביב. תחת הדרישה החד משמעית מראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האנרגיה יובל שטייניץ "עצרו את האסון הבריאותי והאקולוגי! הרחיקו את אסדת גז לוויתן 120 ק"מ מהחוף", מקווים המארגנים למלא את הכיכר. העצרת תיערך בהשתתפות אומנים מובילים: הדג נחש, אברהם טל, עברי לידר, מארינה מקסימיליאן, Darwish, Risingdust, Ella Gotman . בנוסף, ישתתפו נציגים מארגונים ירוקים התומכים במאבק וביניהם- צלול, מגמה ירוקה, בינוי שפוי, מאבק בז"ן.

מכיוון שבניית האסדה היא תהליך שכבר מתרחש בימים אלו בטקסס, לצד הנחת צנרת יבשתית ובים, הרי שמדובר בדרישה חסרת תקדים לבטל פרויקט ענק הנמצא כבר בביצוע, ולתכננו מחדש במתכונת שונה בלב ים.

עצומת התלמידים לתמיכה במאבק צברה מעל 14,000 חתימות, ובהן כוונה לשביתת מחאה של יום אחד ביום ראשון, וקיום שרשרות אנושיות במספר חופים ברחבי הארץ. מבדיקת "דבר ראשון", בקבוצות של בית ינאי וחוף דור יש מאות משתתפים, כאשר בקבוצות תל אביב, הרצליה וחיפה יש עשרות, מה שמעיד על הצלחה מסוימת לפרוץ מעבר ליישובים הסמוכים לתחנת הקבלה של הגז בחוף דור.

ארגון "שומרי הבית", שנוסד פורמלית רק לאחרונה באמצעות רישום כעמותה, קיים בפועל בעיקר בעזרת רשתות חברתיות דוגמת קבוצות וואטסאפ אזוריות. בקבוצות אלו מתכננים לארגן הסעות מרחבי הארץ להפגנה. גם ארגון "צלול" תומך במאבק, אף כי הדעות בין ארגוני הסביבה בישראל חלוקות בשאלה האם מדובר במאבק מוצדק או מוטעה.

ארגון "אדם טבע ודין" פרסם מסמך ובו טען כי הסיכונים הנובעים מאסדה קרובה נבדקו כהלכה והם אינם מגיעים לכדי הממדים האסוניים שמייחסים להם בשומרי הבית. התומכים במאבק סבורים שעמדת "אדם טבע ודין" מוטעית, בייחוד כשבוחנים סיכונים בשיטה דטרמיניסטית – כלומר בחינת השפעת המקרה הגרוע ביותר, כמו פיצוץ באסדה ושפך קונדנסט (נוזלי גז) לים, תוך התעלמות מגורם ההסתברות לתקלה מסוג זה. במקרה כזה, אומרים בשומרי הבית הערובה הטובה ביותר למניעת נזק לחופי ישראל היא מיקום האסדה במקום רחוק.

לעומתם, במשרד האנרגיה סבורים כי מדובר במאבק מסוג  NIBMY – "לא בחצר שלי". כלומר, כזה של אזרחים המעוניינים להרחיק מקרבתם מתקן שיש צורך לאומי בהקמתו, וכל פגיעה בו תפגע בציבור הרחב. הם מזכירים שישראל מייבאת נפט במיכליות בכמויות הרבה יותר גדולות מכמויות הקונדנסט והגז שיגיעו לאסדת "לוויתן".

מחיר המאבק ומחיר התכנית

קיום הפגנה גדולה בכיכר רבין מחייב השקעה גדולה בהפקת האירוע, וכן תשלום לעיריית ת"א. שומרי הבית מגייסים כספים במימון המונים מהציבור בכדי לממן את ההוצאות של פעילות המחאה. ועדי יישובים באזור צפון מישור החוף תומכים במאבק וגם בכספים, אך בשומרי הבית לא מוכנים לומר לנקוב בסכומים המדויקים שהתקבלו או במקור שלהם, אך מדגישים כי רוב הכסף למאבק מגיע מתרומות של יחידים. תושבים רבים ביישובים אלו דווקא מרוצים מכך שהיישוב תומך באופן כספי במאבק הציבורי, אם כי אין לזלזל בחשיבות הפירוט של סכומי התמיכה, שלא פורסמו עד כה.

בשומרי הבית מצביעים על נתונים שהתקבלו מחברת יפעת, לפיהם סכומים גדולים של השקעה בפרסום מטעם חברת נובל אנרג'י, מקימת האסדה, שלטענתם הגיעו בשבע השנים האחרונות ל-108 מליון שקל (במחירי מחירון). הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו דחתה את בקשת הארגון להסיר את הקמפיין של שותפות "לוויתן" בטלוויזיה מפני שעסק בתרומה החיובית של מאגר "לוויתן" למשק הישראלי ולא התייחס באופן ישיר לסוגיית מיקום האסדה – היא הסוגיה השנויה במחלוקת, אשר לגביה נטען שהיא מהווה עילה להסרת הקמפיין.

ברשתות החברתיות אין כלל מגבלות על פרסום כזה מטעם מי מהצדדים, ובארגון הצליחו לגייס ידוענים כמו עופר שכטר ונלי תגר כדי לעורר תשומת לב למסרים של המאבק, באמצעות סרטונים פופולריים ברשת. השימוש בידוענים תורם לפופולריזציה של המאבק, אך נוטה להציג הטענות באופן שטחי, כך שסכנה פוטנציאלית חמורה מוצגת כאסון ודאי שבהכרח יתרחש. אמנם, יש מומחים שונים בארץ ובעולם התומכים במאבק כנגד מיקום האסדה, אך כל גורמי המקצוע בממשלה, וכאמור גם חלק מארגוני הסביבה, סבורים כי הסיכונים אינם יוצאי דופן, או שהמחיר הגבוה של ביטול התכנית הנוכחית בשלב הזה הופך את המחאה ללא רלוונטית.

האם מאבק סביבתי שייך "לליגה של הגדולים"?

נושאים סביבתיים לא הפכו, עד כה, לגורם למחלוקת פוליטית שמרבית אזרחי המדינה חשים בצורך לגבש עמדה ברורה לגביהם. הפגנה גדולה בכיכר רבין היא מעין "סמל סטטוס" למחאות חברתיות בעלות חשיבות גבוהה, לפחות כלפי הציבור החילוני. נוכחות גדולה בהפגנה יכולה לקבע את הנושא בזיכרון הציבורי כבעל חשיבות לאומית, אלא שעד כה הנושא לא עורר תכונה רבה במערכת הפוליטית.

הקואליציה והאופוזיציה לא התנצחו בנושא זה עד כה, למעט חברי כנסת בודדים, כמו יעל כהן פארן מסיעת המחנה הציוני. למעשה, לכנסת אין כעת סמכות להתערב בנושא, הנמצא בתחומה של הרשות המבצעת.

הקשר בין זירת המאבק הציבורי להחלטות המעשיות של הממשלה לא לחלוטין ברור. מכיוון שכל ההחלטות לגבי הקמת האסדה כבר התקבלו, אין שום החלטה על הפרק שהפגנת המונים בכיכר רבין תגרום לממשלת ישראל לסטות ממנה.

התביעה היא בעצם להחלטה חדשה לגמרי – להודיע לחברת נובל אנרג'י על ביטול מתכונת הפרויקט לאחר שהוא כבר מתבצע, כאשר מאות מליוני שקלים כבר הושקעו במתכונת הנוכחית. חברת נובל היא המפעילה הבינלאומית היחידה של קידוחי גז ונפט הפועלת בישראל, למרות מאמצים רבים של השר שטייניץ לעודד מפעילות נוספות לחפש גז בשטחים הימיים של ישראל. בתנאים אלו, גם כוח המיקוח של ממשלת ישראל לא נראה גבוה במיוחד.

מה הצית את המחאה?

בדיקת "דבר ראשון" מצאה כי לפחות עד אוקטובר 2015, השתמשו ב"דלק קידוחים", מבעלי מאגר "לוויתן", במצגות לפיהן פיתוח המאגר יתבצע בלב ים, מעל פי הבאר, בדיוק כפי שמבקשים משתתפי המחאה. בפברואר 2016 הוגשה תכנית הפיתוח של המאגר, לאסדה מקובעת, ולא צפה, שתמוקם בקצה מדף היבשת, כ-10 ק"מ מחוף דור.

אחד המניעים המרכזיים להתעוררות המחאה היה פרסום נתוני הפליטות לאוויר של אסדת "תמר" מול חופי אשדוד, שמעידים על פליטת חומרים בהיקף גדול הרבה יותר מהצפוי, ומעל כלל הפליטות מהתעשייה ביבשה במשותף בחלק ניכר מהחומרים שנמדדו. לטענת המשרד להגנת הסביבה, פליטות אלו, במרחק של כ-23 ק"מ מהחוף לא משפיעות על היבשה, אך הן תידלקו את החששות מאסדת "לוויתן" שתטפל ביותר גז, וקרוב יותר לחוף.

ההחלטות העקרוניות לגבי פיתוח אסדות הגז נעשו במסגרת תמ"א 37ח' שהוכנה בשנים 2014-2009, ולאחר עתירות לבג"ץ נקבעה חובת מתן עדיפות לפיתוח בים על פני היבשה, אך לא נקבע היכן בים. העדפת הים על פני החוף נחשבה אז להישג ליישובי מישור החוף הצפוני, שחששו מהקמת מתקני טיפול בחוף.

נתוני זיהום האוויר שנאספו לגבי שנת 2016, פורסמו במסגרת אתר מפל"ס (מרשם פליטות לסביבה) של המשרד להגנת הסביבה בשנת 2017, כשפיתוח מאגר לוויתן כבר החל להתבצע, הרבה אחרי שהתקבלה ההחלטה.

דו"חות חברת נובל למשקיעים נימקו את שינוי המיקום המתוכנן בגורם של היתכנות כלכלית – אסדה קבועה מאפשרת פיתוח בשלבים, ולכן מאפשרת גיוס מימון לשלב ההקמה. בעתיד, תתאפשר הרחבת כושר ההפקה, בהתאם לחתימה על חוזים עתידיים נוספים לאספקת גז. ל"דבר ראשון" התברר כי בעלי המאגר קיבלו מסרים בעל פה מגורמים ביטחוניים, שתבעו את קירוב האסדה מלב ים לקרבת החוף, אך במשרד הביטחון מסרבים לאשר זאת.

להלכה, יזמי הגז הם אלו שהגישו תכנית פיתוח ומשרד האנרגיה בחר לאשר אותה, כאשר הטענה לעדיפות ביטחונית מתוארת לעיתים כהנחיה מחייבת, ולעיתים כהבעת עמדה בלתי מכריעה, כחלק ממכלול של שיקולים.

בצה"ל טוענים כי נעשתה הערכה ביטחונית שהעניקה עדיפות לאסדה קרובה, אך לא מוכנים לפרסם את ההערכה עצמה, את הגרסה הבלתי מסווגת שלה, או אפילו את השמות והתפקידים של מבצעי ההערכה ומועד ההכנה שלה – נתון חשוב לבחינת התוקף שלה ביחס לתאריכים של קבלת ההחלטות בנושא.

ואם כל זה לא מספיק, שר הביטחון בתקופה הרלוונטית, משה יעלון, חתום על תצהיר לפיו לא הכיר שום דיון בנושא ההערכה הביטחונית, ואם היה שותף לדיון כזה היה מעדיף מבחינה ביטחונית את ביצוע הפרויקט בלב ים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!