"החזון שלנו תמיד היה שכל עובדי הטקסטיל יהיה מסוגלים לחיות מהמשכורות שלהם", הצהירה לפני חמש שנים חברת האופנה המהירה H&M, אולם מחקר חדש שהתפרסם השבוע חושף מציאות אחרת, לפיה המשכורות שמקבלים העובדים המייצרים בגדים בעבור החברה רחוקה בכך מאד. H&M היא יצרנית האופנה השנייה בגודלה בעולם, ובמפעלים המייצרים את בגדי המותגים שלה מועסקים כ-930,000 עובדים. "זה ברור כעת יותר מאי פעם כי לא ניתן לסמוך על המילים של H&M. במקום תעלול יח"צני ריקני, אנחנו רוצים לראות שינוים במשכורות האמתיות של העובדים בשרשרת הייצור של H&M", תקפו בארגון CCC שביצע את המחקר.
את שנת 2017 סיימו H&M עם רווחים בשווי של 2.6 מיליארד דולר. העלות של מרכיב שכר העובדים במחיר הקמעונאי של פריט הלבשה מוערכים בין 0.5% ל-2% בלבד, ולכן ניתן לומר כי העלאות שכר, לא ישפיעו במידה ניכרת על מחירה של חולצה בחנות המותגים של H&M או על היקף המכירות כפועל יוצא מכך . ניתן לתמוה אם כן מדוע בוחרת החברה להשאיר את כמעט מיליון עובדיה במאבק הישרדות יום יומי.
המחקר בדק מפעלים בארבע מדינות שונות, בבולגריה עמדה המשכורת הממוצעת על 98 אירו בחודש כלומר 9% בלבד ממשכורת המחייה, והייתה עומדת על פחות משכר המנימום החוקי במדינה, אילולא השעות הנוספות. בטורקיה המשכורת הממוצעת לעובדים שנסקרו הייתה 365 אירו שהם 29% ממשכורת המחייה, ורבע מרף העוני למשפחה הטורקי שעומד על 1,333 אירו. בהודו המשכורת הממוצעת של 97 אירו – 35% ממשכורת המחייה, ובקמבודיה השכר הממוצע עמד על 146 אירו המהווים 46% ממשכורת המחייה.
לטענת העובדים, המשכורות הנמוכות שאינן מספיקות על מנת לכלכל משפחה באותן מדינות, גורמות לעובדים לעבוד שעות נוספות, הרבה מעבר למותר בחוק, ועבודה ביום המנוחה נהייתה לעניין שבשגרה. "המשכורות כל כך נמוכות שאנחנו חייבים לעבוד שעות נוספות כדי לכסות את הצרכים הבסיסיים שלנו", אמר עובד במפעל בהודו המוגדר כ'ספק זהב' של H&M (מדד פנימי המדרג את המפעלים לפי דאגתם לסביבה ולחברה). עובד בבולגריה תיאר כי, "אתה נכנס למפעל ב-8 בבוקר, אבל אתה לא יודע מתי תוכל לצאת. לפעמים אנחנו הולכים הביתה רק ב-4 לפנות בוקר", גם המפעל של העובד הזה דורג כ'ספק זהב'. עובדת הודית נוספת ציינה "אני גרה אצל קרובי משפחה, והשארתי את המשפחה שלי במקום בו גדלתי. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לגור ביחד פה".
לא נשכח
המחקר התבצע על ידי ארגון Clean Clothes Campaign, קואליציה של ארגוני ואיגודי עובדים, ארגוני זכויות נשים ועוד ארגונים אזרחיים, הפועלת למען שקיפות בתהליכי הייצור, ולמען משכורות מחייה לעובדות והעובדים. לטענת הארגון, למרות ההצהרה H&M בפועל לא קידמה החברה את נושא משכורות המחייה לפועלים, שרובן המוחלט נשים, "בפועל הם (H&M) מנסים למחוק את אותם 850,000 עובדים שהובטחה להם משכורת מחייה עד 2018 מהזיכרון הקולקטיבי, אנחנו לא ניתן לזה לקרות." הכריזו במטה CCC.
"אנחנו יודעים ש-H&M לא עמדו בהתחייבות שלהם לתחילת השנה, אבל כמה מן הממצאים הקונקרטיים לגבי המשכורות ותנאי העבודה במפעלים הספקים שלהם הפתיעו מאד" אמרה בטינה מוסיילק שניהלה את המחקר. לטענת הארגון הדרך למשכורות מחייה עוברת דרך הצבת לוח זמנים קצוב, והצבת יעדים להעלאת השכר באופן מדיד.
בסמיכות לפרסום המחקר, פירסמה H&M הודעה לתקשורת, "כל עובד טקסטיל צריך להרוויח מספיק כדי לחיות ממשכורתו. זו (המשכורת) צריכה להיות מספקת דיה כדי לקיים את הצרכים הבסיסיים של העובד/ת ובני משפחתו/ה. היא צריכה להיות מרווחת בזמן שעות העבודה הנורמליות והחוקיות. זה החזון שלנו וזכות אדם בסיסית". בהמשך ההודעה מתגאה H&M בצעדים בהם נקטה כדי לעמוד בהתחייבות מלפני חמש שנים, והיא מציגה נתונים הקשורים לזכויות עובדים – דוגמת מספר המפעלים בהם העובדים מיוצגים על ידי איגוד עובדים שנבחר דמוקרטית כ-73%, ונתונים נוספים כגון מספר המפעלים הנמצאים בתכנית לשיפור רמות השכר כ-67%. אולם בהודעה לא מציינים בחברה אף נתון לגבי המשכורת הממוצעת באף אחד מן מהמפעלים, או רמת השכר למשכורת מחייה לפי מדיניות החברה. כל זאת כאמור לא מפריע לחברה מלהכריז כי – "קבוצת H&M קרובה להעסיק מיליון עובדים עם אסטרטגיית שכר המחייה ההוגן שלה".
ייצור חוץ
כיום מבוססת תעשיית האופנה על שיטת המותגים: חברות האופנה הגדולות משווקות למעשה את שמן, אך לא מייצרות את הבגדים שנושאים אותם. את הייצור הפיזי של הבגדים מבצעים קבלנים וקבלני משנה. השיטה הזו מאפשרת לחברות, בין היתר, להסיר מעצמן את האחריות למקרים של ניצול עובדים, עבודת ילדים, מפגעי בטיחות או מקרים של זיהום סביבתי, ולהשאיר את המותג שלהן נקי בעיני הצרכן. חברות רבות מסרבות לחשוף את שמות וכתובות המפעלים המייצרים עבורם בטענה לסודיות מסחרית ופגיעה בתחרות.
עלייתה של האופנה המהירה, שבדומה לאחיה המזון המהיר הרגילה אותנו לצרוך כמות בגדים רבה יותר באיכות פחותה יותר ובעיקר בזול יותר, פתחה את המירוץ לתחתית, בו המדינות המתפתחות מתחרות על מקומות העבודה הרבים שתעשיית הטקסטיל מציעה. המירוץ הזה לתחתית הביא לחוסר איזון ביחסי הכוחות בין המותגים והחברות הבינלאומיות לבין חברות הייצור המקומיות. מצב אותו מנצלים המותגים כדי להוריד את המחירים שהם משלמים במטרה לספק כמה שיותר בגדים, כמה שיותר בזול וכמה שיותר מהר.
בהצהרתה מ-2013, הכירה H&M במרכזיותה כספקית הזמנות מוצרי אופנה השנייה בגדולה בעולם, ואת השפעתה של מדיניות הרכש של החברה אל מול המפעלים הספקים וחוסר האיזון במיקוח ביניהם ובין הממשלות הקובעות את הרגולוציה לבין חברת הענק. "אנחנו מאמינים כי עליות שכר, המונעות לדוגמה על ידי הממשלות בחלק מן המקומות לוקחת יותר מדי זמן, לכן אנחנו רוצים לקחת פעילויות נוספות ולעודד את התעשייה כולה ללכת בעקבותינו. אם הגודל באה האחריות ולנו יש את היכולת לתרום לשינוי" נכתב בהודעה לתקשורת מ-25 בנובמבר 2013.
מקבוצת H&M נמסר: קבוצת H&M מנהלת שיח ארוך שנים עם ,Clean Clothes Campaign יוזמי הדו"ח, על איך לייצר שינוי סיסטמטי בתעשיית הטקסטיל. אנו מעריכים את עמדתם ועובדים למען אותו חזון – שעובדים בתעשיית הטקסטיל ירוויחו שכר מחייה הוגן. יחד עם זאת, אנו לא חולקים נקודת מבט זהה להם לגבי התעשייה כולה ולגבי איך הכי נכון להשיג התקדמות ותוצאות בתהליך זה.
ראשית, אין הסכמה אוניברסאלית לגבי שכר מחייה, ושנית דרגות השכר צריכות להיות מוגדרות ומוחלטות בין הצדדים בשוק העבודה דרך מיקוח שיוויוני בין עובדים וועדי עובדים ולא ע"י מותגים מערביים. זה משהו שאנחנו, מומחים בתעשייה, האו"ם, ILO (ארגון העבודה הבינ"ל) ואיחוד הסחר החופשי מסכימים לגביו.
מאמצינו לאורך 5 השנים האחרונות ביחד עם מותגים נוספים, איחוד הסחר החופשי, ארגון העבודה הבינ"ל ושותפים נוספים היו למען יצירת תשתית הכרחית לשיפור מכניזם קביעת השכר, לחיזוק קולם של העובדים ולמען קידום מו"מ במפעלים וברמת התעשייה כולה. באמצעות ACT, תכנית פורצת דרך של שיתוף פעולה, אנו שואפים ליצור מערכת מו"מ קיבוצית עבור התעשייה כולה. המערכת תזכה לתמיכתם של מותגים המחויבים לנהלי רכש אתיים ואחראיים. זוהי דרך ליצור מגרש משחקים שוויוני לכל הצדדים ולשפר את התנאים של כל העובדים בתעשיית הביגוד, ללא קשר למפעל בו הם עובדים או המותג עבורו הם מייצרים.
אנחנו גאים ומחוייבים לעבודתנו בתחום זה. אסטרטגיית שכר המחייה ההוגן שלנו שהושקה ב-2013 נוגעת בלמעלה מ-930,000 עובדים בלמעלה מ-600 מפעלים בתעשיית הביגוד – אבן דרך משמעותית ומוצלחת עבורנו. עבודתנו המשותפת עם מומחים נוספים מהתעשייה בשילוב עם ניסיון רב השנים שלנו מעבודה במדינות הייצור מעניקה לנו ידע נרחב לאין שעור ובטחון שאנחנו בדרך הנכונה.
כל הספקים עימם אנו עובדים מחוייבים לחתום על הצהרת המחוייבות הסביבתית והחברתית שלנו.
אנו דורשים כי הספקים ישלמו לעובדיהם לפחות שכר מינימום; ששעות עבודה נוספות ישולמו על פי החוק ויעמדו במסגרת החוקים המקומיים בכל מדינה. אנו עוקבים באופן שגרתי לאחר העמידה בדרישות שלנו, ובמידה ואנו רואים שמי מהספקים עימם אנו עובדים לא עומד בהתחייבותו כלפינו אנו פועלים בהתאם ובמידת הצורך מפסיקים את ההתקשרות העסקית מולו. הביקורות המקיפות שערכנו לא אישרו את הטענות המועלות בדו"ח, לפיהן מספר מפעלים המספקים מוצרים לקבוצת H&M אינם משלמים שכר מינימום לעובדיהם, שכן, הרשת מפעילה תכניות הערכה שנועדו לוודא שהמפעלים עומדים בדרישות המינימום שקבענו".
