יו"ר רשות שוק ההון, דורית סלינגר, סיימה את תפקידה לפני כחודש. בקרוב יחליט שר האוצר על מחליפה מבין שני המועמדים עליהם המליצה ועדת האיתור, משה ברקת ובני שיזף. הרבה נכתב בימים האחרונים על שיזף וברקת, על הניסיון העשיר שהם מביאים לתפקיד במקביל לקשריהם עם יצחק תשובה כבכירים בחברת הפניקס שבבעלותו. אך כדאי לשאול גם מה הם האתגרים שבפניהם יעמוד היו"ר החדש של רשות שוק ההון? מה הירושה שהוא יקבל מסלינגר ולאן ניתן לקחת את הרשות?
סלינגר סיימה קדנציה סוערת מאוד שהחלה עוד בהיותה הממונה על שוק ההון במשרד האוצר ובמהלכה הוקמה רשות שוק ההון כרשות עצמאית והתפקיד שבו עמדה קיבל שדרוג משמעותי. לאורך כל הקדנציה שלה, סלינגר נתפשה כרגולטורית מעורבת מאוד שדאגה לשמור על האינטרסים של המבוטחים, גם במקרים של פגיעה בחברות הביטוח ובסוכנים. בין הפרשות המרכזיות שיזכרו מהקדנציה שלה ניתן למנות את העימות המתוקשר מול יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נווה ששיאו בנאום שבו הטיח בה מילים קשות בכנס סוכני הביטוח שהתקיים לפני מספר חודשים. בנוסף הייתה זו סלינגר שמנעה את מכירת כלל ביטוח של תשובה לסינים.
לאחר כהונה סוערת כל כך, בענף הביטוח רוצים מאוד לראות רגולטור רגוע יותר, כזה שלא יוציא חוזרי הנחיות חדשים בכל מספר שבועות. אחד שלא יאכוף על חברות הביטוח להוריד את דמי הניהול או לקצץ בפרמיות. אחד שיתן לכוחות השוק לפעול ולחברות הביטוח להרוויח.
עמדת יו"ר שוק ההון והביטוח הפכה במהלך הקדנציה של סלינגר למשמעותית ביותר בעיקר בשל היקף הנכסים הפנסיונים התופח שמנהלות חברות הביטוח שהגיע בשנה האחרונה לכ-1.5 טריליון שקלים. למעשה, ההנחיות לניהול התחום הפנסיוני הפך להיות העיסוק המרכזי של הממונה על הביטוח כשכל עולם הביטוח האלמנטרי הפך להיות משני ביותר.
נושא נוסף שמאוד מעסיק את עולם הביטוח ואת רשות שוק ההון והביטוח הוא תפקידם ונאמנותם של סוכני הביטוח. האם סוכני הביטוח הם נאמנים של לקוחותיהם מול החברות או אנשי מכירות לחברות הביטוח. שיטת התגמול של סוכני הביטוח והכללים המופעלים עליהם מעצבים בשנים האחרונות מחדש את התחום ונראה שבשנים הקרובות העיסוק בנושא זה ימשיך להיות בבסיס הרגולציה של הענף.
נקודה חשובה ומכרעת בתחום הביטוח היא שאלת הבעלות על חברות הביטוח. בעוד שסלינגר הציגה עמדה מאוד פעילה ביחס לעסקאות מכירה של הבעלות והשליטה על חברות הביטוח הישראליות ומנעה מספר עסקאות בתחום, יש מי שמצפה מהמחליף שלה להיות רך הרבה יותר בשאלה למי ניתן לשלוט בכספי הפנסיה של הציבור.
הנקודה האחרונה שבה הייתה מעורבת סלינגר – ההחלטה לקצץ בקצבאות הפנסיוניות של עמיתי הקרנות הוותיקות, צפויה לחזור שוב ושוב בתקופה הקרובה, כל עוד המערכת הפוליטית לא מצליחה להכריע בשאלת העלאת גיל הפרישה לנשים. הפעם סלינגר העדיפה דווקא את היציבות האקטוארית של הקרנות על פני זכויות המבוטחים אבל השכילה לתת למערכת הפוליטית את הזמן הדרוש על מנת לפתור את הבעיה. יו"ר רשות שוק ההון, האחראי בין היתר גם על החוזה האחיד של הקרנות הוותיקות, מחזיק בעמדת כוח משמעותית מאוד בניהול כספי הפנסיה של כ-250,000 הגמלאים של הקרנות הוותיקות וקרוב למיליון העמיתים בהן.
