דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חסרי בית

בית | סוכה | רחוב / הגיע הזמן שנשאל את עצמנו כמה יעלה לנו לשכן את כל חסרי הבית

חסר בית בירושלים (יונתן זינדל  פלאש90)
חסר בית בירושלים (יונתן זינדל פלאש90)

רוב מדינות המערב מיישמות מודלים מתקדמים, חלקם מוכחים כאפקטיביים, לטיפול ומניעה עבור חסרי בית | ישראל תקועה עם חוק מ-1958 | האם חברה שנמצאת במשבר דיור יכולה למצוא מקום בליבה עבור החוליה החלשה ביותר? | כתבה אחרונה בסידרה

יהל פרג'

"מה אנשים חסרי בית צריכים?" שאלה אותי רעות גיא באחת משיחות הטלפון שלנו. "חום, הכלה, הבנה, סיוע, טיפול", עניתי כמו שאדם המחשיב את עצמו הגון, היה עונה. "לא, אהבל", אמרה בשפה אופיינית, "בית". חסרי בית צריכים בית, זה כל כך פשוט, אבל נראה כל כך מופרך במציאות הכלכלית בישראל 2018, בה אדם שאינו בעל הון צריך ששמו יעלה בהגרלה שמארגן שר האוצר, כדי לרכוש דירה. חסרי בית צריכים בית, מעניין.

את סיפורם של שלוש צעירות ושני צעירים הבאנו כאן ב'דבר ראשון' במהלך חג הסוכות, חלון למציאות של בני אדם, שלהגיד עליהם שאין להם בית מתאר חלק מחייהם, אבל במבט מעמיק יותר מתאר את כל עולמם. דניה, אופיר, שרה, ארתור וספיר לא זקוקים לרחמים, אבל כן לחמלה. לא לסעד אבל כן לסיוע – וכמוהם האלפים, חסרות וחסרי הבית שאנחנו רואים ברחובות, ובייחוד אלו שאנחנו לא רואים. מה אותם אנשים צריכים? איך החברה צריכה להתמודד עם הדילמות והאתגרים שחסרות הבית מביאה איתה? צללנו אל האפשרויות והשיטות הקיימות ברחבי העולם להתמודדות עם תופעת חסרות הבית, קחו אוויר.

שרה, 25: "נצליח בעתיד ויהיה לנו עתיד טוב ונפרח כמו פרחים", בית | סוכה | רחוב (צילום: עלם)
שרה, 25: "נצליח בעתיד ויהיה לנו עתיד טוב ונפרח כמו פרחים", בית | סוכה | רחוב (צילום: עלם)

ככה זה אצלנו

"השיטה הרווחת בישראל היא שיטת הרצף הטיפולי שאומרת בגדול: אנחנו נמצא אותך ברחוב, ואולי נכניס אותך לדיור זמני, ומשם לדיור קבוע ומשם נאחל לך בהצלחה", אומר ל'דבר ראשון' ד״ר שמוליק שיינטוך, מבית הספר לעבודה סוציאלית, במכללה האקדמית ספיר. "הרעיון ברצף הטיפול הוא שהתמיכה בהתחלה היא מאוד גדולה, והיא הולכת וקטנה ככל שמתקדמים ברצף."

"הפתרון ההוליסטי שכרגע אנחנו מציעים" תיארה ל'דבר ראשון' חברת הכנסת מירב בן ארי (כולנו) העומדת בראשות וועדת המשנה לטיפול בצעירים חסרי בית, "הוא שהגדלנו תקנים לדירות למשתחררי שירות לאומי וצבא. לאחר מכן יש אפשרות לקבל סיוע בשכ"ד, או דירות מעבר עד לאפשרות שלהם להשכיר. למי שבמצב נורמטיבי חלש, הקמנו שלטרים והוסטלים, שיש בהם הכשרה מקצועית, מעסיקים ידידותיים. בעצם יצרנו רצף טיפולי של שלטר, הוסטל, דירת מעבר וסיוע בשכ"ד, ככה הרבה צעירים וצעירות מצליחים לצאת מהמצב שלהם." בן ארי, חברת כנסת חרוצה שהקימה את הוועדה, וביחד עם משרד העבודה והרווחה דאגו לתקציב של מיליונים לטובת צעירים חסרי בית, פלך אוכלוסיה שעד כה המדינה לא היטיבה לטפל בו, מתארת את ההגיון המארגן של התמודדות המדינה עם המציאות.

ד״ר שמוליק שיינטוך (צילום: ד״ר אוריין מיכאלי)
ד״ר שמוליק שיינטוך (צילום: ד״ר אוריין מיכאלי)

גם בעיריית ת"א, העיר שמתמודדת עם מרבית חסרות וחסרי הבית בישראל (33%), ועם עלייה של 54% במספר חסרי הבית בעיר בשש השנים האחרונות, אופן הטיפול פועל על פי עקרון הרצף: מניעה, התערבות מוקדמת, התערבות בשעת חירום, תמיכה והפנייה לשירותים. בעיר מתקיימים סיורי איתור, הלנות בגגונים, הפנייה לבתי החולים, סיוע במיצוי זכויות, הפנייה לטיפולים פסיכוסוציאלים, טיפול קבוצתי, שילוב במקומות תעסוקה והעצמה.

אולם, למרות ההשקעה, ולמרות העובדה שבאמת באופן עקרוני אף רשות בישראל לא נותנת לאנשים לגסוס ברחוב, או לחילופין אוסרת אותו כמו שעשתה השבוע הונגריה (בנסיון להלחם בהגירה למדינה), האם הבחנתם במשהו חסר במה שקרוי רצף הטיפול?

דר' שיינטוך מצביע על נקודות החולשה של ההתמודדות בישראל, "מה יש בארץ? זה בעיקר התערבות בשעת חירום. יש מעט מאוד מניעה, אבל לא ראשונית. כשמדברים על מניעה ראשונית – צריך להסתכל על שוק הדיור, על התעסוקה ועל הקצבאות. התעסוקה במדינות המערב אנחנו במצב טוב. בשוק הדיור אנחנו די דומים למערב בזה שיש לנו בעיות, מבחינת קצבאות אנחנו במצב קטסטרופאלי. בעצם בנאדם יחיד שפונה לקבל היום הבטחת הכנסה מקבל 1,735 ש"ח, פחות 135 ש"ח מס בריאות. בנוגע לסיוע בשכ"ד, אם אתה דר רחוב, בשנה הראשונה אתה מקבל 1,170 ש"ח, ואתה לא באמת יכול לשכור דירה ולחיות בכבוד."

השמרנים המתקדמים

מכל המדינות המפעילות צורות שונות של התמודדות עם חסרי בית, דווקא יוטה, המדינה השמרנית והמורמונית, מדינה בה השוק החופשי הוא ערך עליון, מציעה התמודדות מרשימה עם המצב – היא מציעה להם בית.

"המודל של דיור תחילה פוגש אנשים איפה שהם נמצאים" אומר לויד פנדלמטון, מי שניהל במשך יותר מ-10 שנים את כח המשימה במדינה, שטיפל באנשים חסרי בית. בזכות המדיניות הזו, הצליחה יוטה לצמצם את מספר חסרי הבית במצב כרוני (15% מכלל חסרי הבית) ב-91%. פנדלמטון מספר על קיטה, אישה מבוגרת,מכורה לאלכוהול ומתמודדת נפש וגם חסרת בית, שטופלה בתוכנית של המדינה, ו-11 שנים אחרי שנכנסה לבית, היא מצליחה להחזיק בו ונגמלה מאלכוהול.

שינוי פרדיגמה

בשנת 2000 פורסם המאמר הראשון אשר בחן את האפקטיביות של תכנית 'דיור תחילה' בניו-יורק, בין השנים 1993-1997. בפיילוט השתתפו 242 חסרות וחסרי בית, המתמודדים עם תחלואה כפולה, כלומר בעיות התמכרות ומחלות נפש. 88% מהם הצליחו להחזיק את הבית אותו קיבלו ולהתמודד עם ההתמכרויות השונות.

בסיכום המאמר, כותבים המחברים סאם טסמבריס ורונד איסנברג, "התוכנית 'דיור תחילה' כפי שהיא מובאת כאן, מציגה שינוי פרדיגמה מהמודל של 'רצף הטיפול'. התוכנית מאתגרת מספר הנחות מוצא בנוגע למגבלות הטיפול באנשים המתמודדים עם תחלואה כפולה."

"יש שלושה עקרונות של דיור תחילה", מספרת בהתלהבות רעות. "תמיד משלמים את שכה"ד, נפגשים עם איש צוות, וצריך להסתדר עם השכנים. וזה אני הכי אוהבת – לא אומרים לך מה לא לעשות, אלא מה כן. ובמובן הזה זה מחזיר אותי לחברה, ועוזר לי להשתלב כמו שאני. שאלטר זה בסדר, שיש מענים חירומיים עובדים 24/7 זה מענה מצויין, אבל להישאר שם, זה אסון. גם אתה צריך להגיד לי תודה, וגם לא פתרתי את הבעיה.

ח"כ מרב בן ארי (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)
ח"כ מרב בן ארי (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

"הרעיון בדיור תחילה הוא בעצם שאנחנו מספקים לך דיור מיידי, ומתייחסים לשני הצרכים הבסיסיים שלך, ושני הצרכים הבסיסיים של אנשים חסרי בית זה דיור ותמיכה", מסביר שיינטוך. "הם לא תלויים אחד בשני, והם בעצם משלימים אחד את השני, כי רק דיור לא מספיק ורק תמיכה לא מספיק. אם משלבים בין השניים, דיור תחילה נותן את שניהם. דיור מיידי, ותמיכה של 24/7."

בניגוד לעמדתם של שיינטוך ורעות, חברת הכנסת בן ארי לא משוכנעת, "דיור תחילה לא רלוונטי במדינת ישראל", היא קובעת. "מדינה שנמצאת במשבר דיור עמוק, מה גם שברוב המדינות התכנית הזאת נכשלה עקב שימוש בחומרים ממכרים. קורת גג זה הדבר שהכי צריך, אבל בסוף יש הרבה קורות גג שנהרסו. אי אפשר להביא בנאדם מהרחוב לבית ולצפות שהוא יתפקד בלי סיוע."

מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהכין לפני שנתיים סקירה המשווה בין ההתמודדות עם סוגית חסרות הבית במדינות שונות בעולם, לוועדה אותה מובילה ח"כ בן ארי, היה פחות פסקני בנוגע לאפקטיביות של דיור תחילה. "בחלק מהמדינות מובחנת תמיכה בדיור תחילה על חשבון גישת הרצף הטיפולי (ארה"ב, אירלנד, פינלנד, צרפת, קנדה) ובחלק מהמדינות הדגש הוא על מניעה וחינוך (אוסטרליה, בריטניה, גרמניה). אין בסקירה מדינות המצהירות על תמיכה בגישת הרצף הטיפולי על פני דיור תחילה או מניעה, אולם יש להדגיש כי גישת הרצף הטיפולי היא הגישה הרווחת במדינות שנסקרו, בעוד יישום דיור תחילה נמצא בשנותיו הראשונות או במהלך הערכה, ומוצע בדרך כלל למספר מקרים מוגבל במקביל לשירותי הרצף הטיפולי."

ארתור, 24: "אני פה, תראה אותי, אני לא שקוף. ותעזור לי", בית | סוכה | רחוב (צילום: עלם)
ארתור, 24: "אני פה, תראה אותי, אני לא שקוף. ותעזור לי", בית | סוכה | רחוב (צילום: עלם)

"צריך להזהר ממשהו" חשוב לשיינטוך למוד הקרבות, לשים את הדברים על השולחן, "דיור תחילה זו תוכנית מעולה ומרגשת, הכרתי אותה מקרוב באמסטרדם, צריך לשים לב שלא שופכים את התינוק עם המים – דיור תחילה הוא טוב לאנשים מסוימים במצבים מסויימם. עדיין צריך גגונים, עלם אותות, וכל השירותים לצעירים מהשנים האחרונות, ולצד זה צריך דיור תחילה שלאט לאט יעזור ליותר ויותר אנשים לצאת מהרחוב, עם מתן דיור קבוע ותמיכה. יש עקרונות מאוד ברורים לדיור תחילה, שיכולים מאוד להתאים לישראל, אבל כמובן שצריך התאמות."

בין ראוטרה לקנדה

בשבוע שעבר הכריזה העיר ראוטרה שבניוזילנד על תוכנית התמודדות עם תופעת חסרות הבית, המבוססת על דיור תחילה. "אנחנו רוצים למגר את התופעה הזו, ולא רק לנהל אותה" אמרה נינה מאהוטה, השרה האמונה על השירותים לציבור המאורי במדינה. הממשלה מתמקדת ביצירת מצב בו לכל הניוזילנדים יהיה מקום חם, בטוח ויבש לקרוא לו בית".

לפי דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכון ל-2015 ב-14 ממדינות ה-OECD פורסמה אסטרטגיה לאומית לטיפול בחסרי בית ובכעשר מדינות נוספות הייתה התחייבות לפתח אסטרטגיה כזו. ב-2013 גיבשו באיחוד האירופאי תוכנית רווחה כוללת, שהעקרון הראשון שלה מדבר על שיתוף פעולה בין משרדי, במטרה לספק לחסרי הבית דיור. תוכנית 'חזרה הביתה' באוסטרליה, ששמה לה למטרה לצמצם ב-50% את מספר חסרי הבית עד שנת 2020, דוגלת בשלושה עקרונות: שימת דגש על מניעה והתערבות מוקדמת, חיזוק השירותים המסייעים לטיפול בחסרי בית וסיוע מתמשך למי שקיבלו טיפול כדי למנוע חזרה למצב של חוסר בית.

חסר בית מתכסה בשמיכה, ירושלים (צילום: נתי שוחט / פלאש 90).
חסר בית מתכסה בשמיכה, ירושלים (צילום: נתי שוחט / פלאש 90).

לאחר פיילוט בהשקעה של כ-110 מליון דולר קנדיים בין השנים 2008-2013, בחרה קנדה להשקיע 600 מליון דולרים ביישום אסטרטגיה של דיור תחילה. בפיילוט השתתפו 2,000 חסרות וחסרי בית, כשמחציתם טופלו לפי העקרונות של דיור תחילה והחצי השני באופן הטיפול ה"מסורתי" של רצף הטיפול. תוצאות הפיילוט תמכו באופן נחרץ בגישת דיור תחילה והצביעו על חסכון כספי.

חלומות מהשטח

כשאני שואל את יואב בן ארצי, האחראי על הטיפול בחסרי הבית בעיריית ת"א, מה היה עושה במצב של תקציב בלתי מוגבל, הוא מחלק את תשובתו לשתיים, חסרי בית, או דרי רחוב כפי שהחוק והוא מתייחסים אליהם, עד שנתיים וחסרי בית כרוניים. "מציע להגדיל את הסיוע בשכר דירה לכדי 2,000 (כיום עומד על 1,170 י.פ) ש"ח ובכך לאפשר להם לצאת מהרחוב בטווח זמן קצר ובכך למנוע אפשרות של דרות רחוב כרונית, שגורמת לפיתוח מנטליות של דרות רחוב אותה קשה לשרש". לגבי חסרי הבית הכרוניים, מעלה בן ארצי את הרעיון של דיור מוגן, "היות וחלק ניכר מדרי הרחוב הכרוניים חולים במחלות פיזיות, נפשיות וסובלים מהתמכרות ומתקשים לפתח אופק תעסוקתי, באחריות המדינה והרשות המקומית להקים מסגרות של 'דיור מוגן-בית לחיים", שתשלבנה בהן היבטים רפואיים, סוציאליים ותרבותיים ותאפשרנה להם לחיות באיכות חיים מכבדת ומתאימה לנהוג במדינות רווחה."

"בעצם אחד הגורמים במרכזיים לזה שאנשים הופכים לחסרי בית, זה שהם חיים בעוני", מכניס שיינטוך את המציאות לפרופורציה ההולמת "אפשר לטפל במכורים לאלכוהול, אפשר לחזק מערכות משפחתיות, להקל בתנאי משכנתאות, לוותר לאנשים על חובות, דברים שבעצם עוזרים למנוע את הגעת אנשים לרחוב. מניעה קשורה להבנה בכלל מדוע אנשים מגיעים לרחוב. הסיבות המרכזיות הקיימות בספרות הן: בעיות בשוק הדיור, בעיות בשוק התעסוקה וקיצוץ של קצבאות. בעיות בשוק הדיור זה ברור, זה כמו באוטובוס, אם יש 50 מקומות, לבנאדם ה51 לא יהיה מקום. מבחינת שוק התעסוקה והקצבאות – מדובר בשאלה האם יש לאנשים כסף לשלם לדירות שכן קיימות. הבעיה מתחילה אם אין עבודה או שהמשכורת מאוד נמוכה, או אם אנשים מסתמכים על קצבאות והקבצאות מאוד נמוכות, אנחנו במצב קטסטרופאלי. בעצם בן אדם יחיד שפונה לקבל היום הבטחת הכנסה מקבל 1,735 ש"ח, פחות 135 מס בריאות. בנוגע לסיוע בשכ"ד, אם אתה דר רחוב אתה בשנה הראשונה אתה מקבל 1,170 שח, ואתה לא באמת יכול לשכור דירה ולחיות בכבוד. במובן הזה, מדינת ישראל היא באמת בעייתית.

גזירה שהציבור יכול לעמוד בה

"נגיד אני מגזימה, מגזימה, מגזימה ויש 30,000 חסרי בית בישראל", רעות מדברת איתי תכלס. "אפשר לפתור את זה מחר בבוקר, לא? אני חושבת שכן. מה זה 30,000 יחידות דיור? מילא תגיד לי זנות, זה קשה למגר כי זה צורך של המון גברים בעולם ומי אנחנו פמיניסטיות שנצליח למגר את התופעה. אבל חסרות בית זה מחר בבוקר יכול להיפתר פה, זה הכי בסיסי. לא?"

רעות גיא, ראש תחום קצה בעלם (תמונה באדיבות המצולמת)
רעות גיא, ראש תחום קצה בעלם (תמונה באדיבות המצולמת)

יהיה מי שיגיד, 'תתני פתרון ופתאום יהיו יותר'.
מה אתה חושב שזה מדבק?"

זה כמו עם קצבת הנכות, אז אנשים ירצו להיות נכים.
"בטח, אם נקצץ בקצבאות הילדים אז חרדים יפסיקו לעשות ילדים, אני מכירה את השיטה. אם יוציאו את הזנות מהחוק, אז יאנסו יותר נשים. אני מכירה את השיטה הזו. זה לא עובד ככה. בתופעות האלו זה לא עובד ככה. חברה חזקה היא חברה שיודעת להסתכל על החוליה החלשה שלה ולהגיד לה בואי, ולא לפחד שהיא תגרור אותנו לשם."

הפגנת הנכים בדרישה להעלאת קצבת הנכות בירושלים 3 בינואר 2018 (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)
הפגנת הנכים בדרישה להעלאת קצבת הנכות בירושלים 3 בינואר 2018 (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)

הישראלי הממוצע קורא את מה שאת אומרת ואמור לעצמו 'וואלה יופי, זאתי באה, רוצה לתת דירות לכל מי שחסר בית. אני עבדתי כל החיים שלי, ואני משלם משכנתא ולילדים שלי לא יהיה, והיא רוצה לחלק דירות לאנשים שרק הורסים את המדינה, ומדרדרים אותה', מה את אומרת לו?
"מה אתה מציע לעשות איתם? שימשיכו לחיות ברחוב? אני לא באה ואומרת בואו ניתן דירות לכל מי שמתעצל לעבוד, יש פה קרטיריונים מאוד פשוטים. בואו ניקח את החוליה הכי חלשה בחברה שלנו. הכי כרוניים, הכי חלשים. אנשים רואים אותם ברחוב ונבהלים. הם בני 30, אבל נראים בני 230, בגיל 40 הן כבר מתות. וזה מפחיד, ציבורית זה מפחיד – זה מעשן סמים, זה עושה זנות בחצרות, זה גונב. אז זה מתאים לנו? במונחים כלכליים, זה מתאים לנו? כל המחקר מצביע שהפתרון הזה יותר כלכלי, וגם באמת פותר את הבעיה.

"במונחים מוסריים – אפשר להגיד: לי אין דירה אז גם לה לא תהיה דירה, אפשר להגיד לי אין דירה אבל לפחות שלה תהיה דירה, ואפשר גם להגיד אין לי דירה בבעלותי אבל יש לי קורת גג ואף אחד לא יכול לבעוט לי בפנים ולפנות אותי."

איך זו לא סוגיה בחברה הישראלית? איך זה לא נושא שמתווכחים עליו? שיש בו דעות לכאן ולכאן? שרק חברת כנסת אחת עוסקת בו?
"זה לא אינטרס של אף אחד", אומרת רעות. "זה לא אלקטורל. זה לא סקסי, לא נראה טוב, לא מריח טוב. ובאמת אני אומרת לך, אחרי שנים שאני בקשר עם אנשים שחיים ברחוב, התגובות שהם מקבלים זה שהם אשמים במצב. לא משנה מה. רואים צעירה בת 20, לבושה, בדיוק התקלחה אצלנו, יכולים לתקוף אותה בשאלות." גם חברת הכנסת בן-ארי טוענת שתת העיסוק באנשים חסרי בית קשור לעובדה שהם לא יביאו קולות, "אלקטורלית הם לא מעניינים, למוחלשים מבינהם אין ת"ז".

"חוק שירותי הסעד משנת 1958, כמו שאומר השם שלו, הוא משנת 1958 ומאז לא השתנה", מצביע שיינטוך על בסיס אחד של הבעיה. "היה נסיון לסל שירותים חברתיים בשנות השמונים, מהלך שניסה להגדיר מה השירותים שאנשים צריכים שיהיה להם. אבל בגדול, הבעיה המרכזית היא שהחוק הזה מיושן, ואין חוק שמעגן מה הבן אדם צריך לקבל באופן בסיסי. זה הרבה חקיקה, אבל לא רק, התקנות של דרי רחוב הן מאוד בעיתיות ברמת הגישה – מתיחסות באופן מאוד בעיתי לדרי הרחוב. אנחנו צריכים לשנות את הגישה לאנשים חסרי בית, לצד שינוי המדיניות ותקצוב, וצד זה שצריך להבין אילו שירותים עובדים וליישם אותם."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!