התפתחויות נוספות השבוע במאבקי הכוחות בין מעצמות העל סביב ההשפעה והנוכחות באגן ים סוף, בעניין הגובר של מדינות העולם בביסוס נוכחות בקרן אפריקה, בהתקדמות נוספת בתהליך השלום האזורי בקרן אפריקה ובהמשך תהליכי הפיוס בין ממשלת אתיופיה לבין ארגוני האופוזיציה שמושבם באריתריאה.

המעצמות החדשות

במישור המאבק בין מעצמות העל בנוגע לנוכחות והשפעה באוקיינוס ההודי ובאגן ים סוף, הודו נוקטת צעדים משמעותיים על מנת לבלום את התרחבות השפעתה של סין במרחב זה. המאבק בין שתי המעצמות הללו התחיל בשנת 2008, בשנות השיא של פעילות שודדי הים הסומאלים, כאשר ספינות מלחמה סיניות התחילו להיות נוכחות באוקיינוס ההודי ובים סוף והצטרפו למאבק נגד שודדי הים.

טקס לפני יציאת חיילים סינים לג'יבוטי, שם תקים סין בסיס סיוע (Photo by VCG/VCG via Getty Images IL)

המאבק הזה מתבטא בהקמת נמלים או בסיסים צבאיים באוקיינוס ההודי ובים סוף. לאחר שהקימה את הבסיס הצבאי הראשון שלה מחוץ לארצה בג'יבוטי באוגוסט 2017, חכרה סין את נמל גואדאר שבפקיסטאן, שם היא תקים בסיס צבאי נוסף. בנוסף חכרה את נמל האמבאנטוטן שבסרי לנקה ל- 99 שנה, 20 אחוזים מחוף קמבודיה ל- 99 שנה ואחד מהאיים המאלדיביים לחמישים שנה. הודו לא נשארה חייבת.

מפת מדינות קרן אפריקה ותימן (גרפיקה: אידאה)

הודו הרחיבה את בסיסיה באיי אנדאמאן וניקובאר, היא משתמשת במתקנים הימיים של סינגפור ומפתחת נמל ימי אסטרטגי באי סאבאנג שבפתח מיצרי מאלאקה שבאינדונזיה. ספינותיה גם קיבלו גישה מעומאן לנמל דוקם, הממוקם מול נמל גואדאר. נוסף על כך, בשנת 2016 חתמו ארה"ב והודו על הסכם המאפשר לספינות מלחמה הודיות לעשות שימוש בבסיסים צבאיים אמריקניים באוקיינוס ההודי, כולל בבסיס האמריקני הגדול ביותר באוקיינוס ההודי הממוקם באי דייגו גארסיה שבמאוריציוס.

במרץ 2018, חתמה הודו על הסכם דומה עם צרפת שמאפשר כניסת ספינות מלחמה צרפתיות לנמלים הודיים וכניסת ספינות מלחמה הודיות לבסיסים הצרפתיים בג'יבוטי, במדגסקר ובאי ראוניון. אולם, הסכם זה טרם יושם. לפני שבועיים ביקרה שרת ההגנה ההודית, נירמאלה סיטהאראמאן, בצרפת והסכימה עם מקבילה הצרפתי על כך ששתי המדינות יתחילו להוציא אל הפועל את ההסכם לשיתוף פעולה לוגיסטי שנחתם ביניהן בחודש מרץ השנה.

גם יפן, שהבסיס היחידי שלה מחוץ לאדמת יפן נמצא בג'יבוטי, משתפת פעולה עם הודו על מנת לבלום את התפשטות ההשפעה הסינית. שיתוף פעולה זה אמור להעלות הילוך כשתתקיים הפסגה ההודית-יפנית ה-13 בעוד ימים ספורים בטוקיו. במסגרת פסגה זו עתידים ראש ממשלת הודו, נארנדרה מודי, ומקבילו היפני, שינזו אבה, לחתום על הסכם הגנה בין שתי המדינות הכולל שיתוף פעולה לוגיסטי ביניהן ושימוש הדדי של ציי המלחמה, הצבאות וחילות האוויר של שתי המדינות בבסיסים וביכולות הצבאיות האחת של רעותה. כך, לספינות מלחמה הודיות תתאפשר גישה לבסיס היפני הצבאי בג'יבוטי ולצבא היבשה, לחיל האוויר ולצי של יפן יתאפשר להשתמש בבסיסים הצבאיים בהודו ובאיי אנדאמאן וניקובאר.

טקס פתיחת מתקנים חדשים בבסיס בג'יבוטי המופעל על-ידי כוחות ההגנה הימיים של צבא יפן. 7 ביולי 2011 (Photo by Kyodo News via Getty Images IL)

אולם, בהתפתחות ראשונה מסוגה, האיחוד האירופי וסין יקיימו בקרוב תמרון צבאי משותף. חשוב לציין בהקשר זה את ההתרחקות בין האיחוד האירופי לבין ארה"ב ואת העובדה שלכולן יש נוכחות צבאית בג'יבוטי.

נוסף על כך, גם רוסיה מעוניינת לבסס נוכחות בקרן אפריקה והיא שמה עיניה על אריתריאה. סגן שר החוץ הרוסי, מיכאיל בוגדאנוב הגיע בשבוע שעבר לביקור במדינה וקיים שיחות עם הנשיא, איסייאס אפוורקי ועם שר החוץ האריתריאי, עות'מאן סאלח מוחמד, בנוגע להרחבת קשרי הסחר בין שתי המדינות ולפרויקטים משותפים. אלה כוללים, ככל הנראה, את הבסיס הלוגיסטי שרוסיה מעוניינת להקים במדינה ופרוייקטים שונים בתחומי המכרות, החינוך והתשתיות. כמו כן, דנו בהסרת הסנקציות שהוטלו על אריתריאה בשנת 2009 לאחר שסירבה להסיג את כוחותיה בעקבות המלחמה עם ג'יבוטי. זאת, על רקע כינוסה הצפוי של מועצת הביטחון של האו"ם בחודש הבא על מנת לבחון מחדש את הסנקציות.

במקביל, נמשכת התחרות בין המעצמות האזוריות על ההשפעה והנוכחות בקרן אפריקה המתבטאת בהקמה או חכירה של נמלים, בהקמת בסיסים צבאיים או בפיתוח מפעלי תשתיות. כך, למשל, שר החקלאות והיערנות הטורקי, בקיר פאקדמירלי, הודיע בשבוע שעבר כי בניית סכר הידידות של אמבולי בג'יבוטי נמצאת בחצי הדרך ועתידה להסתיים בשנת 2019. טורקיה וג'יבוטי הסכימו על בניית הסכר בשנת 2014. מנגד, ממשלת ג'יבוטי והקרן הסעודית לפיתוח חתמו על הסכם מימון לבניית כביש אזורי דרך מעבר הגבול הרשמי מג'יבוטי לאתיופיה בגאלאפי שייקל על עומס התנועה בין ג'יבוטי לבין אתיופיה.

אוניית משא עמוסות מכולות עוגנת בנמל ג'יבוטי (צילום: Druid007 / Shutterstock.com)

הפוטנציאל הכלכלי

לעומת זאת, איחוד האמירויות שמה לה למטרה לבסס את נוכחותה באריתריאה. בעקבות אובדן הנוכחות של איחוד האמירויות בג'יבוטי, חברת DP World, האמונה על פיתוח וניהול נמלים, מבצעת הערכה מחדש של פעילותה בקרן אפריקה ולדברי מנהלה, סולטאן אחמד בן סוליים, אריתריאה אמורה למלא תפקיד מרכזי בכך. לדברי בן סוליים, יידרשו כ-10 עד 12 נמלים כדי לשרת את מדינות קרן אפריקה, זאת, בנוסף לנמל ברברה שבסומלילנד. בראייתו, בשל מיקומה האסטרטגי של אריתריאה ליד מיצרי באב אל-מנדב והיותה שער למדינות אחרות בקרן אפריקה להן אין מוצא אל הים כמו אתיופיה, דרום סודאן וחלקים מסודאן, אריתריאה תהיה יעד אטרקטיבי להשקעות עבור חברות העוסקות בלוגיסטיקה.

יתרה מזאת, מדינות מכל רחבי העולם מעוניינות להיכנס ולפעול במדינות קרן אפריקה. יצרנית הבגדים האיטלקית, Calzedonia, חנכה בשבוע שעבר את המפעל הראשון שלה באפריקה במקלה (Mekelle), בירת מחוז טיגרה שבצפון אתיופיה הקרובה לעיר הנמל האריתראית מצוע. יצרנית הרכב הגרמנית פולקסוואגן מעוניינת להקים את הסניף שלה במזרח אפריקה באתיופיה וראשיה, שנפגשו השבוע עם ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, קיבלו ערובות לכך שממשלת אתיופיה תתמוך בפעילותה במדינה. גם הונג-קונג מעוניינת להשקיע באתיופיה בתחום הייצור, הטקסטיל וההלבשה.

נשיא ג'יבוטי, איסמאעיל עומאר גואלה, במרכז (צילום: AP Photo/Geert Vanden Wijngaert).

ובינתיים בקרן אפריקה

חלה התקדמות נוספת בתהליך השלום האזורי כשבשבוע שעבר נפגשו בסומליה שרי החוץ של אריתריאה ואתיופיה עם שר החוץ הסומאלי ועם נשיא סומליה, מוחמד עבדולאהי מוחמד פרמאג'ו ודנו עימם ביישום ההסכמים לשיתוף פעולה כלכלי, פוליטי וביטחוני שנחתמו ביניהם לפני חודש ובדרכים לחיזוק הקשרים האזוריים והבינלאומיים בין שלוש המדינות. שרי החוץ של אריתריאה ואתיופיה הביעו את תמיכתם ומחויבותם לסומליה והסכימו יחד עם מקבילם הסומאלי לפעול יחד להשגת שלום, ביטחון ואינטגרציה כלכלית של שלוש המדינות. הם גם קראו לקהילה הבינלאומית לתמוך בממשלת סומליה בביצוע הרפורמות ולפעול להשגת שלום ויציבות במדינה.

באתיופיה השלום מתחיל מבפנים

נמשכים תהליכי השלום והפיוס בין ממשלת אתיופיה לארגוני האופוזיציה שמקום מושבם באריתריאה. בתחילת השבוע נפגשה משלחת בראשות שר החוץ Workneh Gebeyehu, עם משלחת מהחזית הלאומית לשחרור אוגדן בראשות מנהיג הארגון, האדמירל מוחמד עומר עוסמאן והם חתמו על הסכם שלום היסטורי המכריז על סיום מעשי האיבה וחתירת החזית הלאומית לשחרור אוגדן להשגת מטרותיה בדרכי שלום וכן, להקמת ועדה משותפת שתדון בסוגיות המהותיות הנוגעות לסיבות השורשיות לקונפליקט ביניהן.

נשיא אריתריאה איסייאס אפוורקי (משמאל) וראש ממשלת אתיופיה מחזיקים ידיים ובאדיס אבבא, אתיופיה (AP Photo/Mulugeta Ayene).

בסופו של דבר – עולם כמנהגו נוהג

בסיכומו של דבר, כל המגמות הללו צפויות להימשך ובמיוחד המאבקים בין מעצמות העל והמעצמות האזוריות על נוכחות והשפעה בקרן אפריקה והעניין שמביעות מדינות העולם בכניסה והשקעה באזור תוך הנאה מפירות תהליך השלום האזורי, שגם הוא ממשיך להתנהל ביתר שאת.