אם השר לביטחון הפנים גלעד ארדן אכן תומך בזכות ההתאגדות לשוטרים והסוהרים, כפי שאמר בכנס הסתדרות עובדי המדינה השבוע, אולי כדאי שיתחיל מלהבהיר לנציב הכבאות דדי שמחי שאין לו כל כוונה לאפשר את ביטול זכות ההתאגדות והשביתה של עובדי המערך הקיים. השר צריך להבהיר לנציב שאת המשבר עם הכבאים, יהיה עליו לפתור בדיאלוג ובמשא ומתן.

לאור דרישת בית הדין לעבודה, הורה השר למנכ"ל משרדו צ'יקו אדרי להיפגש היום (חמישי), לראשונה, עם שמחי, שמצהיר בכל הזדמנות שהוא סבור שמערך הכבאות צריך להתנהל כמו הצבא ממנו הוצנח אליו. אדרי אמור להיפגש גם עם יו"ר ארגון העובדים, אבי אנקורי, שמוביל עיצומים ממושכים, על רקע ההרעות החד צדדיות והפרת ההסכמים, במסגרתם הורה לעובדים לנתק מגע עם הנציב.

גם אם הסכסוך במערך הכבאות כולל שורה של מחלוקות על סוגיות כלכליות וארגוניות שונות, בשורשו מדובר בוויכוח מהותי על אופי המערך, ועל הזכות של עובדיו להיות מוגנים באמצעות ארגון העובדים.

כשארדן הצהיר השבוע שיתמוך בהקמת ועד לשוטרים, היה זה על רקע ההפרה המתמשכת, מזה 12 שנים, מצד האוצר של ההתחייבויות הכלכליות מולם – כשהם נאלצים להתבסס במאבקם על בני משפחותיהם וגמלאי השירות. הכבאים, כמובן, הסתכלו על המאבק הזה מהצד וראו בו את העתיד שמתכנן להם שמחי

בית הדין לעבודה אישר את צעדיהם הארגוניים של הכבאים כבר שלוש פעמים, כשהוא מבהיר שאין בהם כדי סכנת חיי אדם, וכי הם ננקטים כמוצא אחרון ולאור העובדה שיחסי העבודה במערך הכבאות מצויים בשפל המדרגה.

הגישור בין הצדדים ודאי יהיה קשה, אבל ארדן צריך לשאול את הנציב שלו שאלה פשוטה וברורה: האם אתה יכול לנהל מקום עבודה שיש בו ועד עובדים. אם לא, הגיע הזמן שיניח את המפתחות ויעבור לתפקיד הבא.