משרד התקשורת כפה על בזק אילוצים סותרים, קשר את ידיה בתחרות בשוק, ומונע ממנה להעניק הנחות. ביד השנייה, מכתיב המשרד למתחרות של בזק להעביר אליה נתח גדול מהכנסותיהן בעבור שימוש התשתיות שלה. העבירות הפליליות בפרשת בזק שביצע מנכ"ל המשרד המודח, ועד המדינה בהווה, שלמה פילבר רק מקשות על היכולת לצאת מהסבך. בינתיים , מסתפקים במשרד התקשורת בהקפאת המצב הקיים.

מאבק עובדי בזק בינלאומי לא צמח במקרה, אלא כנגזרת של הרגולציה הנוקשה שכופה משרד התקשורת על בזק. שורש משמעותי בסכסוך הוא כפיית ההפרדה המבנית בין החברות השונות בקבוצת בזק, שמונעת מבזק לנצל את נכס המס של הפסדי חברת יס הצבורים, שעשויים לחסוך לה מעל מיליארד שקלים, בפריסה של מספר שנים.

הביצוע העקום של השגת מטרה לא חשובה

מטרת ההפרדה המבנית היא לחזק את המתחרות של בזק, מתוך הנחה (שכבר הוכחה כשגויה), שהדבר יוריד מחירים וישפר שירותים לציבור. בפועל, התחרות אכן התגברה, אבל רמת השירות יורדת, וישראל מדרדרת בעקביות דירוג מהירות הגלישה באינטרנט בתחום הקווי והסלולרי כאחד.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

משרד התקשורת מונע מבזק לשווק לציבור את רשת הסיבים האופטיים המהירים שפרסה כבר לפני מספר שנים, מתוך הנחה נכונה שהדבר יכול לחסל את התחרות בשוק. את הספק כדאי להטיל כלפי המדיניות התמוהה של המשרד, לפיה הוא משמש כמעין "בורר" בין חברות התקשורת, במקום לשרת את הציבור. כלומר, המשרד מחליש ומחזק חברות תקשורת באמצעות הוראות רגולטוריות משתנות, במקום לדאוג לאספקת שירותי תקשורת מתקדמים, באופן אמין ובמחיר הוגן לציבור הרחב.

בשנת 2012 קבע שר התקשורת דאז, ושר האוצר היום, משה כחלון, שני תרחישים – האחד הוא עיכובים בהחלת הסדר "השוק הסיטונאי" שנועד להגביר את התחרות בבזק, ובמסגרתו המשרד אמור להורות על פירוק בזק לחברת תשתיות וחברת שירותים קטנות יותר. בתרחיש השני, התחרותיות בשוק מתממשת, ואז המשרד יבטל את ההפרדה המבנית בקבוצה, ויאפשר לבזק להנות גם מנכס המס וגם לייתר כפילויות בין חברות הקבוצה.

שש שנים אחרי, עדיין לא פורסמה מדיניות חדשה. בינתיים, המשרד כשל בביצוע שני התרחישים – הוא גם נמנע מפירוקה של בזק (שספק אם בכלל היה מסוגל לכך) למרות שהחלת השוק הסיטונאי התעכבה הרבה מעבר לכתוב במסמך המדיניות, אך נמנע גם  מביטול ההפרדה המבנית, אף כי תנאי הבסיס לביטול הזה התממשו לחלוטין – התפתחות השוק הסיטונאי ואפשרות סבירה לשידורי טלוויזיה באינטרנט לספקים חסרי תשתית.

בעוד המשרד מתגאה בהגברת התחרות, הוא ממשיך לחייב את בזק בהפרדה מבנית בניגוד למדיניותו המוצהרת.

שווה לציין שגם מבקר המדינה וחברי כנסת רבים תומכים בשמירת ההפרדה המבנית, מתוך הזדהות עם מטרות המדיניות של משרד התקשורת – הגנה על המתחרות של בזק, ולאו דווקא על הציבור.

התרגיל הכושל של פילבר, והמחיר שלו היום

עד המדינה והמנכ"ל המודח שלמה פילבר ניסה לשנות באופן עצמאי את מדיניות המשרד ולרקוח עסקאות עם בזק והוט על תוספת השקעה בתשתיות תמורת הקלות – ביטול הפריסה האוניברסלית להוט, וביטול ההפרדה המבנית לבזק.

בעקבות חתימתו על הסכם עד מדינה, זכה פילבר לחסינות עקרונית מפני העמדה לדין על הפרות החוק שקשורות לבזק, ובפועל על כל הפרות החוק שביצע במסגרת תפקידו, גם אלו שלא קשורות לבזק. מבקר המדינה העביר ביקורת חריפה על פעולותיו כשכתב בדו"ח הביקורת: "משרד התקשורת לא בדק את הנחת היסוד ולפיה בעת ביטול ההפרדה התאגידית ניתן יהיה לקזז את הפסדי יס. בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בפועל החלטת רשות המסים מתייחסת לאפשרות הקיזוז בעת ביטול ההפרדה המבנית, וכי לעמדת רשות המסים ביטול ההפרדה התאגידית אינו מאפשר קיזוז כאמור".

במילים אחרות, רשות המסים בלמה את התרגיל שהיה מסדר לבזק הפחתה בתשלומי המסים, אך בזק "סידרה" את פילבר מהצד השני, כשהתחייבה להשקיע בתשתיות הסיבים בהיקפים שכבר בוצעו כמעט כולם, עובדה שפילבר לא טרח לבדוק מראש.

הנזק ממעשיו של פילבר בשוק התקשורת הוא עצום. בין היתר הוא גרם למהלך של ביטול ההפרדה המבנית בבזק להיחשב כ"שחיתות", למרות שכל התנאים להכשרת המהלך בשוק מולאו, והציבור הרחב יכול להרוויח ממנו חיסכון משמעותי דרך חבילת "טריפל" או "קואווטרו" שבזק מנועה כיום מלהציע. במקביל, החקירה הפלילית גרמה לשיתוק במשרד התקשורת, שפספס 75% מיעדיו בשנה האחרונה, לפי הדיווח שלו עצמו.

סיבים מהירים ושוק סיטונאי לא הולכים ביחד

השיתוק בשוק התקשורת עדיין נמשך. הליכי ההשקה של רשת הסיבים של בזק נתקעו, וגם המשרד לא קיבל עדיין החלטה ברורה בנושא ההפרדה המבנית.

אם וכאשר יתאפשר לבזק להשיק רשת זו, הטכנולוגיה שלה מבוססת על לא על סיבים עד הבית ממש, אלא תקשורת מהירה מאוד בכבלי הנחושת הקיימים למרחקים קצרים, ומשם בסיבים שכבר פרוסים ברחבי הארץ. יש סיכוי שהשמשת הטכנולוגיה החדשה תגרום להפרעות בקו אצל כל לקוח בהסדר מוזל של "השוק הסיטונאי" של בזק כיום, ולמעשה תטרפד את ההסדר הזה ברמה ההנדסית.

למרות השירות המוזל, התעריפים המפוקחים שקבע משרד התקשורת גורמים לכך שבזק מקבלת את התשלום העיקרי גם מלקוחות שלכאורה "עזבו" אותה, ולספקי האינטרנט נשאר נתח קטן מאוד מהתשלום המאוחד.

תופעה דומה קיימת גם בשירותי הטלוויזיה של פרטנר וסלקום, משום שהן משלמות לבזק לפי היקף התעבורה – ושידורי טלוויזיה הם צרכנים כבדים של תעבורה – בעוד הצופים משלמים תשלום קבוע שלא עולה בהתאם להיקף הצריכה.

גם כאן, משרד התקשורת מגן על ההכנסות של בזק במסגרת ההסדר שאמור לעודד את התחרות מולה.  במשרד התקשורת לא לומדים לקח, ורק השבוע פרסם המשרד שימוע, לפיו הוא מציע לשמור את מתכונת התשלומים בשוק הסיטונאי כפי שהם כיום גם לשנים הבאות.

תכנית ב' של בזק

בבזק עשו מה שיכלו, כדי להתמודד עם השיתוק שכפה עליהם משרד התקשורת. הם השיקו נתב מתקדם, שכבר שמסוגל להתחבר לטכנולוגיות הקיימות וגם בשיטות המהירות העתידיות.

מכיוון שחובת ההפרדה המבנית חלה רק על בזק, הסיקה החברה שמותר לה לאחד בין החברות הבנות ללא הגבלה רגולטורית, כשם שפרטנר או סלקום משווקות שירותי סלולר לצד תשתיות קוויות, שיחות לחו"ל ושירותי טלוויזיה.

בדרך לשם, החברה מודעת לכך שתצטרך להתמודד עם ועדי העובדים בחברות השונות בקבוצה. לו היה המשרד מאשר לאחד את חברות הבנות לתוך בזק, הרי שהיה נוצר תמריץ משמעותי לוועדים לרצות במהלך – האפשרות להיקלט כעובדי בזק מן המניין, הנהנים מהסכמים משופרים המבוססים על זכויות שנצברו בעמל רב לאורך עשורים רבים. אפשרות זו לא עומדת בכלל על הפרק כעת, ולכן שיתופי פעולה ותהליכי התייעלות בחברות הבנות – שלמעט בזק בינלאומי לא ממש רווחיות בשנים האחרונות – עשויים לאתגר את הוועדים בתנאים נוחים פחות מאשר אפשרות של איחוד עם בזק.