"כבר קיבלתי מכות כואבות מאלה אבל זה בכלל לא העניין", כך פתח את שיחתנו אלי יוסף, הפעיל נגד מכירת נשק למשטרים רצחניים שבני גנץ תועד אוחז בצווארונו. "העניין הוא שישראל מוכרת נשק למשטרי רצח-עם וכולם שותקים. המכות שאני מקבל זה כלום לעומת מה שהנשים והילדים בדרום סודאן עוברים". יוסף החל שלשום בשביתת רעב בת 40 ימים לקראת הבחירות, בקריאה לכל נבחרי הציבור להילחם בתופעת מכירת הנשק למשטרים רצחניים. כל זה מתרחש יום לאחר שבג"ץ פרסם את תשובתו לעתירה של עו"ד איתי מק נגד המדינה בנוגע למכירת נשק לצבא דרום סודאן. בג"ץ דחה על הסף את העתירה מבלי להכביר במילים.

התקשורת עסקה בהרחבה באותו מפגש רגעי של אלי יוסף ובני גנץ. "הצל" וערוץ 20 מיהרו למתוח ביקורת על הכוחנות בה כביכול תפס גנץ את יוסף בעוד שערוצי תקשורת אחרים טענו כי גנץ היה אדיב וניסה לשוחח עם יוסף, גם אם לאחר שסיימו את שיחתם מצא עצמו יוסף על הרצפה. אולם כשהגיע אלי יוסף לאולפן "העולם הבוקר" של ערוץ 13 ונשאל על התקרית, העביר את הנושא מיד מהתפל אל העיקר מבחינתו: "קבוצות של מכיניסטים מכל הארץ יבואו להפגין בת"א ובירושלים", אמר. "הם לא רוצים לקבל טלפון מחברות נשק שמציעות להם 25,000 שקלים בחודש ללכת לאמן כוחות רצחניים. אנחנו הולכים לדאוג שהציבור ידע שאנחנו מתפרנסים מרצח נשים וילדים." יוסף מתכוון לנוהג הקיים בו יוצאי יחידות מובחרות טסים למדינות עולם שלישי לעבוד באימון כוחות של מיליציות מקומיות.

אלי יוסף (62) חבר מפלגת 'הבית היהודי', פעיל מזה שלוש שנים נגד מכירת נשק למשטרים רצחניים. פעילותו הציבורית התמקדה במכירת נשק למיאנמר, בה מתבצע בשנתיים האחרונות רצח עם כנגד בני הרוהינגיה המוסלמים, מכירת הנשק לדרום סודאן בה מתרחשת מזה 6 שנים מלחמה עקובה מדם כשכל הצדדים הלוחמים בה ביצעו פשעים נגד האנושות הכוללים טבח באזרחים בלתי חמושים, ומכירת נשק לשליט בקמרון וסיוע בהקמת יחידה מיוחדת תחת פיקודו שביצעה מעשי טבח נגד אזרחים.

בראיון ל'דבר ראשון' לפני שנתיים וחצי אמר יוסף כי הוא יהודי, אזרח ישראל, שחי פה 40 שנה מאז עלה ארצה מאנגליה. "לפני כשנה (כיום שלוש שנים – א.ל) קראתי מאמר בעיתון על קבוצה של רבנים שביקרה במתקן 'חולות' בדרום, ובדקה את המצב של הפליטים שם. בסוף המאמר נאמר משהו בסגנון הזה: 'אי אפשר לגרש אותם מכאן כי שם, במדינתם, הם עלולים להירצח, ולא רק להירצח אלא על ידי נשק ישראלי'", סיפר.

יוסף מספר שכשקרא את הדברים הזדעזע והתחיל לבדוק האם זה נכון. "נגלה לעיני עולם שלא הייתי מודע לו. ברגע שנודע לי, ברגע שראיתי את הדברים באינטרנט, ואלו הדברים הגלויים כי רוב הדברים הם בעצם חסויים, נדהמתי. אני לא ידעתי שהתעשייה הצבאית שלנו היא כזו. אנחנו, כך אני הבנתי מדוח של אלוף במיל' עוזי עילם שפורסם בעבר, מייצרים יותר מדי נשק בשביל השוק של המדינות הדמוקרטיות, ולמדינות דמוקרטיות אין מספיק סכסוכים, והתעשייה רוצה למכור. אז יש גבול כמה אתה יכול למכור, אז מוכרים למדינות הדיקטטוריות, שזה אפריקה בעיקר".

אלי יוסף. "אני לא יכול לחיות עם זה כאזרח ישראל, שעושים דברים כאלו בשמי, ומוסרים נשק בידי אנשים שעושים זוועות, בשמי". תמונה באדיבות המצולם

לדבריו, הוא לא יכול לחיות עם זה כאזרח ישראלי ולדעת שעושים דברים כאלו בשמו, ומוסרים נשק בידי אנשים שעושים זוועות. "בארה"ב יש סיפורים מצמררים, אבל בארץ זה לא מגיע, הדיווחים האלו. לא מספרים על הילדה שראתה את אמא שלה נרצחת ונאנסת מול עיניה", הוא מספר בכאב.

בשבוע האחרון, בעיצומן של הדרמות הגדולות שפקדו את המפלגות השונות בפוליטיקה הישראלית, עבר אלי יוסף בין וועידה לוועידה על מנת לזעוק את זעקתם של נשות וילדי דרום סודאן הנטבחים בנשק ישראלי. בכנס ההשקה של קמפיין הבחירות של ש"ס היכו אותו מאבטחים. בכנס לדוברי אנגלית של "הימין החדש" הוא צעק באנגלית מהקהל. כל כך חזק הוא צעק ששרת המשפטים איילת שקד נאלצה לעצור את דבריה ולהסביר לקהל מיהו אלי יוסף. ביום ראשון קטע את נאומו של ראש עיריית ירושלים משה לאון בכנס של בוגרי בית"ר. ביום שלישי התפרץ לדבריו של בני גנץ בכנס שערך בגני התערוכה. לכנס של "הבית היהודי" שנערך אתמול אחה"צ נתנו לו להכנס, בכל זאת הוא חבר במרכז המפלגה, אולם במקום לעסוק בדיל הפוליטי ובהרכבת הרשימה לכנסת הוא צעק על סבלם של ילדי דרום סודאן מנשק ישראלי.

זה שהילדים שלנו הולכים לאמן מיליציות באפריקה זה פוגע בחוסן הלאומי, זה פוגע במוסריות של מדינת ישראל

עוד באותו הערב הספיק להגיע לאירוע ההשקה של מפלגת "כחול-לבן" ולמשוך את תשומת הלב של התקשורת בזכות צווארונו. לאחר שבוע עמוס כזה אלי יוסף לא הולך לנוח. הוא סיים את השבוע בהודעה לפיה יחל בשביתת רעב עד הבחירות. "40 יום של חשבון נפש ושביתת רעב." כתב בדף הפייסבוק שלו, "עוד מעט 40 יום לבחירות. 40 יום של חשבון נפש. 40 יום למצוא נתיבים לעם ישראל. 40 יום של שביתת רעב מול הבתים של יושבי הראש של המפלגות. כדי שנוכל להצביע בשביל עצמנו כדי שנוכל להעיד שאנחנו בני אדם ולא חיות המתפרנסות מרצח נשים וילדים".

הטענה המרכזית שנשמעת נגד דבריו של אלי יוסף היא כי על מנת להחזיק בתעשייה ביטחונית יש הכרח לייצא נשק, ועל כן ייצוא הנשק קשור בהגנה על בטחון ישראל. כשהפניתי אליו טענה זו אמר לי יוסף כי ישראל זקוקה לתעשייה הביטחונית בשביל צה"ל, "אולם מה שקורה בפועל הוא שנשק רב המשמש אותנו נרכש מארה"ב וחברות הנשק שרוצות למקסם את הרווחים עושות זאת באמצעות מכירת נשק למדינות שאירופה וארה"ב לא מוכנות למכור להן נשק ולכן הן מוכנות לשלם יותר. התעשייה הביטחונית תפסיד אם יאסרו עסקאות נשק עם משטרים רצחניים. התעשייה תפסיד. אז מה? אנחנו מעדיפים את הרווח הזה במחיר מעורבותנו ברצח עם ובפשעים חמורים?".

ילד אפריקאי עם רובה סער. Photo: Pierre Holtz, UNICEF

מדוע אגף הפיקוח של הייצוא הביטחוני מותיר מכירות נשק למשטרים רצחניים?

"במדינת ישראל אין מנגנון פיקוח ראוי על מכירת נשק. במנגנון פיקוח מסודר צריכה להיות מחלקת מחקר עצמאית המבררת איפה יש רצח עם או פשעים נגד האנושות, ובמקביל לכך ועדה בלתי תלויה המכירה את המחקרים ואת מכלול האינטרסים הישראליים ולפי זה מאשרת או פוסלת עסקה. מדינת ישראל טוענת שהיא מסתמכת על מנגנון הפיקוח של האו"ם אולם גם מנגנון זה לא קיים. ארה"ב למשל, שכן יש לה מנגנון פיקוח, הפסיקה למכור נשק לדרום סודאן וזה השפיע. הבעיה שבדיונים של מועצת הביטחון של האו"ם רוסיה וסין הטילו וטו ולכן אין איסור כללי של האו"ם למכור נשק בדרום סודאן. ישראל משתמשת בזה".

העניין הוא שישראל מוכרת נשק למשטרי רצח-עם וכולם שותקים. המכות שאני מקבל זה כלום לעומת מה שהנשים והילדים בדרום סודאן עוברים

לאיזה מדינות רצחניות ישראל מוכרת היום נשק?

"מיאנמר, דרום סודאן, קונגו, בורונדי ורואנדה – שמשתמשת בנשק הישראלי לחימוש מיליציות רצחניות בקונגו ובורונדי. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שישראל תמכור נשק שישתמשו בו נגד פעילי זכויות אדם. מי שהורג פעילי זכויות אדם – השלב הבא של זה הוא רצח-עם".

מה אתה רוצה להשיג בקמפיין שלך עד הבחירות?

"אני רוצה להיפגש עם כל ראשי המפלגות ולבקש מהם להצהיר כי יאבקו במכירת נשק ישראלי למשטרים רצחניים. למדתי לצערי כי אין קיצורי דרך. אם בהתחלה הסתפקתי בכמה הבטחות של פוליטיקאים, הבנתי עם הזמן שדרוש תהליך הרבה יותר עמוק. ההישג שאנחנו רוצים עכשיו הוא שהפוליטיקאים ירגישו שהכיסא רועד להם מתחת לישבן בגלל הנושא הזה. שתהיה מחאה חברתית רחבה בנושא, שישתתפו בה המוני ישראל. שהפוליטיקאים יבינו שזה הנושא שבוער כרגע בעם ישראל. שהתודעה הציבורית תהיה לא רק בנושא של מכירת נשק אלא גם בנושא של אימון מיליציות – להגיע למודעות שזה שהילדים שלנו הולכים לאמן מיליציות באפריקה זה פוגע בחוסן הלאומי, זה פוגע במוסריות של מדינת ישראל". לפי יוסף, הפקרות ערכית היא גם הפקרות ביטחונית. "כשאני מפקיר את הערכים שאני מאמין בהם אני מפקיר גם את הביטחון".