מחזיקי אגרות החוב של אינטרנט זהב, השולטת בבזק בעקיפין, ידונו היום (ראשון) בהצעה לפריסת החוב שהעלו חלק מהמחזיקים, הכוללת העברה לידיהם של השליטה בבזק. אם ההצעה תצא לפועל, היא תפגע ביכולת של הבנקים לזכות בהחזרי הכספים שמגיעים להם. בעוד המגעים בין בזק למשרד התקשורת נמשכים, ההנחה האופטימית היא שבזק צפויה לחזור לרווחיות ולחלק כספים לבעליה. השאלה הגדולה היא כמובן – מתי?
שאול אלוביץ' סולק משליטה בבזק, אך מאבקי השליטה בחברה נמשכים ביתר שאת. בעלי אגרות החוב של חברת אינטרנט זהב, שלא יכולה לשלם כלל חובותיה, ידונו בהצעה להעביר לידיהם את נכסי אינטרנט זהב – מניות "ביקומ", המחזיקה בגרעין השליטה בבזק. לפי ההצעה, 50% מהמניות ילכו למחזיקי אג"ח סדרה ד', ו-50% למחזיקי סדרה ג', למרות שבעלי סדרה ג' מחזיקים רק ב-5-6% מהחוב.
המציעים סבורים שיש בהצעה שיפור על הצעת קרן סרצ'לייט הזרה, שנדחתה. הצעת סרצ'לייט הייתה מראש קשה למימוש בשל צורך בהעברת היתר שליטה בבזק לגורם נוסף, ישראלי, שלא היה בנמצא וגם בשל סכסוך העבודה שהכריז הוועד, מפני שלא נועצו בו טרם ההצעה. לטענת המציעים, יש בה גם יתרון בהיקף החזר החוב. את העלייה האפשרית בערך מניות בזק צופים המציעים מכמה כיוונים אפשריים: "ביטול ההפרדה המבנית ככל שתתרחש, איחוד פעילות חברות הבנות בבזק לחברה אחת, כניסת בזק לתחומים קמעונאיים נוספים ומכירת ציוד קצה והתייעלות פנימית משמעותית בחברת בזק".
המשך ההצעה כורך את פריסת החוב של החברה ל-5 שנים, עם המשך תשלומי ריבית. לפי ההצעה, חלק מהמחזיקים יוכלו לבצע "אקזיט" בו יקבלו 50% מערך אגרות החוב כעת, והחזר קטן נוסף אם החברה תזכה בתביעות כלכליות שייפסקו בעתיד. מי שימשיך להחזיק באגרות החוב, יקבל מניות ואפשרות לקבלת חלקו בהחזרים כספיים אם התביעות הכספיות ייפסקו לזכותה של אינטרנט זהב. משקיעי החברה קוראים את הדיווחים על התביעה שהגישה בזק לבג"ץ, למען ביטול ההפרדה המבנית בחברה, בעודה מקיימת דיונים באותו נושא עם משרד התקשורת.
הבנקים – הכי רחוקים מהכסף
בזק היא חברה רווחית, בעלת שליטה חזקה בשוק התקשורת בישראל שהרוויחה בשנים האחרונות כמיליארד שקל בשנה. מעליה ניצבת חברת "ביקומ" המחזיקה כרבע ממניות בזק, ולה חובות גדולים למחזיקי אגרות חוב אחרים, אך היא קרובה יחסית לכספים שיגיעו מבזק. 50% מ"ביקומ" מוחזקים על-ידי אינטרנט זהב, שאין בקופתה די כסף כדי לפרוע את כלל חובותיה. אינטרנט זהב שייכת בפועל לבנקים שהלוו כספים לחברת יורוקום של שאול אלוביץ' והשקיעו בה 50 מיליון שקלים בהזרמה שנועדה לייצב את מצבה. אם מחזיקי החוב ייקחו את השליטה בחברה, הרי שהבנקים יפסידו את מלוא השקעתם, כולל הכסף שהושקע לאחר הפקעת יורוקום מידי אלוביץ'.
מהי אחריות משרד התקשורת?
ב-2010 אושררה החזקתו של שאול אלוביץ' בקבוצת בזק, תוך יצירת מבנה שליטה בלתי יציב בעליל, שראשיתו בהלוואות עתק של 5 מיליארד שקלים של אלוביץ', שבסופן לא הצליח לפרוע אותן. בדרך לשם אלוביץ' "חלב" מבזק כ-20 מיליארד שקלים, אך ראה פחות מ-2 מיליארד שקלים מהכסף הזה, ורובו זרם לבעלי מניות בזק מהציבור הרחב. במבט לאחור, האישור שניתן לאלוביץ' נראה חסר אחריות, כשגם לאחר שרכושו נלקח והוא חשוד בפלילים, הנזקים שהשאיר במבנה הפיננסי של הקבוצה – חובות גדולים בבזק, "ביקומ" ואינטרנט זהב, מסמלים הירדמות בשמירה של משרד התקשורת.
המשרד שמר על רווחי בזק גבוהים, בשאיפה לאפשר למתחרות של בזק להעביר לידיהן לקוחות במחירים נמוכים יותר. זה קרה במידה מועטה בלבד. את אותו פיקוח דרקוני על מחירי בזק היה ועדיין ניתן לנצל בעבור ירידת מחירים, הסרת המגבלות התפעוליות על בזק, על בסיס מדיניות מוכרזת של משרד התקשורת משנת 2012 ויעדי השקעות חדשים לחברה בתוספת חשובה – מגבלת חלוקת דיבידנדים – כך שהכסף שהציבור משלם לבזק יושקע בעיקר בשוק התקשורת ולא יעבור לשוק ההון. ועד העובדים פעל להפחתת הסכום המיועד לחלוקה מ-100% מהרווח ל-70%, אך הנזק שנגרם לחברה מידי אלוביץ' ומשרד התקשורת כאחד, גרם לצפי של אפס רווחים לחלוקה בשנתיים הקרובות, מצב חסר תקדים בקבוצת בזק מאז שהופרטה בשנת 2005.