ארגון "שומרי הבית" הנאבק בבניית אסדת לווייתן בסמוך לחוף דור משך השבוע את עתירתו לבג"צ בה דרש לחייב את שר הביטחון לקבוע עמדה ברורה בשאלת מיקום אסדת לוויתן. בארגון, שהגיש את העתירה יחד עם 8 רשויות מקומיות סמוכות, הבינו מהדיון שהתקיים בבית המשפט העליון כי סיכויי העתירה נמוכים, ורצו להימנע מהפסד ותשלום הוצאות משפט. מטעם 'שומרי הבית' נמסר כי ימשיכו להיאבק למען קבלת התשובות ולהזזת האסדה בדרכים אחרות.
עתירת הארגון התבססה על כך שהזזת מיקום אסדת הגז לווייתן מלב הים לקרבת החוף נומקה בין השאר בסיבות בטחוניות, אך שר הבטחון בתקופה הרלבנטית משה (בוגי) יעלון טען כי הוא מעולם לא נדרש לסוגיה ועמדת מערכת הבטחון בנושא לא פורסמה מעולם. באמצעות הגשת העתירה קיוו ב'שומרי הבית' לחשוף מידע נוסף על עמדת משרד הבטחון בנושא.
לעתירה צורף תצהיר של יעלון המעיד כי מעולם לא נשאל על עמדתו בסוגיית מיקום האסדה. יעלון אף אמר לתקשורת במספר מועדים בשנה האחרונה כי לו היה מתבקש לכך, היה מעדיף למקם את האסדה בלב ים, ולא בקצה מדף היבשת – המקום בו היא נבנית בימים אלו. את עמדת יעלון יש לבחון גם לנוכח מעורבותו ברכש 4 ספינות מתאגיד טיסנקרופ לחיל הים, אשר מתאימות להגנה על אסדות בלב ים, אלא שהחלטה זו התקבלה מבלי שידוע שיהיו אסדות כאלו וכפי שהדבר נראה כעת – תהיה רק אסדה אחת כזו, שלא מצדיקה לבדה את הרכש הבטחוני העצום.
לטענת המדינה, העתירה הייתה אמורה להידחות על הסף משלל סיבות – שיהוי, חזרה על טענות בעתירות קודמות, קיומו של מעשה עשוי, היעדר משיבים רלוונטיים, אי מיצוי הליכים ועוד. נציגי המדינה ראו בעתירה זו עתירת סרק, כחלק משרשרת עתירות לבג"ץ שכבר נדחו ביחס לפיתוח פרויקט לוויתן, למעט תיקונים קלים בתכנית המתאר הארצית. בתגובת המדינה (אותה ניתן לקרוא במלואה בקישור המצורף) הייתה גם התייחסות מצומצמת, "למעלה מן הצורך", לטענות העתירה עצמה, ובה המדינה מסרה כי עמדת צה"ל ומשרד הביטחון היא העדפה עקבית למיקום האסדה הנוכחי, וגם הליכי התכנון המקדימים בתכנית המתאר הארצית תמ"א 37 ח' בראשית העשור, כללה נציגות של משרד הביטחון.
בשונה מהגרסה המשפטית, לציבור נודע על עמדת צה"ל באיחור ניכר אחרי קבלת ההחלטות, וככל הנראה עמדה זו הייתה לא הייתה בתוקף בעת הרלוונטית – החודשים הראשונים לשנת 2016, ולא עברה דרך שר הביטחון. בצה"ל סירבו למסור מתי היא נקבעה לראשונה, או לציין מי אחראי על חוות הדעת. ביני זומר, סגן נשיא לעניינים אזוריים בחברת נובל אנרג'י, המפתחת את מאגר לוויתן, טען בעבר כי משרד הביטחון היה זה שהתעקש על קירוב האסדה כמה שיותר אל החוף, טענה שבמשרד הביטחון מכחישים. ממילא, טוענים במשרד הביטחון, שלא הם מאשרים את המיקום, אלא משרד האנרגיה. הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, יוסי וירצבורגר, אישר את בקשת נובל אנרג'י, לטענתו, כי היא הייתה בקשה סבירה, שאושררה גם במועצה הארצית לתכנון לבניה לאחר מכן.
במהלך הדיון, השופטים מני מזוז, דפנה ברק-ארז ונועם סולברג הביעו ביקורת חריפה כלפי העותרים, תוך כדי שהם "מפגיזים" את נציג העותרים, עו"ד אילן יונש, בשאלות, באופן שמראה כי סיכויי העתירה נמוכים. משתתפים בדיון מעידים כי לעיתים היה נדמה כאילו השופטים רואים בעתירה זו עתירה להזזת מיקום האסדה של מאגר לוויתן, בשל זהות העותרים והמחאה הציבורית שהובילו כנגד החלטה זו – מחאה שהחלה כחצי שנה לפחות לאחר קבלת ההחלטה ב2016 והתעצמה בשנה שעברה, למרות שהעתירה לא הופנתה לקבלת עמדת שר הביטחון, ולא להזזת האסדה. עוד הביעו השופטים עמדה לפיה הארגונים ירוקים תומכים במיקום האסדה, למרות שמדובר בנושא במחלוקת בקרבם, ורק חלקם תומכים בו.
לאור מצב זה, ועל מנת שלא להידרש לדרישת המדינה להטיל הוצאות משפט כבדות על העותרים, בחרו ב"שומרי הבית" למשוך את העתירה, ללא פסיקה. מהארגון נמסר כי "כבר מתחילת הדיון היה ברור שהשופטים עוינים את העתירה, אם כי מדבריהם ניכר שאינם מכירים את הטיעונים ואף לא את הסעד שהתבקשו לתת לנו. לגבי חלקם, ספק אם קראו את העתירה. ומה ביקשנו? בהליך המשפטי הזה ביקשנו מבית המשפט שיורה למשרד האנרגיה לפנות אל משרד הבטחון, כדי שזה האחרון יקיים את ההליך הסדור הנדרש מקירוב האסדה אל החוף, הליך שלא התקיים עד היום, ויפיק חוות דעת בטחונית המשווה חלופות ומשקללת את כלל הסיכונים (לא רק לאסדה, אלא גם לאזרחים…).
בארגון הוסיפו כי "על מנת לברר האם התקיים ההליך הזה בזמן אמת כנדרש, פנינו אל מי שהיה שר הבטחון דאז, והתשובה היתה שלילית. פנינו גם אל שר הבטחון הקודם ליברמן, כדי לברר האם ההליך התקיים בדיעבד. גם כאן התשובה היתה שלילית. גם יעלון וגם ליברמן השיבו בשלילה לגבי תקופת כהונתם, כך שנוצר רצף בין השנים 2013-2018, תקופה בה השיקול הביטחוני המתייחס לאסדות קרובות חוף כלל לא נבחן במשרד הביטחון! אין זה סוף פסוק ולמרות האכזבה אנחנו מתכננים מהלכים נוספים, גם משפטיים, שיסייעו לנו לשנות את המתווה האסוני שמקדמת הממשלה".
במקביל, ציין אתמול (שלישי) שר האנרגיה יובל שטייניץ, את מדיניות משרדו בתחום האנרגיה – הגברת השימוש באנרגיות מתחדשות ככל שניתן, מבלי לסכן את סדירות אספקת החשמל למשק, והישענות על אספקת גז כדלק עיקרי, עד אשר יהיה ניתן לאגור חשמל בזול למדינה כולה למשך כשבוע. הדברים נאמרו במסיבת עיתונאים לציון השלמת המכרז הראשון להפרטת תחנת הכח אלון תבור של חברת החשמל. לפי מדיניות משרד האנרגיה, למאגר לוויתן יש תפקיד חיוני ביצירת יתירות באספקה וביטחון אנרגטי למשק האנרגיה בישראל והוא פרויקט התשתית הגדול והחשוב במדינה. הפעלתו הקרובה תקטין את התלות של ישראל במאגר תמר, וכן תאפשר להפחית את השימוש בפחם במעט, במתכונת "הפעלה עונתית".
