שותפות קרן סרצ'לייט ודוד פורר הם בעלי השליטה החדשים בבזק. הנהלת החברה מנהלת מו"מ עם עובדיה על דרישותיהם בגין המכירה, ונדרשת להתייחס גם לדרישות של עובדי החברות הבנות.

העברת השליטה בחברה נעשתה הבוקר (שני), ובמסגרתה הודיעה בזק על שינויים בהרכב הדירקטוריון. דארן גלאט ימונה כדירקטור מטעם סרצ'לייט בבזק, בדומה לרן פורר, בנו של דוד פורר. גרעין השליטה בזק הוא חבילת מניות בהיקף של 26% ממניות החברה, שמוחזקת בחברת ביקום. סרצ'לייט ופורר מחזיקים בשליטה בעקיפין, באמצעות אחזקה של 60% ו-12%, בהתאמה, בבי-קום.

הרוכשים הסמיכו את הנהלת החברה לנהל משא ומתן מטעמם עם נציגות העובדים, לה שורת דרישות הנוגעות לכניסת בעלי שליטה חדשים לבזק. בין הדרישות המרכזיות: דאגה לאיתנות פיננסית בחברה, בשונה מבעל השליטה הקודם שאול אלוביץ' שרוקן את בזק מהון תוך שהוא מעמיס עליה חובות. עוד דורשים העובדים להאריך את הסכמי העבודה בחמש שנים תוך הבטחת הזכויות הקיימות ואף שיתוף העובדים ברווחי החברה, נוהג שלא קיים עד היום. לעובדי החברה יש כבר שנים רבות נציגות בדירקטוריון, אותה ממלא רמי נומקין.

גם עובדי שתיים מחברות הבת – פלאפון ובזק בינלאומי – דורשים ניהול  משא ומתן בנושא  כניסת בעלי שליטה חדשים.

האם בזק תצטרף לשוק הטלוויזיה?

דרישה מעניינת נוספת של עובדי בזק היא יצירת מנועי צמיחה חדשים לחברה, לרבות כניסה לתחום שידורי הטלוויזיה באינטרנט (OTT). פעילות שכזו, יכולה להוות תחרות לחברת הבת יס, שמתבססת על שידורים בלווין תוך שהיא מתכוונת לעבור בהדרגה לשידורים באינטרנט. ההבדל המהותי שאיננו טכני בין שתי ההצעות הוא שיס גם מפיקה תכנים בהשקעה ניכרת ומחזיקה בזכויות על תכנים מקוריים מן העבר, ואילו כניסה של בזק לשוק, תתבסס על רכישת תכנים חיצוניים.

ככלל, בניגוד להוראות החוק המחייבות כל שירות תקשורת ברשיון, במשרד התקשורת לא מפקחים על שידורים באינטרנט, על בסיס פרשנות יוצאת דופן לפיהן החלת פיקוח כזה תחייב לבחון אינספור שירותי תקשורת אינטרנטית, לרבות וואסטאפ. במשרד גם לא מיישמים את התיקון לחוק התקשורת מ-2007, המחייב הוצאת רשיון לשידורים לפי דרישה – כלומר כל שירות VOD, מחייב רשיון בפני עצמו, אך רשיונות כאלו לא הוצאו מעולם, בכבלים, או ברשת האינטרנט מאף ספק תכנים.

שלט טלוויזיה (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

מי שנפגע ממדיניות זו הן חברות יס והוט, שמשדרות בלווין ובכבלים, בהתאמה, בהתאם לדרישות הרבות שמוטלות עליהם ברשיון. מצב האפליה לעומת ספקים כמו סלקום, פרטנר וספקים מחו"ל – אמזון, קרטינה ובייחוד נטפליקס, גורם לשתי החברות לעבור בהדרגה לאינטרנט. לא רק שמדובר בשדרוג טכנולוגי, אלא גם בביטול עתידי בצורך ברשיון שידורים. במשרד התקשורת נכשלו בכנסת הקודמת בתיקון החוק, כך שהחובה להוציא הרשיון והדרישות בו ייקבעו לפי מספר המנויים עליו בישראל, ולא לפי טכנולוגיית השידור, אך ייתכן ויוזמה זו תתקיים בעתיד, כך שמחירי השידורים ייאלצו לגלם בתוכם גם חובות רגולטוריות, תלויות כמות המנויים.

היתרון של בזק בשוק הוא היותה בעלת תשתית האינטרנט היחידה הפרוסה באופן ארצי מלא. כך, שידורים שתציע בזק, בכל מתכונת שלא תהיה, לא תחייב אותה בהגדלת עלויות כוללות על תשלומי תעבורה ברשת וכאן נמצא חלק מהפוטנציאל העסקי.

מבחינת תכנים, מדובר בשוק צפוף מאוד, הכולל מתחרים חדשים מרובי תקציבים כמו אפל, ומתחרים מרובי תכנים כמו דיסני. מבין הספקים הבינלאומיים, בולטת נטפליקס בהיקף התוכן המתורגם לעברית, לצד שירותים מקבילים של הוט ויס. מכאן עולה שכדי להצליח, בזק תצטרך למצוא מודל עסקי מושך גם ברמת היצע התכנים בעברית.

מתי בזק תפרוס סיבים?

סבמשרד התקשורת מתקבלות החלטות שדוחות שוב ושוב את מימוש פריסת הסיבים האופטיים על ידי בזק, בשל רצונם לקדם כמה מטרות בעלות סתירה הדדית. מחד, המשרד מעוניין שבזק תפרוס סיבים אופטיים לכמה שיותר משקי בית, בהתאם לחובתה הקיימת להציע שירות כלל ארצי. מנגד, המשרד פועל להחלשת בזק ולחיזוק מתחרותיה, אף שאין שזה לא בהכרח עונה על מטרה מוגדרת של המשרד או משרת באופן ברור את טובת הציבור.

לכן, המשרד קבע כי גם שירות הסיבים האופטיים ייכלל ברפורמת השוק הסיטונאי בניגוד למקובל בעולם. בכך, בזק תחויב להשכיר אותו לכל מתחרותיה והן יהנו מההשקעות שלה. קביעה זו פגעה משמעותית בכלכליות ההשקעה ולכן בזק נמנעה עד כה מהשקתו, למרות שהיא משקיעה כספים בתחום כבר משנת 2012, ואף מספקת שירות יקר בסיבים ללקוחות עסקיים מעטים.

החנת סיבים אופטיים תת קרקעיים (צילום: Shutterstock)

לו משרד התקשורת היה רוצה לקדם שירות זה באופן זריז, הוא היה יכול להתיר לבזק לקדמו בתנאים שלה, ומקדם את ישראל במהירות למקום גבוה מאוד בהיקף הפריסה של סיבים בהשוואה עולמית, תוך ויתור על יעדיו בתחום קידום התחרות. ההתעקשות של המשרד על מספר מנגנונים ייחודיים של כפיית תחרות בתוך הנכסים של בזק, תקעה את ההתקדמות הטכנולוגית בשוק. בשיטת טלאי על טלאי על טלאי, המשרד בחר להתחשב מהצד השני בבזק והציע להפחית את חובת השירות הכלל ארצי שלה ל-80% ממשקי הבית בשירות הסיבים, שייבחרו לפי בחירת בזק. שינוי כזה מחייב תיקוני חקיקה, שלא ברור מתי יתרחשו. גם לאחר תיקון החוק, לכשיקרה, בזק לא תחוייב להשיק את השירות, אלמלא תראה בו תועלת כלכלית, כפי שהדגיש לאחרונה שר התקשורת דודי אמסלם עצמו. לכן, בשלב זה, פריסת הסיבים של בזק נדחית למועד בלתי ידוע בעתיד וללא ודאות שאכן תקרה ביום מן הימים.