שתי מכות לענקית התקשורת: משרד התקשורת אסר אתמול (רביעי) על בזק לאחד את חברות הבת שלה, YES ובזק בינלאומי. זאת לאחר שמוקדם יותר השבוע אסר עליה המשרד השקת פלטפורמה לסטרימינג באינטרנט. מנכ"ל המשרד נתי כהן מסתמך בהתנגדותו להשקת הפלטפורמה על תזכיר חוק שטרם אושר, וגם אין לדעת האם יאושר ומתי.
אתמול (רביעי) הודיעה חברת בזק לבורסה על דחיית בקשתה ממשרד התקשורת לתאגד מחדש את החברות הבנות פלאפון, YES ובזק בינלאומי תחת שותפות אחת. הבקשה הוגשה משום שמשרד התקשורת לא מקבל החלטות לגבי חובת ההפרדה המבנית בין חברת בזק עצמה לחברות הבנות, ובינתיים, בזק מעוניינת להתייעל במתכונת שונה – במקום מיזוג עם בזק, שהמשרד מונע, לקיים מיזוג חלקי בין החברות הבנות לבין עצמן – שכעת גם אליו המשרד מתנגד. לפי ההודעה, ההתנגדות של המשרד היא להחלטות ביניים בזמן שהמשרד בוחן את האפשרות להתיר איחוד בין בזק לבין אותן החברות עצמן.
נושא ההפרדה המבנית בבזק נדון במקביל גם בעתירה שהגישה החברה לבג"ץ נגד המשרד. לפי בזק מדובר בהחלטה מוטעית, משום שהמשרד הטיל הפרדה מבנית רק ברשיון של בזק עצמה, ולא על שאר החברות בקבוצה, ולפי פרסום בכלכליסט, היא מתכוונת להיאבק בה.
בנוסף, מוקדם יותר השבוע, התקבל מכתב ממנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן, ובו הוא מורה לבזק שלא להשיק שירות חדש של הקמת פלטפורמה להזמנת שידורי טלוויזיה באינטרנט, שירות שבזק כלל לא ביקשה אישור אליו, אלא רק הודיעה למשרד על הכוונה להשיק אותו.
על פניו, כלל השידורים על גבי האינטרנט מנוגדים לחוק התקשורת, שאוסר על אספקת שירות תקשורת ללא רישיון. בפועל, המשרד החליט שלא לאכוף את החוק על שידורים באינטרנט, כך שרק YES ו-HOT משדרות ברישיון ומתמודדות על כל הדרישות הכתובות בו, כאשר המתחרות – פרטנר, סלקום, נטפליקס, אפלס, דיסני, אמזון, קרטינה וכל שירות אחר מתקיים ללא רישיון וללא כל חובות רגולטוריות. במקרה של מפעילים זרים, השירות מתקיים גם ללא תשלום מס בישראל על הכנסות מלקוחות ישראלים.
אחת התוצאות של האפליה באכיפה הזו, היא שגם HOT וגם YES נערכות למעבר מדורג בעתיד לשידור באינטרנט, במקום בכבלים או בלוויין, בהתאמה. בכך, הן גם ייצאו מתחום הפעילות שיש עליו פיקוח.
השירות שבזק מעוניינת להשיק איננו ערוצי שידור מקוריים, ואפילו איננו שירות טלוויזיה על גבי האינטרנט (OTT). בזק מעוניינת אך ורק לאפשר ללקוחותיה לשלם בחשבונית של בזק על מנויים לשירותי תוכן, ולשווק ממיר שיוכל לאפשר צפייה בהם.
לידי 'דבר' הגיע המכתב שכתב מנכ"ל משרד התקשורת נתי כהן למנכ"ל בזק דודו מזרחי בנושא. במכתב מציין כהן כי השקת השירות תפגע ב"תכליות הוראות ההפרדה המבנית והשפעה על התחרות בשוק השידורים". נקודה תמוהה במסמך היא ההסתמכות של כהן על תזכיר חוק שהגיש המשרד לפני כשנתיים וכלל לא אושר, כאילו הכנסת חוקקה אותו.
יש לציין כי השירות שבזק התכוונה להציע שונה מהשירות שמספקות יס והוט. יס היא חברת תוכן עם שירות פרימיום יקר, שמתאים למי שמוכן לשלם על התכנים הללו סכומים גבוהים, כ-200 ש"ח בחודש בחבילה המינימלית כיום. שירות סטרימינג של בזק יהיה רלוונטי בעיקר למי שאינו מעוניין להיות לקוח של YES או HOT, אלא לקבל שירות מינימלי במחיר נמוך, תוך שמירת הזכות לבחור את חבילות התוכן שלו מספקים שונים, בסכומים שנעים בין-15 ל-80 ש"ח לחודש לחבילה, אבל עדיין מעוניין בממיר שמאפשר צפייה איכותית. אף על פי כן, ייתכן שבזק תתחרה בעצמה, אם בכל זאת לקוחות יעברו מYES לסטירימנג של בזק.
הקו של המשרד הוא אנטי בזק, הרבה מעבר לכללים
ההתנגדות במשרד התקשורת לבזק, נראית על פניה ככזו שהולכת הרבה מעבר לאזיקים הכבדים שהמשרד הטיל על החברה עד כה. לבזק יש עדיפות עסקית גדולה על כל שאר חברות התקשורת בישראל. היא לא מבוססת בהכרח על התנהלות עסקית טובה יותר, אלא בעיקר על ההיסטוריה של החלטות המדינה לגבי בזק. חוסר האיזון המרכזי בשוק התקשורת התחיל בהפרטת בזק, ביחד עם נכס ייחודי שיש רק לה – התשתיות הפסיביות. בזק מחזיקה בבעלות על פריסה ארצית של תעלות, קנים, גובים וארונות תקשורת שנבנו ברובם מכספי ציבור טרם ההפרטה. במשרד התקשורת מבינים ששום חברת תקשורת לא מסוגלת להתחרות בבזק כשלרשותה עומד נכס ייחודי וכה מהותי, אז כדי לכפות תחרות החליטו להטיל סדרה של מגבלות חמורות על בזק ובייחוד את חובת ההפרדה המבנית.
ב-2012 החליט שר התקשורת דאז משה כחלון להוביל מדיניות לפיה ההפרדה בקבוצת בזק תבוטל, לאחר שתתבסס תחרות בשוק השידורים והמתחרות של בזק יוכלו לשכור ממנה את התשתיות שלה במחיר מפוקח – הסדרה שמכונה השוק הסיטונאי. עמדת משרד התקשורת בתגובת המדינה לעתירה שהגישה בזק לבג"ץ הייתה שלא מוטלת עליו שום חובה לבטל את ההפרדה המבנית והוא עשוי אפילו להחליט להחמיר אותה, למרות שהשוק הסיטונאי פעיל ושיש תחרות ענפה בשוק השידורים.
