בין הדיבורים על ממשלת אחדות לכמות הבדיקות, חשף אתמול (שבת) ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמעט בדרך אגב, את הפרידגמה הכלכלית המנחה אותו בהתמודדות עם משבר הקורונה. עד כה ראש הממשלה לא שם את עצמו בקדמת הבמה מבחינה כלכלית, ולכן חשוב להקשיב היטב לדברים שאמר – ולסכנה שנשקפת מהם לעתיד האזרחים והכלכלה בישראל.

בראיון עם דנה וייס בחדשות 12 נשאל נתניהו מדוע בזמן שרוב ממשלות העולם פותחות את הארנק לחבילות חילוץ גדולות כדי לחזק את הכלכלה ולהגן על האזרחים, ממשלת ישראל הכריזה על חבילת סיוע קטנה יחסית. נתניהו השיב כך: "יש אדם שדיבר עלי טובות – קוראים לו מילטון פרידמן, חתן פרס נובל האגדי. הוא אמר דבר פשוט – אם יש לך הרבה כסף שרודף אחרי מעט סחורות, אתה מקבל היפר אינפלציה, וזה מסוכן מאוד. לכן אני חושב שצריך לדאוג שיהיה כסף להרבה אנשים, אבל אל תציף. אני לא בטוח שמה שעושים במדינות אחרות לא יביא לסכנה גדולה".

מכאן והלאה גלשה השיחה שוב להקמת ממשלת אחדות, אך הרגע הקצר הזה חשף מה מדריך את נתניהו מול המשבר הכלכלי הגדול בתולדות המדינה: תורתו של מילטון פרידמן לפיה השקעה ציבורית מזיקה למשק, והאמונה שחבילות הסיוע שניתנו בעולם גדולות מידי.

העיתוי השגוי ביותר לגישה הבעייתית ביותר

מילטון פרידמן היה לא רק כלכלן זוכה פרסים שחיבב את נתניהו, אלא גם אחד האנשים שהשפיעו הכי הרבה על המחשבה הכלכלית במאה העשרים. פרידמן קידם תפיסה לפיה ממשלות בעיקר 'מפריעות' לכלכלה, ותקציב המדינה חייב תמיד לנוע לכיוון של קיצוצים, כדי להניח לשוק לווסת את הכלכלה. הבעיה היא שכעת המציאות הפוכה לגמרי: עקב המשבר השווקים מתמוטטים, וגורל העולם עומד ותלוי בהחלטות של ממשלות, ובאמון האזרחים בהחלטות הללו – בין אם מדובר במאמץ למיגור המגיפה, או בתמיכה הכלכלית.

נתניהו חושש שאם לאנשים יהיה יותר מידי כסף ביד הם ידחפו את הביקוש למעלה, מה שיוביל לזינוק במחירים. אבל האם זה באמת מה שצריך להדאיג אותנו כעת? המשבר שמחוללת המגפה עוצר את הכלכלה ומוריד את הביקושים דרמטית. כסף שיזרום לעסקים ומשקי הבית יתרום בעיקר לשימור הביקוש ברמה נורמלית, וימנע ממשפחות להכנס למעגל האבטלה והעוני. קשה להאמין כי גל אדיר של עליות מחירים נמצא מעבר לפינה, בעיקר לאחר עשור בו האינפלציה (עליית המחירים) מחמיצה את היעד מלמטה בעקביות, הריביות בתחתית ואף ירדו עוד יותר השבוע.

כך, בעוד רוב ממשלות העולם הולכות ומגדילות את חבילות הסיוע שלהן, כדי לחלץ את האזרחים שזקוקים לכסף באופן מיידי, ראש ממשלת  ישראל מתעקש שחבילת הסיוע צריכה להיות נמוכה ככל הניתן.

מעניין שנתניהו נמנע כעת מליישם רעיון אחר שדווקא אותו המציא מילטון פרידמן –  "כסף מהליקופטרים" – הדפסת כסף ותשלום ישיר של סכום כלשהו היישר לחשבונות הבנק של האזרחים. זה בדיוק הרעיון שמקדם כעת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, בדמות תשלום 1,000 דולר לכל אזרח אמריקני. בלי מבחני הכנסה, ובלי בדיקות נוגדנים בדם – (עוד רעיון שהעלה נתניהו בראיונות אמש כפתרון להתנעת המשק, לפיו מי שיאותרו בדמו נוגדנים לקורונה יוכל להמשיך לעבוד).

זו לא הפוליטיקה

נתניהו טען אתמול ש"צריך את הכנסת בשביל זה, צריך לפרוץ את מגבלת התקציב, בשביל זה צריך כנסת. צריך ממשלת חירום או ממשלת אחדות חירום". זה נכון שיציבות פוליטית חשובה להתמודדות כלכלית עם המשבר, אבל גם במסגרת הקיימת אפשר לפעול.

בינואר ופברואר לבדם הממשלה הוציאה 11 מיליארד שקל פחות ממה שמותר לה להוציא ללא תקציב מאושר, על פי כללי התקציב ההמשכי. גם כיום עומדות לרשות הממשלה קרנות חוץ תקציביות, והיא יכולה להוציא כספים נוספים תחת תקנות שעת חירום, שמכוחן היא אוסרת על אנשים לעבוד או לצאת מהבית. גם הכנסת יכולה להעביר חוק רגיל, שיקבע מסגרת תקציבית חדשה להתמודדות עם המגיפה. בניגוד לדברי נתניהו, הבעיה אינה הפוליטיקה, אלא האמונות הכלכליות שלו, שכולנו עלולים לשלם את מחירן.