מעל למאה פעילים מהארגונים 'צלול', 'שומרי הבית', 'מגמה ירוקה' ומאבקים מקומיים כנגד הקמת תחנות כח, הפגינו הערב (שבת) מול בית ראש הממשלה בקיסריה, כנגד מדיניות האנרגיה של מדינת ישראל. המפגינים קוראים לממשלה לסגת מתכניות הפיתוח של משק הגז וחיפוש אחר מאגרים חדשים וקוראים: "ישראל דורשת אנרגיה מתחדשת" וכן "הגז הוא לא טבעי". בהפגנה נאמו חבר הכנסת אלי אבידר (ישראל ביתנו) וחברת הכנסת סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת) לצד נציגי הארגונים.

מהמרחב הציבורי למרחב המקוון

מגיפת הקורונה הופכת את ההפגנות לפעולה מורכבת יותר לביצוע, לאור נטיית הציבור להשאר בבית, ועצם החשש מיצירת התקהלות בתקופה בה קצב ההדבקה במגיפה מתגבר.

במקביל, ישנה פעילות סביבתית ערה המתרחשת ברשת, דרך פנלים מקצועיים בזום, המשודרים גם בפייסבוק לייב.

נועם וינר מארגן "שומרי הבית" הוביל ערב הסברה לגבי חלופה להצעות רשות החשמל, המציגה מתווה להגברת השימוש באנרגיה מתחדשת, מעל מה שהרשות סבורה שאפשרי. עך הפעילות בזום אמר וינר: "הקורונה, כמו כל משבר פותח לנו גם הזדמנות לשינוי ולשיפור. למרות הקורונה, ובעזרת זום, הצלחנו להפגש ולשתף את החברים בבטחה".

הפעיל אורי השילוני מוביל ערבי הסברה לגבי מאבקים בתחום האנרגיה אחת לשבועיים, בהם משתתפים גם גורמי מקצוע כמו המדענית סינייה נתניהו, שלעבר המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, וח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), יו"ר ועדת הפנים והסביבה.

בערב שהוקדש למאבק טורביNOT ביום חמישי האחרון, המכוון כנגד מיזמי אנרגית רוח בישראל, השתתפה גם ד"ר מריאנה אלבס פרירה, מהפקולטה למדעי הסביבה באוניברסיטת ליסבון, מומחית לתת-רעש, רעש עוצמתי בגלים נמוכים מחוץ לטווח השמיעה האנושי שעלול להיות מזיק לבריאות.

במקביל, ארגון גרינפיס ישראל, קיים פאנל מומחים בנושא הלקחים מאסון נחל אשלים. השימוש ברשת, מפחית את הבעיתיות של קיום אירועים במקביל, שכן ניתן לצפות בהם מחדש לפי דרישה

הכנסים הוירטואליים מגבירים את ההשתתפות

"יש המון אנשים שמתחברים. היו 20 אלף משתתפים באירוע המקוון שערכנו במקום מצעד האקלים, ממש בתחילת ימי הקורונה. אירוע גדול נוסף, עם 14 אלף צופים קרה ביום הסביבה הבינלאומי. זו התארגנות רצינית של כלל התנועה הסביבתית", אומר יונתן אייקנבאום, מנהל מחקר ואסטרטגיה בגרינפיס ישראל, "זו חשיפה מאוד משמעותית, וזה מאפשר לנו להגיע לקהלים שאנחנו בדרך כלל לא מגיעים אליהם. זה שינוי חיובי".

המאמץ הנדרש לארגון אירוע וירטואלי הוא גם קטן יותר מארגון אירוע המוני. "באירוע שלנו היה עודד קינן , תושב מושב תמר. להביא אותו לפנל רגיל זה סיפור, זה מקל על משתתפים מהפריפריה", הוא מוסיף. אייקנבאום מספר כי הזום מאפשר לבצע הכשרות למתנדבים בנושאי אקלים וחשמל, כדי להעביר ידע מקצועי, "שפעילים משוועים לו".

אורי השילוני אמר כי "שאפנו לעשות מפגשי פנים אל פנים, אבל הקורונה כפתה עלינו להפגש וירטואלית. אנחנו נפרסם סיכומים וגרסאות ערוכות תמציתיות. את ד"ר פרירה מצאתי ברשת. בפורטוגל יש הבדל של שעתיים בלבד מאיתנו. התכתבנו בטלגרם. היא הגיעה לחקור טורבינות אחרי שכבר חקרה תת-רעש באופן כללי. כשמיקי חיימוביץ' ראתה שיש המון מאבקים מקומיים, היא החליטה לעזור לנו לקדם חשיפה בכלי תקשורת ארציים".

תמיכה מכיוון מפתיע

ככלל, במשרד האנרגיה דוחים את טענות המחאה, ובטוחים כי מדיניות האנרגיה של ישראל היא גם מאוד סביבתית. במשרד מציינים את הפחתת זיהום האוויר ממשק החשמל ב-50% בחמש השנים האחרונות, ושואפים להגיע גם ל90% בשנים הבאות, בזכות השילוב של אנרגיות מתחדשות וגז, במקום סולר, בנזין ופחם.

לעומת זאת, במשרד להגנת הסביבה נפתחה חזית כנגד עמדת משרד האנרגיה, שתובעת ביטול חלקי של תכניות לתחנות כח בגז. המשרד שוקל לקדם הטלת מס פחמן, וכן לקדם את סגירת תשלובת התעשיות הפטרוכימיות במפרץ חיפה.

בארגוני הסביבה מריעים לשרה גילה גמליאל, על הנכונות לבטא עמדות אלו באופן רשמי, אך במשרד האנרגיה רואים בכך "רדיפת כותרות" תוך פלישה לתחום האנרגיה, בו למשרד להגנת הסביבה אין סמכות.

שינוי המציאות, כך לפי משרד האנרגיה, מחייב עבודה קדחתנית, בין משרדית, בכדי לגבש הסכמות, במקום לצאת בהצהרות לתקשורת.