רשות התחרות ביטלה היום (רביעי) את ההכרזה על נשר כמונופול מלט לאור הירידה העקבית בנתח השוק שלה ובמחיריה. לפי הודעת רשות התחרות, התחרות בענף המלט נותנת את אותותיה ולאחר שנים רבות שבו נשלט שוק המלט בידי מונופול מקומי – נשר מפעלי מלט ישראליים בע"מ ("נשר"), התחרות בתחום בשלה וניתן להסיר את הכרזת המונופולין מהחברה.
חברת נשר נוסדה בשנת 1925, ועד לשנת 2015 נשר הייתה היצרן המקומי היחיד של מלט בישראל. בהעדר יבוא משמעותי לישראל, הרי שברוב שנות קיומה של נשר היא החזיקה בכוח שוק משמעותי ובנתחי שוק העולים על 90% מהשוק. ההכרזה בדבר מעמדה המונופוליסטי של נשר בשוק המלט עמדה בעינה במשך כשלושים שנה.
בשנים האחרונות מלט מיובא מרסק את מעמדה של נשר, בעיקר מטורקיה ויוון. חקירות במשרד הכלכלה מצאו כי חלק מהמלט המיובא במחירי היצף נמוכים, הנחשבים לעבירה על חוקי הסחר הבינלאומיים ומצדיקים הטלת מס. שר האוצר ישראל כ"ץ (הליכוד) סירב להצטרף לעמדתו של שר הכלכלה עמיר פרץ (העבודה) ולכן היטל ההיצף על מלט מיובא נשאר על רמה מינימלית של 0.25% ולא עלה.
על פי חוק היה ניתן להעלות את היטל ההיצף לשיעורים גבוהים יותר של עד 30%, בהתאם למפעל הספציפי. שאלת קיומו של ההיצף שנויה במחלוקת, משום שלקוחות שונים משלמים מחירים שונים לפי גודל ההזמנות, וחקירות היצף במשרד הכלכלה בשנים האחרונות הגיעו למסקנות שונות.
פניות קודמות נדחו
הפניה הראשונה של נשר נעשתה בסוף נובמבר 2019, אז הרשות סירבה לאשר את ביטול מעמד המונופול. ב-17 ביוני השנה, פנתה נשר בשנית, ורק אז השתכנעה הרשות כי הירידה בכח השוק של נשר, הן ברמת נתח השוק והן ברמת המחירים, מעידה כי היא איננה יותר בגדר מונופול.
התחרות הביאה לירידת נתח השוק של נשר. בעוד שבשנת 2014 נתח השוק של נשר עמד על כ-90%, כיום נתח השוק שלה פחת לכ-50%. בתקופה זו מצאה הרשות כי מחירי המלט ירדו ב20%, וכמות המלט שסופקה עלתה ב-20%.
הממונה על התחרות: "יש לראות בהתפתחויות בשוק המלט התפתחויות חיוביות ומבורכות המלמדות על ניצחון התחרות והשוק החופשי. האפשרות להסיר היום את הכרזתה של נשר כמונופול היא תוצאה ישירה של תחרות ערה, ירידת מחירים והיחלשות הגורם שעד לפני שנים ספורות היה גורם דומיננטי בתחום המלט. מתחרות זאת נהנה כל תחום הבנייה בישראל ובעקיפין גם הצרכן הישראלי".
תמונה חלקית
הממונה על התחרות בחנה בעיקר מחיר אחד – מחיר המלט בישראל. בפועל, שוק המלט מורכב מקשרים עסקיים אנכיים, אשר משפיעים על המחיר בישראל. חלק מלקוחותיה של נשר שילמו מחיר מופחת לאורך השנים, כאשר שחקנים שונים בתחום הבטון טענו כי מדובר באפליית לקוחות אסורה מטעם מונופול. מנגד, גם יבואנית המלט סימנט נמצאת בבעלות מספנות ישראל, והיא פורקת את כל המלט המיובא שלה בנמל מספנות ישראל בחיפה. למעשה, מחיר המלט בישראל לא נקבע רק על ידי תחרות בשוק המקומי, אלא מושפע מגופים בעלי קשרים מסחריים לאורכה של שרשרת הייצור, נושא אותו רשות התחרות לא בדקה.
מפעל אחד כבר נפגע קשות
בעבר, חברת נשר אולצה למכור את מפעל 'נשר הר טוב', שהפך לחברת 'מלט הר טוב' ליד בית שמש. המפעל נרכש על ידי קבוצה בראשות לן בלווטניק, והוא נקלע לקשיים לאור חוסר היעילות היחסי שלו ומחירי היבוא הזולים. המפעל חדל מתהליך הייצור המרכזי שלו – כבישת קלינקר (מוצר ביניים בין סלעים לאבקת מלט), ופועל כיום בהיקף מינורי, של טחינת קלינקר מיובא.
