הדו"ח השנתי של משמר זכויות האדם (Human Rights Watch) תוקף את מדיונות ממשלת סין. הדו"ח מציין את הקצנת הרדיפה של מיעוטים אתניים במחוזות שינג'יאנג, מונגוליה וטיבט, "צייד" מתנגדים פוליטיים, הפגיעה בריבונותה של הונג-קונג והניסיונות להסתיר את התפרצות נגיף הקורונה, מעידים כולם על הידרדרות במדרון חלקלק תחת הנשיא שי ג'ינפינג.

"זוהי התקופה האפלה ביותר מאז הטבח בכיכר טיאנמן ב-1989, שחיסל את תנועת המחאה שקראה לדמוקרטיזציה של סין" נכתב בדו"ח הסוקר את מצב זכויות האדם בכל מדינות העולם. אבל 2020 הייתה גם השנה בה מדינות העולם החלו לבקר בחריפות את סין על הדיכוי שהיא מפעילה.

הענישו רופאים שהפיצו מידע על הקורונה

"משטרה האוטוריטרי של סין נחשף במערומיו לאחר התפרצות מגפת הקורונה שהחלה בווהאן". נכתב בדו"ח שתיאר כיצד הסתירו הרשויות בסין את התפרצות המגפה והענישו רופאים שיצאו בגלוי עם מידע על המגפה, הפעילו לחץ על משפחות החולים וסרבו להעביר מידע לקהילייה הבינלאומית בתחילת ההתפרצות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

במקביל לכך, החריפה הרדיפה כנגד כל מי שאינו נאמן למפלגה הקומוניסטית הסינית, מה שהוביל למעצרים והיעלמות של רבים. במחוז שינג'יאנג נמשכים המעצרים ההמוניים של בני מיעוטים מוסלמים לצורך "חינוך מחדש" במחנות ריכוז, תוך עינויים, התעללויות ועבודות בכפייה. במחוז מונגוליה-הפנימית פרצו מחאות בספטמבר לאחר שרשויות החינוך במחוז החליפו את השפה המונגולית בסינית מנדרינית בבתי הספר".

ממתינים בתור לבדיקות קורונה המוניות במחוז ווהאן בסין 15 במאי 2020 (Photo credit should read Feature China/Barcroft Media via Getty Images

בטיבט המשיכו הרשויות "להגביל בחומרה את חופש הדת, הדיבור, התנועה וההתכנסות, וניכר שהרשויות לא מתעמתות עם החשש של הטיבטים מכך שסינים משתלטים על קרקעותיהם באמצעים אלימים ובגיבוי כוחות הביטחון".

חובת הנאמנות הפוליטית למפלגת השלטון התגברה גם באזור האוטונומי המיוחד של הונג קונג. לאחר יותר מחצי שנה של הפגנות ב-2019, חוקק בסין "חוק הביטחון", שמאפשר לרשויות הסיניות לפעול בהונג קונג, ולמעשה מצר את חופש הפעולה המועט של הרשויות המקומיות.

הפגנת מחאה בהונג קונג נגד חוק הביטחון הסיני ביום השנה להעברת השלטון באוטונומיה מבריטניה לסין (צילום: AP Photo/Vincent Yu)

צנזורה באינטרנט, מעקב אחר המונים והמאמצים "לטהר" דתות העמיקו ברחבי סין, לפי הדו"ח. מבקרי המשטר, פעילי זכויות אדם ועיתונאים נכלאו, נעלמו או נאלצו לצאת לגלות, לאחר שרבים מהם הואשמו ב"הסתה לחתרנות" ואישומים נוספים.

העולם לא מפחד לבקר את בייג'ינג

הדו"ח בן 386 העמודים, התמקד בעיקר בסין בגלל ההתעוררות הבינלאומית להחמרת הדיכוי שם. בדו"ח נכתב כי בשנה החולפת, מדינות רבות בעולם הרגישו בטוחות יותר למתוח ביקורת על בייג'ינג, בשונה מבעבר, עת חששו מנקמה.

המשטר בבייג'ינג נקט בפעולות תגמול בעיקר נגד ארה"ב – סין וארצות הברית נכנסו למלחמת סחר, הטילו סנקציות זו על זו ושינו את מדיניות האשרות, סגרו שגרירויות וסילקו דיפלומטים ועיתונאים. סין הטילה על אוסטרליה מכסי סחר לאחר שהביעה זו קראה לחקור את מקורות נגיף הקורונה ללא משוא פנים.

"הנכונות הבינלאומית הגוברת לגנות את ממשלת סין הכריחה אותה להגיב", נכתב בדו"ח, ובייג'ינג אישרה לראשונה חלק מהידיעות על מחנות החינוך מחדש בהם נכלאו האויגורים ומוסלמים אחרים שנעצרו בשינג'יאנג, וחשפה כי 1.3 מיליון איש עברו במה שהיא כינה "מרכזי הכשרה מקצועית".