שער הדולר ממשיך לעלות זה היום השני ברציפות, לאחר 4 חודשים של ירידה. הדולר נסחר היום (שישי) בצהריים סביב השער של 3.24 שקלים, לאחר שאתמול בבוקר כבר היה בשפל של 3.11 שקלים לדולר – זינוק של כ-2.4% תוך פחות מיממה. העלייה בביקוש לדולרים נובעת מהצהרת בנק ישראל אתמול (חמישי), לפיה ירכוש כ-30 מיליארד דולרים במהלך 2021. 

ב-12 החודשים האחרונים, הדולר צלל בכ-10%. אם בוחנים את השער מחודש מרץ, מדובר בצניחה של 18.8%.

לגבי הנימוקים לתכנית הרכישות האגרסיבית אמר אתמול סגן נגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, כי "אנחנו בספק אם משבר הקורונה והשפעותיו יסתיימו בקרוב, גם אם התחזיות האופטימיות יתממשו. ואנחנו לא רוצים ששער החליפין יהווה עומס על המשק וגם ירחיק אותנו מהשגת יעד האינפלציה. כשהאינפלציה שלילית זה מוריד את הריבית הריאלית ומקטין את התמיכה במדיניות המוניטרית".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מומחי מטבע אמרו אתמול כי הצעד של בנק ישראל הוא נכון, אך מגיע באיחור ניכר. נזקים גדולים לתעשייה כבר נגרמו, וניתן למנוע אותם אם בנק ישראל היה מקדים את ההתערבות שלו בכמה חודשים.

על פי התכנית החדשה, הבנק ירכוש כ-30 מיליארד דולר במהלך שנת 2021, באופן שאמור לתמוך בשער הדולר, לאחר שזה צנח ברציפות במשך 4 חודשים. סכום זה גדול פי 1.5 מהיקף הרכישות בשנה שעברה, ופי 5 משנה ממוצעת.

במקביל, גורמים כלכליים שונים מובילים למגמה ההפוכה של ייסוף השקל מול הדולר: הפקת ויצוא גז, יצוא היי-טק, עסקאות גידור גדלות הנובעות מהשקעת כספי החסכונות של אזרחי ישראל בשווקי ההון בחו"ל ועודף בחשבון השוטף.

לאור אלו דורשים בהתאחדות התעשיינים צעדים נוספים, כמו גידור נגדי של משרד האוצר את חובות הממשלה במטבע חוץ, גידור בעקבות עסקאות גדולות בתחום ההיי-טק ורכישת דולרים על ידי בנק ישראל בעקבות השקעות ישירות.

תכנית רכישת הדולרים היא רק כלי אחד שיכול בנק ישראל להפעיל. לבנק עומדת גם האפשרות להפחתת ריבית, ואילו לממשלה יש אפשרות להטיל מס על תנועות הון ספקולטיביות ('מס טובין'), הבנוי כך ששיעורו יורד ככל שהשקעה נעשית לזמן ארוך יותר. מהלך מסוג זה צפוי להקשות על שחקנים פיננסיים לבצע מניפולציות על שער החליפין.