חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמה אתמול (ב') על תוספת למזכר ההבנות עם חברת IGI-Poseidon לטובת תכנון חיבור קו ה- EastMed למערכת ההולכה של נתג"ז. במסגרת התוספת למזכר שנחתם היום, עיגנו הצדדים את הסכמותיהם ביחס לתצורה שבה יוקם הפרויקט ובמסגרת זו סוכם כי הוא יחובר למערכת ההולכה בישראל.
את הסכם הקמת קו ה- EastMed גיבש שר האנרגיה, יובל שטייניץ, ביחד עם שרי האנרגיה של קפריסין ויוון ואיטליה, הסכם אשר מאגד לראשונה את שלוש המדינות: ישראל, יוון וקפריסין בחסות האיחוד האירופאי. המקטע מיוון עד איטליה עדיין לא זכה לתמיכה איטלקית חד משמעית.
פרויקט ה-EastMed כולל כ-1,300 ק"מ של צינור ימי ועוד כ-600 ק"מ של צינור יבשתי ביוון, מהם כ-145 ק"מ במים הטריטוריאליים והכלכליים של ישראל. הפרויקט קיבל מימון של האיחוד האירופי לטובת בדיקות היתכנות טכנית וכלכלית וברגע שיוקם, צפוי להוליך כ-11 BCM בשנה על ידי חברת פוסידון בשלב א' וכ-20 BCM בשנה בהתאם לביקושים בעתיד.
שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ: "צעד נוסף בדרך למימוש המיזם הבינלאומי החשוב שאני מוביל – צינור הגז התת-ימי ישראל-אירופה (פרויקט קו ה-EastMed). חברת נתיבי גז הישראלית מצטרפת ל-IGI פוסידון האירופית, בתכנון פרויקט הענק.
"למרות שמדובר רק בחלק קטן של הצינור שעובר במים הטריטוריאליים של מדינת ישראל, ישנה חשיבות מדינית רבה לטביעת רגל של חברה ישראלית בפרויקט הבינלאומי שיחבר את מדינות המזרח התיכון עם מדינות האיחוד האירופי בתשתית גז אחת".
צל כבד על ההיתכנות צינור הגז התת ימי
צינור ה-EAST MED איננו רק פרויקט צינור גז תת ימי בעל מורכבויות טכניות גדולות, אלא מוטל בספק מעוד כיוונים. כדי שתהיה לו הצדקה כלכלית, מחיר הגז בעולם צריך להיות בערך פי 2 או יותר מהיום. עלות ההקמה של הפרויקט נאמדת ב-5 עד 7 מיליארד דולר, לפי מעריכים שונים.
מדובר בפרויקט שאפתני, אבל כמות הגז שניתן יהיה להעביר בצינור לא מגיעה אפילו לתוספת הצריכה השנתית באיחוד. הצריכה הזו צפויה להמשיך ולעלות בשנים הקרובות. הבעיה תתחיל כשעוד מספר שנים, צפויה המגמה הזו להשתנות כחלק ממגמה פוליטית של האיחוד להיגמל מדלקים פוסיליים, כולל שימוש בגז. אמנם, באיחוד יש עדיין התנגדות פוליטית משמעותית להפסקת מימון למיזמי גז, אבל מגמת התחזקות המחנה הפוליטי ה"ירוק", שתובע גמילה מזורזת, ברורה.
מעבר לכל אלו – לצינור יש תחרות משמעותית בדמות צורות גז מרוסיה ומטורקיה בעלי קיבולת גדולה יותר, שלא יתקשו לחסום תחרות מצינור קפריסאי ישראלי, אם הEAST MED יהווה איום של ממש אי פעם.
כיום, הEAST MED הוא בעיקר מיזם פוליטי, למצרים, ישראל קפריסין ויוון, כחלק מחזית אנטי טורקית בגיבוי אמריקאי. ברמה המסחרית, חברת שברון בודקת אפשרות לייצא גז מישראל דרך הנחת צינור שיגיע למתקני הנזלת גז במצרים, תוך נטישת התכנית הנוכחית לצינור תת-ימי ענקי. הגז בתצורה כזו יהיה כנראה יקר יותר, אך גם לא יצריך את ההשקעה כה גדולה בצנרת ויאפשר למכור את הגז יותר מהר, כל עוד יש לו בכלל ביקוש.
מיזם החשמל דווקא בעל היתכנות גבוהה
שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ חתם היום (יום ב') בניקוסיה עם שרי האנרגיה של קפריסין ויוון על מזכר הבנות להנחת כבל החשמל התת-ימי אירו-אסיה. הכבל התת ימי יונח בים התיכון לאורך כ-1,500 ק"מ ובעומק מירבי של כ-2,700 מטרים ויחבר בין רשתות החשמל של שלוש המדינות
כבל החשמל התת ימי אירו-אסיה יונח על פני שלושה מקטעים בים התיכון: כ-310 ק"מ בין ישראל לקפריסין, כ-900 ק"מ בין קפריסין לכריתים וכ-310 ק"מ נוספים בין כריתים לאטיקה ביוון. הכבל יונח בעומק מקסימלי של כ-2,700 מטרים וצפוי להיות מושלם עד לשנת 2024.
עלות המיזם נאמדת בכ-3 מיליארד שקלים והוא ימומן על ידי המדינות השותפות והאיחוד האירופי, שהכיר במיזם כפרויקט בעל חשיבות משותפת (PCI – Project of Common Interest) ויממן חלקים ממנו. חיבור חשמלי בין ישראל לקפריסין יגביר את עמידות שתי רשתות החשמל והוא צופה פני עתיד בכך שהוא מחזק את פוטנציאל השילוב של אנרגיה סולארית.
