המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (שני) את מכתבה של השרה גילה גמליאל (הליכוד) לראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן שבת. במכתב קוראת השרה לבטל את ההסכמים להגדלת נפח פעילות שינוע הנפט הגולמי בקו צינור אירופה-אסיה (קצא"א). 

"הנורות האדומות כבר דולקות ומהבהבות", כתבה השרה במכתבה, "ועלינו לפעול מראש כדי למנוע את האסון הבא, ולא לתהות בדיעבד מה היה ניתן לעשות. מאז פנייתי אליכם המצב שהיה חמור גם כך מבחינת חוסר המוכנות של מדינת ישראל להתמודדות עם זיהום ים בנפט, רק הולך ומחמיר, והאתגרים מהווים חשש אמיתי ומוצדק לאסון זיהום ים וחופים שמדינת ישראל לא חוותה מעולם". 

ראש הממשלה והשרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, בחוף אשדוד בעקבות דליפת הנפט שגרמה לזיהום בחופי הארץ. (צילום: קובי גדעון / לע"מ)
Photo by Kobi Gideon / GPO

עוד הזהירה השרה כי "הנזק שנגרם כתוצאה מאירוע 'זפת בסערה' יהיה מזערי לעומת נזק כתוצאה מתרחיש מסוכן של פגיעת טיל באונייה שתביא לשפיכה של עשרות אלפי טונות נפט גולמי למים ולחופי ישראל, ותגרום להרס אקולוגי ותיירותי".

 החוזה צפוי לספק לקצא"א הכנסות של מאות מיליוני דולרים בשנים הבאות, בעבור הובלת נפט במקטע שבין אילת לאשקלון בשני הכיוונים. 

מתוך הודעה לתקשורת של קצא"א, אוקטובר 2020.

על פי המסמך המקצועי של המשרד להגנת הסביבה בעבר, כמות המכליות בנמל אילת הגיעה ל-6 מכליות בשנה, אך בעקבות הסכם היא עלולה לזנק עד פי 50. היקף תנועת המכליות במפרץ אילת כבר החל לעלות, כתוצאה מההסכם החדש. 

פעילות בהיקף כזה מגבירה את הסיכון לתקלת במפרץ אילת ממכלית או מהצנרת היבשתית של קצא"א, ויכולה להמיט אסון על פעילות הבילוי והתיירות, כמו גם להגברת פליטות מזהמות לאוויר כתוצאה מהטענה ופריקה של נפט. באשקלון המצב שונה משום שהיקף הפעילות של מכליות נפט בעיר לא צפוי להשתנות במידה משמעותית מהיקף הפעילות הגדול שקיים כבר היום. ארגוני הסביבה בישראל קיימו פעולות מחאה ואף עתרו לבג"ץ, בדרישה לביטול ההסכם. 

ביטול ההסכם בדיעבד עלול לגרום לנזק דיפלומטי מול איחוד האמירויות. במסגרת הסכמי השלום והנורמליזציה עם המדינה, נפגשו גורמי ממשלה ישראלים עם עמיתיהם מהאמירויות, והציעו כיוונים לשיתוף פעולה בתחום הטכנולוגיה הנקייה, דוגמת מים וחשמל, אך גם בדלקים פוסיליים כמו נפט וגז.  

בתחקיר של 'כאן 11', ששודר בשבוע שעבר, הודה שר האנרגיה, יובל שטייניץ שגם משרדו לא זכה לראות את החוזה בטרם נחתם או לאחריו. 

https://www.youtube.com/watch?v=apI8FjkzldI 

מקצא"א נמסר: "ההתקשרות בהסכם היא חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה, ואין כל שינוי בפעילות המתוכננת שלה. מדובר בפעילות שגרתית, כפי שמבוצעת עשרות שנים וההסכם אינו שונה ממאות הסכמים שחתמה החברה. קצא"א מחויבת לשמירה על בטיחות תושבי האזור והגנה על ערכי הטבע, הים ואיכות הסביבה. קצא"א מצוידת בציוד החדיש ביותר, מבצעת תרגולים והיערכויות באופן תדיר, ערוכה לכל פעילות ועומדת בתקנים בינלאומיים מחמירים ביותר בכל הנוגע לתחזוקת מתקניה.

"כפי שהיא נוהגת בשוטף, החברה ניהלה דיאלוג מול הגורמים הרלוונטיים וביצעה פעולות ביוזמתה ובהתאם לדרישות שהתבקשה למלא. כפי שמציינת אף חוות הדעת של המשרד, החברה הינה חברה ותיקה ומקצועית, הפועלת על פי דרישות והנחיות המשרד להגנת הסביבה ומשתפת פעולה בכל המתבקש ממנה על פי החוק ולעיתים אף מעבר לכך. חוות הדעת אף מציינת שלא ניתן להתעלם מההיבטים הרחבים, הגיאופוליטיים במהותם, של עסקה כלכלית זו. מדינת ישראל צפויה להרוויח רבות מההסכם, אשר יחזק את הכלכלה הישראלית ואת מעמדה הבין-לאומי וכן יבטיח עצמאות וביטחון אנרגטי, בשגרה ובחירום".