דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ז בתשרי תשפ"ב 23.09.21
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מגזין דבר

אתיופיה, יומן מלחמה: הזוועות, עתיד הפדרציה ושתיקת התקשורת

חיילי מיליציה צועדים במחוז תיגראי. "אתיופיה הפכה לבית מטבחיים ענק" (צילום: פטריק רוברט, Getty Images)

נצחונו של אביי אחמד בבחירות שנערכו באתיופיה במהלך מלחמת האזרחים, ופנייתו למליציות מקומיות, הפכו את המלחמה במחוז תגראי למלחמה כוללת ברחבי המדינה | משה טרדימן: "כשמדינה בת 110 מיליון תושבים קורסת כל האזור גועש"

אוריאל לוי

אתיופיה מתנפצת לרסיסים. ניצחון כוחות ההגנה התיגרים במדינת המחוז הצפונית, ונסיגת הצבא הפדרלי מתיגראי, הובילו לשטף של התנגשויות צבאיות בין מיליציות אתניות שונות לאורכה ולרוחבה של המדינה. "אתיופיה הפכה לבית מטבחיים ענק" אמר ל'דבר' ד"ר משה טרדימן, עמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית, ומייסד ומנהל המכון לחקר אסלאם ומוסלמים באפריקה. "אנחנו שומעים דיווחים על אורומו הטובחים באמהרה, כוחות מהעפאר הטובחים בסומלים, כוחות אמהרים המבצעים מעשי זוועה בתיגראווים, הכאוס חוגג וקשה להבין מה בדיוק מתרחש".

חיילי הצבא האתיופי מפטרלים מחוץ למקלה, בירת מחוז תגראי, מרץ 2021. "הכאוס חוגג וקשה להבין מה בדיוק מתרחש" (צילום: מינאס וונדימו היילו, Getty Images)

בניגוד למלחמה בסוריה שפתחה מהדורות, המלחמה באתיופיה סובלת מסיקור דליל בתקשורת העולמית. המעצמות הגדולות בקושי מעורבות בה והעולם עסוק עדיין במגפת הקורונה. גם האיחוד האפריקאי, שהמטה שלו יושב באדיס-אבבה, אינו מתערב. ארגוני סיוע בינלאומיים וסוכנויות האו"ם השונות מתקשים להגיע לאזורי הלחימה בגלל התשתיות הרעועות במדינת הענק האפריקאית, ובשל מחסומי דרכים. סרטונים שצולמו בטלפונים חכמים של חיילים, אליהם התרגלנו במלחמות של העשור האחרון, לא מופיעים כאן.

משה טרדימן. "הכאוס חוגג וקשה להבין מה בדיוק מתרחש" (צילום: אלבום פרטי)

בהיעדר דימויים ויזואליים התקשורת המערבית ממעטת לספר על המתרחש. יכול להיות שדי בסרטון אחד לשנות זאת אך הסרטון הזה עוד לא הגיע.

ריבוי הכוחות הנלחמים זה בזה רק מקשה עוד יותר לתווך את המלחמה הזו החוצה. עורם השחור של הלוחמים והקרבנות, והדימוי המערבי לפיו "אפריקה לנצח תאכל קלצ'ניקוב" תורמים להיעדר העניין העולמי במלחמה.

מלחמת כל בכל

בעוד 'סכר התחיה' באתיופיה מתמלא במים, הסכר פוליטי שנקרא "הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה", סכר ששמר במשך שנים על עשרות עמים במסגרת מדינית מאוחדת, קורס מן היסוד. גל עצום של מלחמות אתניות, מעשי טבח, גלי פליטים הנמלטים על חייהם, אונס וביזה שוטף את אתיופיה. מה שהחל כניסיון השתלטות של הממשלה הפדרלית על מחוז מורד הפך למלחמת אזרחים כללית, אליה הצטרפו מדינות נוספות באזור. לדברי טרדימן, "ראינו את צבא אריתריאה נכנס לתוך ערים באתיופיה, התגראווים מאשימים את איחוד האמירויות בסיוע לממשלה הפדרלית, וגם ג'יבוטי מעורבת. כשמדינה בת 110 מיליון תושבים קורסת כל האזור גועש".

הקמת סכר התחייה על נהר הנילוס הכחול באתיופיה. 24 בנובמבר 2017. הסכר הפוליטי שנקרא הרפובליקה הפדרלית של אתיופיה קורס (Photo by Gioia Forster/picture alliance via Getty Images)

בצל המתיחות הפנימית באתיופיה, נמשכת הלחימה בין המיליציה האמהרית, הזוכה לגיבוי ממשלתי, לבין כוחות סודאנים, על השליטה באזור פשאגה שבצדו הסודאני של הגבול. אתמול סגרה סודאן את הגבול בינה לבין אתיופיה בעקבות חטיפתו של מפקד הכוח הסודאני באזור. וכל זאת בשעה שרבבות פליטים אתיופים ממשיכים להימלט לסודאן.

"אתיופיה היא 'מוזיאון של עמים'" אומר טרדימן. "חיים בה עשרות עמים שונים בעלי שפות ותרבויות שונות. העמים המעורבים כעת במלחמה באופן ישיר הם העמים החמושים יותר". הסומלים שחיים במזרח ומונים כ-6% מהאוכלוסייה. התגרים ששלטו בעשורים האחרונים במדינה ומונים גם הם כ-6%. האמהרים שמונים כ-27% מהאוכלוסייה, הם ששלטו באתיופיה מאז 1270 ועד הדחתו של היילה סלאסי ב-1974. האורומו שהם המיעוט הגדול ביותר במדינה המונה כ-34% מהאוכלוסייה, רובם מזוהים עם השלטון וחלקם מזוהים עם תנועה בדלנית חמושה שמורדת בממשלה הפדרלית. נוסף לכל אלה יש קבוצות קטנות נוספות שכל אחת מהן מונה מיליונים בודדים וגם הן מעורבות בסכסוך.

"הפדרציה תמשיך להתקיים"

לצופה מבחוץ זה נראה כאילו אתיופיה התפרקה, אולם טרדימן סבור כי הפדרציה האתיופית תמשיך להתקיים. "היסטוריון של אתיופיה הסביר לי כי מלחמות כאלו מתרחשות שם באופן תדיר, אחת לכמה עשורים. המחלוקת היא על חלוקת הגבולות הפנימיים בין מדינות המחוז, על חלוקת הכוח, ועל אופייה של הפדרציה.  התגרים רוצים משטר ביזורי בעוד הממשלה הפדרלית רוצה משטר ריכוזי יותר".

התפנית במלחמת האזרחים באתיופיה הגיעה לפני חודש: הממשלה המודחת של מדינת-המחוז תיגראי עלתה כעוף החול, מתוך ערפל המלחמה, וכבשה את מקלה, בירת החבל, וערים נוספות. אף אחד לא צפה את זה. הצבא האתיופי, שפרשנים קראו לו 'אחד הצבאות החזקים באפריקה', נאלץ לסגת במהרה, מותיר בשטח אלפי פצועים שהפכו לשבויי מלחמה.

נשיא תיגראי, דברציון גברמיכאל, שעל פי השמועות מצא מקלט בסודאן הדרומית, הופיע לפתע ברחובות מקלה, כשאחריו צועדים בשיירה חברי מפלגתו ואלפי חייליו. "הלחימה לא תוגבל לגבולות המוכרים של מדינת המחוז תיגראי", אמר גברמיכאל. "עלינו לוודא שהם לא יתקפו שוב".

ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד. הכריז על הפסקת אש חד צדדית ביום בו כוחותיו הפסידו (צילום: AP/Themba Hadebe)

דברציון גברמיכאל, נשיא תיגראי. הממשלה המודחת של מדינת-המחוז תיגראי עלתה כעוף החול (צילום: ויקיפדיה)

אביי אחמד, ראש ממשלת אתיופיה, הכריז באותו היום על הפסקת אש חד צדדית וממשלת המעבר שמינה לתיגראי נמלטה ביחד עם הצבא הפדרלי. אחמד הבטיח לאפשר לאו"ם להעביר אספקה, מזון ותרופות לתיגראי לאחר שכוחותיו מנעו זאת במשך חודשים ארוכים. אלא שהמצור על תיגראי נמשך באמצעות מיליציות מקומיות של אמהרה ועפאר (המחוזות השכנים של תיגראי) והעברת הסיוע כמעט ולא מתאפשרת. אזרחי תיגראי חגגו את ניצחונם, והתנדבו בהמוניהם להתגייס לכוחות המזוינים, וזאת בעודם נצורים ומורעבים. הגיוס כלל גברים ונשים ועל פי דיווחים של עיתונאים מערביים היושבים במקלה – גם נערים ונערות בני 16 שלא גויסו בעבר מפאת גילם.

"בצר להם, כוחות ההגנה של התיגראי פתחו בלחימה במספר חזיתות" מסביר טרדימן. "הם מנסים להשתלט מחדש על מערב תיגראי, אזור שנכבש בחודשים האחרונים על ידי האמהרה, המבצעים מעשי זוועה באוכלוסייה התיגרית המקומית".

חיילי צבא אתיופי בשבי צבא תגראי ממתינים לחלוקת מים בכלא מחוץ למקלה. הצבא האתיופי נאלץ לסגת במהרה, מותיר בשטח אלפי פצועים שהפכו לשבויי מלחמה. (צילום: רויטרס)

גם האמהרים מתגייסים בהמוניהם, חוששים מפני מעשי נקמה של התגרים. נשיא מחוז אמהרה, אגגנהו טשאגר, קרא בתחילת השבוע לגיוס כללי של כל מי שנושא נשק במטרה להביס את התיגרים. סוכנות הידיעות הצרפתית AFP דווחה השבוע כי מנהיגי האמהרה מזהירים את אנשיהם מפני רצח-עם שיבצעו בהם התגרים אם יצליחו לכבוש את מדינת-המחוז.

רדיפות בצל הלחימה

לאורך הלחימה, נמשכות גם הרדיפות של התגרים ברחבי אתיופיה, ובמיוחד באדיס-אבבה בה יושב הריכוז הגדול ביותר של אוכלוסיה תגרית מחוץ לתיגראי. על פי דיווחים שונים, האמהרים ביצעו מעשי זוועה גם בקמאנט, מיעוט אתני קטן החי במחוזם.

על פי דיווחים ברשתות חברתיות וכלי תקשורת מקומיים הכוחות התגרים פלשו השבוע למחוז אמהרה והשתלטו על בסיסים אסטרטגיים בצפון המחוז. כמו כן, הם פתחו חזית נוספת במדינת המחוז עפאר, הגובלת גם בג'יבוטי, וזאת בניסיון לנתק את נתיבי האספקה של אתיופיה מג'יבוטי, בה שוכן נמל מרכזי שבו עוברות כ-80% מהסחורות שאתיופיה מייבאת ומייצאת, ולהבטיח נתיבי אספקה אל שטחה.

הפגנת תמיכה בממשלה הפדרלית של אתיופיה, לציון מילוי 'סכר התחיה' על נהר הנילוס ולגינוי במורדים התיגרים. לאורך הלחימה, נמשכות גם הרדיפות של התגרים ברחבי אתיופיה, ובמיוחד באדיס-אבבה (צילום: רויטרס)

הממשלה הפדרלית של אתיופיה זוכה לתמיכת אריתריאה וג'יבוטי השכנות. ממשלת אריתריאה איימה על תיגרים בסוף השבוע האחרון שבמידה וינסו לצעוד לעבר אדיס אבבה, יכנס הצבא האריתריאי לתיגראי. במטרה לתקף את האיום נשלחו כוחות אריתריאים גדולים לגבול עם מחוז תיגראי. ממשלת גג'יבוטי הסגירה שבויים תיגרים לידי ממשלת אתיופיה.

מהקלפי לשורות המליציות

לפני כשבועיים ניצחה מפלגתו של אביי אחמד בבחירות כלליות באתיופיה. הבחירות נערכו ללא מחוז תיגראי ואזורים נוספים בהם נערכת לחימה. לאחר שהושבע לראשות הממשלה בפעם השנייה, מיהר אחמד להכריז על גיוס כללי של המיליציות המחוזיות על מנת להילחם נגד התיגרים, זאת בשעה שהצבא הפדרלי הוצב להגן על אדיס-אבבה הבירה ועל מתקנים נוספים ברחבי המדינה.

"בכמה מחוזות ניצלו את המצב כדי להתמרד כנגד הממשלה הפדרלית או להילחם על שטחי מריבה בין מחוזות" אומר טרדימן. "מאחר והמיליציות המקומיות של המחוז הסומלי גויסו לטובת המלחמה נגד התיגרים, ניצלה המיליציה של מחוז עפאר את ההזדמנות, והשתלטה על שטחים במערב המחוז הסומלי. מנגד המיליציות של המחוז הסומלי מנסות לכבוש ישובים במחוז עפאר. כתוצאה מהמלחמה בין הסומלים לעפאר חסמו הסומלים את מסילת הברזל והכביש הראשי המובילים מג'יבוטי לאדיס-אבבה. הם עשו זאת במחאה כנגד ממשלותיהם שלהם וקראו לממשלת המחוז הסומלי ולממשלת אתיופיה להיחלץ לעזרתם.

חיילי הצבא האתיופי מפטרלים מחוץ למקלה, בירת מחוז תגראי, מרץ 2021. "נראה כי הממשלה המרכזית אינה מתפקדת" (צילום: מינאס וונדימו היילו, Getty Images)

החזית לשחרור אורומו הכריזה על הקמת ממשלה בדלנית במחוז אורומיה – המחוז הגדול והמאוכלס ביותר במדינה שבתוכו יושבת אדיס-אבבה בירת אתיופיה. גם החזית לשחרור גמבלה הכריזה על מרד מזוין כנגד הממשלה המרכזית. נצחונו של אחמד בבחירות, ופנייתו למליציות מקומיות, הפכו את המלחמה במחוז תגראי למלחמת אזרחים כוללת ברחבי אתיופיה. נראה כי הממשלה המרכזית אינה מתפקדת. בשבוע האחרון שמענו גם קולות מקרב הקואליציה להדיח את אחמד ואולי זה בלתי נמנע".

חיל האוויר הנעלם

"אחת השאלות שנותרו פתוחות היא לאן נעלם חיל האוויר האתיופי", אומר טרדימן. אחד היתרונות הבולטים של הצבא הפדרלי על פני המיליציות המחוזיות הוא חיל האוויר המונה על פי הפרסומים 30 מטוסי קרב רוסיים מסוג מיג 23 וסוחוי 27, 9 מטוסי תובלה ו-25 מסוקים. על פי הפרסומים, המורדים התגרים הצליחו להפיל מטוס קרב, מסוק ומטוס תובלה – אלא שבחודש האחרון לא דווח על כל פעילות אווירית צבאית בשמי אתיופיה.

"חיל האוויר האתיופי נדם, וזה גורם מרכזי שזירז את ניצחון התיגרים" הוא מסביר. "התגרים שלטו באתיופיה במשך 27 שנים עד 2018. הם שהפכו אותה מענק אפריקאי מדמם למעצמה אזורית חזקה ומתקדמת ביחס לשכנותיה. הם אלה שבנו את חיל האוויר המודרני שלה ויתכן כי מרבית הטייסים והטכנאים בחיל-האוויר הם תיגרים. יכול להיות שזה מה שהקל עליהם להשבית את המטוסים בשעה שפנו נגדם, ובסופו של דבר הביא להם את הניצחון".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
עוד על מגזין דבר:
רמאים קטנים במגפה גדולה
"אנחנו באמת משפחה פה"
בית הכנסת המחבק
תגובות