משרדי החוץ והאוצר מתנגדים להתערבות של הממשלה שתפריע למימוש עסקת קצא"א – איחוד האמירויות, כך עלה ממסמך פנימי של משרד ראש הממשלה שהיה חלק מדיון פנימי בסוגיה ונחשף על ידי אילנה קוריאל ב-ynet.
עמדת משרד החוץ על הסכם קצאא נחשפת: משרד החוץ רואה חשיבות במימוש ההסכם ויש להימנע ככל הניתן מהפרתו. "היחסים המדיניים עם איחוד האמירויות בעלי חשיבות רבה", אומרים במשרד החוץ בדיונים בראשות מנכ"ל רה"מ על הסכם קצא"א. "מרכיב משמעותי ביחסים אלה הוא כלכלי. העסקה המסחרית שעליה חתמה קצאא pic.twitter.com/l2bYe6iJiC
— ilana curiel (@ilanacuriel) November 10, 2021
במשרד החוץ טענו כי "היחסים המדיניים עם איחוד האמירויות בעלי חשיבות גדולה וציינו: "מרכיב משמעותי ביחסים אלה הוא כלכלי. העסקה המסחרית שעליה חתמה קצא"א היא אחת המרכזיות שנחתמו לאחר כינון היחסים".
לפי עמדת המשרד, נושא ההסכם עולה בשיחות דיפלומטיות ובאמירויות רואים בקצא"א "זרועה הארוכה" של ממשלת ישראל ומייצגת שלה.
עמדה זו סותרת את הודעתה של השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, ששוחחה עם השגריר בישראל שאמר לה כי מבחינת האמירויות מדובר בעסקה מסחרית, שלא נוגעת ישירות ליחסים הדיפלומטיים בין המדינות.
במשרד האוצר, שמפקח על קצא"א, רואים בהסכם חלק ממהלך העסקים הרגיל של החברה שלא דורש אישור ממשלתי. לטענת אנשי המשרד, קצא"א לא צריכה לעמוד בדרישות סביבתיות ובכל מקרה המדינה לא צריכה להתערב בהסכם עצמו אלא רק להציב תנאים למימושו לכל היותר.
גם רשות החברות התנגדה להתערבות הממשלה בטענה שהחוק לא מקנה לה סמכות לעשות זאת. לפי אנשי הרשות, "הפעלת הסעיף בחוק החברות שמאפשר התערבות ממשלתית מהווה תקדים בעייתי".
על פי המסמך הפנימי, במשרד האנרגיה לא רואים בהסכם תוספת ערך לביטחון האנרגטי של ישראל, למרות טענת קצא"א שמדובר בפועל בתוספת מלאי חירום של נפט למדינה.
המשרד להגנת הסביבה נקט באסטרטגיה לא שגרתית של פרסום התכתבויות רשמיות בין המשרד לחברה, ומתנגד להסכם גם ברמה העקרונית. התנהלות שמתבססת על מדיניות "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת.
בקצא"א עצמה לא מרוצים מרף הדרישות הסביבתיות שמציב המשרד להגנת הסביבה. אשר נכון לעכשיו דרישות המשרד מגבילות בפועל את היקף הנפט שהחברה יכולה לקלוט בנמל אילת. אם ההסכם ימומש במלואו, עשרות מיכליות נפט יגיעו למפרץ אילת.
הדיון הפנים ממשלתי מתבקש בגלל הגשת עתירה לבג"ץ של ארגוני סביבה נגד ההסכם. הארגונים טענו שההסכם לא אושר כראוי ושיש להתנות אותו בבחינה ממשלתית של השלכותיו.
הגשת עמדת המדינה לבג"ץ נדחתה מספר פעמים, ואמורה להתבצע בחודש דצמבר.
מלשכת שר החוץ נמסר שעמדתו העדכנית אינה מבוטאת במסמך, ושהיא נבחנת גם בהתחשב בסיכונים לנגב ולסביבה הימית.
