עשרות הפגינו אתמול (חמישי) בתל אביב בקריאה לממשלת ישראל להכיר ברצח העם הארמני, וזאת על רקע הצעת חוק שהגישה האופוזיציה והמגעים עם טורקיה סביב שחרור הזוג אוקנין ממעצר.

המפגינים קראו לממשלה "לא להיכנע ללחצים ולסחטנות הטורקית", ולאמץ בהקדם האפשרי את הצעת החוק שהוגשה השבוע על ידי ח"כים מהאופוזיציה על פיה תכיר ישראל ברצח  העם הארמני. ההפגנה נערכה  בכיכר דיזנגוף בתל אביב שעות אחדות לאחר שחרור בני הזוג אוקנין מהמעצר בטורקיה.

הנוסח של הצעת חוק שהוגשה על ידי סיעות האופוזיציה יומיים לפני מעצר הזוג אוקנין בטורקיה זהה להצעת חוק שהגיש ראש הממשלה החלופי ושר החוץ יאיר לפיד ב-2018 בשעה שישב באופוזיציה. הפעילים דרשו משר החוץ לפיד, וכן מרוה"מ בנט – שרק לפני כשנה הביע גם כן תמיכה מפורשת בהכרה ברצח העם הארמני – להישאר נאמנים להצהרותיהם.

ירון וייס, פעיל שנאם בעצרת, אמר ל'דבר' כי "הוכח כבר מספר פעמים בעבר שכניעה לסחטנות הטורקית מזמינה עוד ועוד לחצים מצידם. כזכור בשנת 2013 ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, נאלץ להתנצל ולשלם פיצויים למשפחות הרוגי ה"מרמרה". כעת נראה שמעצרם השערורייתי של בני הזוג אוקנין יומיים לאחר הגשת הצעת החוק להכרה בג'נוסייד הארמני מהווה הוכחה נוספת לכך שהטורקים ממשיכים לאיים ולסחוט את אזרחי ישראל."

עוד ציין כי "הפעילות והפעילים ימשיכו במאבקם ככל שיידרש, עד שמדינת ישראל תצטרף לשורה ארוכה של מדינות בעולם שכבר הכירו בג'נוסייד הארמני. האחרונה שעשתה זאת היא ארה"ב בחודש אפריל השנה."

כריסטינה מובססיאן, יו"ר עמותת "איחוד הארמנים בישראל" ממארגנות העצרת אמרה ל'דבר': "אנו נמשיך לעבוד קשה ולהתמיד בדרישותינו הצודקות. לאחרונה קיימנו פגישות בכנסת במסגרת הוועד הלאומי הארמני. אנו מאמינים שקיים רוב בכנסת שיצביע בעד הנושא החשוב הזה. ההכרה בג'נוסייד הארמני היא מעל לכל מחלוקת פוליטית בין ימין לשמאל".

את הצעת החוק הגישו בתחילת השבוע יעקב מרגי, יולי יואל אדלשטיין, משה ארבל, חיים ביטון, יואב קיש וישראל כ"ץ, תחת הכותרת "הצעת חוק הכרה ברצח העם הארמני וציון יום זיכרון, התשפ"ב–2021". "מטרת החוק היא להכיר ברצח העם הארמני ולייחד לו יום זיכרון מדי שנה, ביום 24 באפריל" כך נכתב בהצעת החוק. עוד נכתב בה כי מדי שנה "יקוים טקס ממלכתי במעמד ראש הממשלה ושר החוץ".

רצח העם הארמני נערך בידי השלטונות הטורקים של האימפריה העות'מנית בשנים 1915-1923, ועל פי הערכותיהם של החוקרים הושמדו בו בצורה מתוכננת ומאורגנת בין מיליון למיליון וחצי ארמנים תושבי האימפריה. חלק מהארמנים הוצאו להורג על ידי השלטונות הטורקים על אדמת ארץ ישראל.

הקהילה הארמנית בישראל יושבת בארץ מזה כ-1,500 שנים, וחלק מחבריה הם צאציהם של ניצולי קורבנות רצח העם. על פי הערכות הקהילה הארמנית בישראל מונה קרוב ל-10,000 נפשות, ביניהם גם יהודים שעלו לארץ מארמניה.

יותר משלושים מדינות מכירות ברצח העם הארמני, ביניהן ארה"ב, גרמניה, צרפת ורוסיה. ברבות השנים ממשלת ישראל סייע לטורקיה להכחיש את רצח העם הארמני באצמעות ערוצים דיפלומטיים, ופעלה להשתקת קולות הקוראים להכרה ברצח העם.

דובר משרד החוץ אמר ל'דבר' כי מדינת ישראל מעולם לא הכירה בשום רצח עם מלבד שואת העם היהודי. לדבריו, גם אם דיפלומטים ישראלים התבטאו בפומבי בנוגע לרציחות עמים (מה שקרה במקרים של רצח העם בקמבודיה בשנות השבעים, רציחות העמים בבוסניה וברואנדה בשנות התשעים, רצח העם בדארפור בראשית המאה ה-21 ורצח העם היזידים ב-2014), אין לראות בכך הכרה רשמית של מדינת ישראל ברצח עם.