ממשלות אירופה נוקטות מספר מהלכים כדי לספוג את העלייה בעשרות אחוזים במחירי החשמל והגז ביבשת ולהוזיל את את יוקר המחיה של אזרחיהן.

אירופה סובלת מחורף קר אחרי קיץ קר יחסית ודליל ברוח, שפגע ביכולת לייצר אנרגיית רוח ולכן הוביל לדלדול משמעותי של מאגרי הגז בהן השתמשו יצרניות החשמל. גורם מרכזי נוסף למשבר האנרגיה באירופה הוא המדיניות של רוסיה, שקיצצה משמעותית את כמויות הגז שהיא מעבירה ליבשת, מהלך שנתפס כהפגנת כוח לצורך לחץ להפעלת צינור הגז נורדסטרים 2 וביחס לשאיפותיה הפוליטיות שמעוררות כעת איומי פלישה לאוקראינה.

מצב עניינים זה גורר את ממשלות אירופה להגדיל את הסבסוד המוענק לשימוש בדלקים פוסיליים, בניגוד מוחלט ליעדים ארוכי הטווח של האיחוד האירופי שדורשים גמילה משימוש בדלקים מזהמים ומשני אקלים.

למרות זאת, הסבסודים מצילים, פשוטו כמשמעו, את משקי הבית משקיעה בחובות או מקפיאה מקור, והם לא צפויים לגרום לשריפת דלקים מוגברת. בתרחיש הפסימי ביותר, הם ימנעו ירידה בצריכה בגלל התייקרות אירופאית ממוצעת של כ-25% במחירי החשמל, ומאות אחוזים במחירי הגז לחימום.

ממשלות היבשת מכניסות יד לכיס

צרפת החליטה להגביל את התייקרות התעריף לצרכן ל-4% בלבד. ההחלטה גזרה על מונופול האנרגיה EDF, שהממשלה מחזיקה ב-80% ממניותיו, לספוג ירידה בהכנסות שמוערכת ב-8.4 מיליארד אירו.

מנגנון הביצוע של ההחלטה ייאלץ את EDF לספק חשמל גרעיני בזול לספקים קטנים שמתחרים בה, שהמחסור בתזקיקי נפט ובגז לא משפיע עליו.

לפי הפייננשל טיימס, החלטות מסוג זה פוגעות קשה בבעלי המניות הפרטיים של החברה. הפגיעה לא פסחה על עובדי החברה, בכובעם כבעלים של 1.3% ממניותיה. תכתיבים ממשלתיים כאלה פותחים את האפשרות להלאמה מלאה של החברה.

בשונה ממרבית חברות החשמל הלאומיות, ל-EDF עצמה יש פרויקטים בתחום האנרגיה גם מחוץ לצרפת וגם בישראל, שלא אמורים להיות מושפעים מהחלטות לגבי משק החשמל בצרפת.

ממשלת בריטניה החליטה, לעומת זאת, לאפשר לתעריף הביתי לעלות ב-54% החל מאפריל. עם זאת, הממשלה תעניק לכל צרכן דרך חשבון החשמל 200 ליש"ט, שיוחזרו בתשלומים במשך חמש שנים. הצרכנים הבריטיים יקבלו גם החזר של 150 ליש"ט על תשלומי מיסים מקומיים. הסדרים אלו אמורים לקזז חלק מההתייקרות בחשמל.

באיטליה הממשלה החליטה לסבסד את מחירי האנרגיה מתקציב המדינה, בהיקף שכבר מסתכם ביותר מ-8 מיליארד אירו ועתיד עוד לעלות. גם בנורבגיה הממשלה תשלם חלק מחשבון החשמל של האזרחים מתקציב המדינה

בבולגריה הוטל פיקוח על מחירי החימום והחשמל עד חודש מרץ, שמונע את ההתייקרות שהייתה אמורה להתבצע, ב-30% וב-11.5% בהתאמה. המהלך יוצר גירעון משמעותי לחברות חשמל המקומיות, שמסכן את היציבות הפיננסית שלהן אבל מונע בינתיים את הזעזוע הכלכלי ממשקי הבית.

ביוון בחרה הממשלה להגדיל ב-2% את שכר המינימום ולהקטין את מס הרכוש ב-13% כדי להוריד את יוקר המחיה באופן כללי, בלי צעדים ספציפיים בתחום האנרגיה.

בישראל הממשלה שוקלת סבסוד לתעריף החשמל

בארץ צפוי תעריך החשמל לעלות ב-כ5.7%, עלייה מתונה משמעותית לעומת אלו שצפויות באירופה. למרות זאת, שרת האנרגיה קארין אלהרר ביקשה משר האוצר אביגדור ליברמן הפחתת מסים על החשמל.

ההתייקרות בישראל נובעת בעיקר מהכפלת מחיר הפחם בעולם, אבל בארץ פועלת מדיניות קבועה של הגבלת צריכת הפחם למינימום האפשרי מבלי לפגוע באמינות אספקת החשמל. לכן הטלת מס בלו, שצפוי להסתכם ב-540 מיליון שקלים ב-2022, ממילא לא משפיעה על היקף צריכת הפחם.

כלומר, בתנאי התייקרות של החשמל אפשר לוותר על המס בלי כל השפעה שלילית על הסביבה. הממשלה אכן שוקלת לבצע סבסוד של מחיר החשמל מתקציב המדינה בהיקף שלא פורסם עדיין.

כעיקרון, משק החשמל אמור להיות משק סגור יעיל, בו הצרכנים משלמים רק את עלות האספקה. במציאות, תעריף החשמל כולל גם הוצאות עודפות של סבסוד אנרגיות מתחדשות בהיקף של 1.7 מיליארד שקלים ב-2022, ועוד כ-300-200 מיליוני שקלים שמסבסדים יצרנים פרטיים במסגרת הגנות שניתנו לראשונים בהם בתקופה שלא היה כמעט שום ייצור פרטי של חשמל בישראל.

סבסודים אלו נכפו על רשות החשמל דרך הנחיות משרד האנרגיה והממשלה, אבל את המחיר משלמים כל צרכני החשמל מכיסם ולא מתקציב המדינה. מדיניות זו לא חריגה בעולם, אך לעומתה יש מדינות בעולם שמסבסדות חלק מתעריף החשמל בעזרת התקציב הממשלתי.