ד"ר עמית מור, מנכ״ל אקו אנרג'י ייעוץ כלכלי אסטרטגי ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן, מסביר שהתוכניות של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לייבש את המערב מגז כתובות בבירור בדוקטורט שכתב בשנות ה-90, וזו לא הפעם הראשונה שבה הוא משתמש באספקת הסחורות כנשק כלכלי.  

"פוטין משתמש בנשק יום הדין הכלכלי שלו: ייצוא הגז לאירופה", אומר מור ל'דבר'. "זה הוביל בימים האחרונים לעליית מחירים לכ-40 דולר למיליוןBTU  (יחידות חום), זה כ-25 ליטר בנזין. המחירים בישראל הם 5-4 דולר. גם מחיר ה-LNG (גז נוזלי) בשווקים הבינלאומיים שוב חוזר לרמות שיא".  

ד"ר עמית מור. "מדינות אירופה הגדילו את התלות ברוסיה לרמה של 40% מצריכת הגז האירופית, וכיום הן משלמות את המחיר, ולא רק הן, עוד הרבה מדינות" (צילום: יעל צור)

על מה מבסס פוטין את המהלכים הללו?
"ד"ר ולדימיר פוטין הוא מומחה לכלכלה וגאו-פוליטיקה של משקי האנרגיה, הסחורות והמינרלים. הוא מיישם את תזת הדוקטורט שלו מ-1997".  

במה עסקה התזה?
"הוא טען שבוריס ילצין, נשיא רוסיה הראשון אחרי נפילת ברית המועצות, עשה טעות חמורה בהפרטת חברות אנרגיה, תבואה ומינרלים. בשעה שרוסיה איבדה את מעמדה הכלכלי והצבאי בעולם, פוטין טען שרוסיה צריכה לחזור להלאים עד כמה שניתן את חברות האנרגיה, התבואה והמינרלים, כדי להשיג כוח כלכלי ופוליטי, בעיקר בשליטה על ייצוא הנפט והגז". 

ואז הוא הגשים את התזה הזו?
"כן. החל משנת 2000, כשעלה לשלטון, הוא באופן עקבי פעל להשתלט בחזרה על חברות נפט וגז, כולל רכישה של חברות שהופרטו. הדוגמה הבולטת היא חברת יוקוס, שהייתה בשליטת מיכאיל חודרקובסקי שנשלח לכלא. גם חברת גזפרום, שרוב מניותיה נקנו על ידי הממשלה, וחברות כמו רוזנפט, שהממשלה העמיקה את אחזקותיה בהן. זה לקח לפוטין 20 שנה, אבל כעת, בעקבות המלחמה באוקראינה, הוא מיישם את התזה שלו בצורה אפקטיבית ביותר".  

היו לכך סימנים מקדימים?
"הקדימון להתנהלות הזו אירע ב-1 בינואר 2006, כשפוטין עצר את כל אספקת הגז לאירופה, שעברה דאז רק דרך מערכת הצינורות באוקראינה". 

למה?
"הייתה לו מחלוקת עם נשיא אוקראינה דאז,  ויקטור יושצ'נקו, שסירב לשלם חוב של 3 מיליארד דולרים, שנצבר בעקבות העלאת מחירי הגז מצד רוסיה, שיושצ'נקו סירב להכיר בה. בראש השנה האזרחית, בגל קור ארקטי שפקד את אירופה, פוטין הורה לסגור את השיברים בגבול רוסיה-אוקראינה, מה שהוביל להפסקות חשמל באירופה ולמותם של אזרחים רבים בשל הקור העז". 

איך זה נגמר?
"התייצבו אצלו שבעה ראשי ממשלה אירופאים, כולל טוני בלייר מבריטניה, והתחננו בפניו שיחזיר את אספקת הגז למדינות אירופה שחתומות על חוזים ארוכי טווח, ואמרו שהם מוכנים לתווך בסכסוך עם אוקראינה, אבל הם לא צד לקונפליקט. הגז חזר לזרום רק אחרי 3 שבועות".  

הופקו לקחים מכך באירופה?
"ממש לא. מדינות אירופה אפילו הגדילו את התלות ברוסיה לרמה של 40% מצריכת הגז האירופית לפני המלחמה. כיום הן משלמות את המחיר, ולא רק הן, עוד הרבה מדינות". 

מה קורה היום?
"רמת המלאים של הגז באירופה נמוכה מאוד יחסית לצפוי בתקופה זו של השנה, בסביבות ה-60%. היעד היה להגיע לקראת הסתיו ל-90%, מה שברור שלא יקרה. גזפרום הקטינה את הזרמת הגז בצינור המרכזי שמוביל גז מרוסיה לגרמניה – נורדסטרים 1. כושר ההולכה שלו הוא כ-55 BCM בשנה, והוא כיום ברמה של 12 מיליארד – הפחתה של כ-80% בנפח הגז בצינור שחלה בימים האחרונים. לא ברור אם ההזרמה תעלה או שאפילו תקטן בהמשך".  

למה באירופה יש אחסון של גז ובישראל אין?
"שם, בשונה מבישראל, יש מלאים של גז מחצבים גם בצורה של LNG, אבל בעיקר במלאים תת-קרקעיים במכרות מלח ואקוויפרים. אלו מאגרי אחסון טבעיים ואמינים, שאותם ממלאים בתקופת האביב והקיץ ולקראת החורף. כשרמת המלאי נמוכה מהמצופה, זה גורם למחירים לעלות. יש חשיבות רבה למלאי גז מחצבים גם בישראל, לאור העלייה בשימוש בו, לצרכים אסטרטגיים ותפעוליים, אבל עד היום אין כזה".  

האם רוסיה מפירה את חוזי הגז שגזפרום חתומה עליהן?
"רוסיה כיבדה חוזים כאלו והפחיתה את ייצוא הגז לשווקים המזדמנים – שוק הספוט. המטרה בצמצום הזה, בדיוק כמו בדרישה לשלם ברובלים, היא לסכסך בין מדינות אירופה. זו הסיבה שבולגריה ופינלנד כבר לא מקבלות גז מרוסיה. תשלום ברובל לא משנה את העלות, שעדיין נקובה ביורו או בדולר, אבל אירופה צפויה לחורף קר ומאוד יקר. יש החלטה בחודש האחרון על צמצום של 15% בצריכת הגז של האיחוד, דבר שיצריך צעדי קיצוב והתייעלות. צמצום שעות חימום וצמצום באספקת החשמל, וגם צמצום בייצור התעשייתי. הקושי ליישם החלטה כזו מעורר מחלוקות פנימיות בתוך מדינות האיחוד".  

מה ההשלכות מבחינה כלכלית?
"קודם כל מחיר החשמל. בישראל המחיר עולה ב-8.6%, אבל באירופה זו התייקרות של עשרות אחוזים – בין 30% ל-80%. מחירי החשמל הסיטונאיים עלו מרמה של 80-50 דולרים לשיא של 400 דולרים למגה-ואט/שעה. ממשלות נאלצות לסבסד בעשרות מיליארדי אירו את מחירי החשמל והגז, בעיקר לשכבות החלשות".  

וזה מנותק לחלוטין מכלכלת העלויות של הפקת הגז.
"יש כאן ניצול ציני של מצב פוליטי. עלות הפקת הגז לא השתנתה. פוטין לוחץ על ההדק של נשק הגז, וגורר את אירופה ומדינות רבות בעולם למשבר כלכלי בתגובה לסנקציות הכלכליות החמורות שהוטלו על רוסיה בעקבות הפלישה לאוקראינה".  

מה התגובה האירופית למדיניות הרוסית?
"אירופה החליטה על צעדים כמו זירוז האימוץ של רכב חשמלי לעומת רכב בנזין וסולר, צעדים נמרצים לעידוד החיסכון וההתייעלות האנרגטית, ואף דיון מחודש לגבי שימוש בייצור חשמל מאנרגיה גרעינית. במקביל, משבר האקלים מחריף, וזה מספק תמיכה נוספת לצעדים הללו, אבל בטווח הקצר, מדינות אירופה בהובלת גרמניה, הולנד ואוסטריה נאלצות להגביר בצורה ניכרת את השימוש בפחם, בעץ ואפילו בנפט לייצור חשמל ולהסקה. זה גורם לעליית מחירי הפחם בשווקים העולמיים לשיאים היסטוריים, ומחיריו עלו מ-90-60 דולרים לטון ב-2019, לרמות של 400-350 דולרים לטון בימים אלו. זו הסיבה לייקור החשמל בישראל".  

בתחום הנפט רוסיה מצאה שווקים חדשים, בסין והודו. מדוע בגז זה אחרת?
"שלא כמו בנפט, הודו וסין לא יכולות לקנותLNG  מרוסיה בהיקפים שחסרים להן כיום, אחרי שארצות הברית הסיטה משלוחי LNG לאירופה. הסטת אספקת הגז מארצות הברית בעיקר מאסיה לאירופה יוצרת אפקט שרשרת, מכיוון שפחות גז למדינות כמו פקיסטן והודו פירושו לא רק פחות דלק יקר, אלא גם פחות חומר גלם להפקת דשנים, כלומר פחות חקלאות, פחות מזון. אירופה העשירה, אך הסובלת כלכלית, אולי תשיג יותר גז, אבל יהיה לזה מחיר, זה יבוא על חשבון מדינות מתפתחות. כך שפעולותיו של פוטין דוחפות מדינות רבות להאטה כלכלית ואף למיתון. עליית מחירי המזון, האנרגיה, המתכות וחומרי גלם נוספים כמו מינרלים, בהחלט תורמת". 

נורדסטרים. "מספיק צמצום של 50%-60% של ייבוא הגז מרוסיה כדי להקטין את התלות בה לרמה סבירה" (צילום: Handout via REUTERS)

המדיניות של פוטין לא מסכנת את רוסיה בטווח הבינוני והארוך?
"האיחוד האירופי הציב יעד להפסיק את ייבוא הגז מרוסיה לאירופה עד 2027. להערכתי לא בטוח שהוא יצליח, ולא בטוח שיש צורך בכך. מספיק צמצום של 50%-60% של ייבוא הגז מרוסיה כדי להקטין את התלות בה לרמה סבירה". 

ובטווח הקצר, רוסיה חסינה?
"זו הדילמה. ההכנסות של רוסיה מנפט וגז לאירופה במאי ויוני עמדו על כמיליארד דולרים ליום לעומת 300-250 מיליון דולר ליום לפני המלחמה. זה דבר שבהחלט העצים את ההכנסות של רוסיה למימון המלחמה. הנפט לסין והודו נמכר בהנחה של 20-15 דולרים לחבית מהמחיר העולמי. צמצום ייצוא הגז מקטין בחזרה את זרם ההכנסות לרוסיה".  

איך זה משפיע על הסיכוי לייצוא הגז מישראל לאירופה?
"אירופה מחפשת כל מקור נוסף לגז. לאחרונה נחתם זיכרון דברים בין האיחוד האירופי לבין ישראל ומצרים על ייבוא גז נוסף מהאזור. כבר היום אירופה קונה גז מצרי דרך מתקני ההנזלה באידקו ודמייטה במצרים. ביחד הם יכולים לייצא 17BCM  לשנה. רוב הייצוא שלהם מגיע לאירופה, כולל לטורקיה.

"להערכתי, 2-1.5 BCM לשנה של גז ישראלי נמהלים בגז הזה. בכוונת שברון והשותפים בלווייתן להגדיל את ייצוא הגז למצרים באמצעות צינור נוסף ימי מאסדת לווייתן או צינור יבשתי, ובכך יותר גז ישראלי יהיה בר ייצוא לשווקים באירופה. במקביל, נשקלת הגדלת כושר ההנזלה במתקנים במצרים. חברת פוסידון הוציאה מכרזים לקידום ייצוא גז ישראלי וקפריסאי בצינור לאירופה. נוסף על כך, שברון ושותפי לווייתן מוכנים לממן הקמת מתקני הנזלה צפים – FLNG, במים הכלכליים של ישראל. זו טכנולוגיה שהתפתחה בשנים האחרונות ועלויותיה ירדו, כך שאם ימומשו פרויקטים אלה, ספקי הגז יוכלו למצות את מכסת ייצוא הגז מישראל, שעומדת על כ-400 BCM, מתוך כ-1,000 BCM שהם הרזרבות המוכחות שהתגלו עד כה במים הכלכליים של ישראל".  

מאגר הגז לווייתן. "אירופה מחפשת כל מקור נוסף לגז" (צילום: פלאש 90)

מה עמדתך על הייצוא ועל צינור הגז לאירופה?
"אם ימצאו ויפותחו שדות גז נוספים במים הכלכליים של ישראל, יהיה ניתן לממש את כל הפרויקטים במקביל, תוך הגדלת הרזבות שיעמדו למשק הישראלי מעבר ל-30 השנים הבאות. בעיני זה סביר שמכסת הייצוא של 400 BCM תמומש בשני העשורים הקרובים. הספקיות וממשלת ישראל יצטרכו להחליט על העדיפויות. נכון לעכשיו, העדיפות היא להגדלת ההנזלה ממצרים ולאספקה למדינות האזור".  

פוטין יכול לפגוע בזה?
"לא במיוחד. האיחוד האירופי החליט שהשקעות בגז ובגרעין הן תומכות צמיחה בת קיימא. להערכתי, לאור התפתחות דרמטית בטכנולוגיות התפיסה, האחסון והשימוש בפחמן בעולם, השימוש בגז מחצבים יימשך עוד שנים רבות. אפילו עמוק למאה ה-22. הביקוש ל-LNG עולה בלי קשר למלחמה ולמחירים הגבוהים הנוכחיים ולא קשור דווקא לרוסיה".  

מה הלקחים שישראל צריכה ללמוד מהמשבר הנוכחי?
"חייבים להמשיך לגוון את מקורות אספקת האנרגיה. צריך להקים תחנות כוח נוספות באנרגיות מתחדשות בדו-שימוש קרקעי, בעיקר פאנלים סולאריים על שדות ומטעים חקלאיים, מאגרי מים בימים והאגמים שלנו, כולל בים התיכון. צריך להאיץ את המעבר לרכב חשמלי ובמקביל לקדם הקמת תחנות כוח בגז, כדי שלא נישאר בלי חשמל לקראת סוף העשור".