בקמפיין הבחירות הליכוד הבטיח להקפיא זמנית העליות במחירי החשמל, המים, הדלק והארנונה ואף לספק חינוך חינם מגיל אפס עד שלוש. אך בעוד המשא ומתן הקואליציוני נמשך, עליות המחירים מתקרבות, אישור התקציב מתעכב והציבור יספוג את עליות המחירים הללו ורבות אחרות ללא מענה.

בינואר הקרוב יתרחשו עוד עליות מחירים משמעותיות – תעריף החשמל צפוי לעלות ב-8.2%, וקרוב ל-25% בשנה. מחיר המים צפוי לעלות ב-3.5%. מחיר הדלק כבר עלה ב-39 אגורות החודש וצפוי להתייקר שוב בינואר, עם תום הצו המפחית את מס הבלו על הדלק. הארנונה צפויה להתייקר ב-1.45% במרבית הרשויות. אפילו מס הכלים החד פעמיים נוצל להעלאת מחירים גבוהה בהרבה מגובה המס.

במקביל, העלאות ריבית שמוביל בנק ישראל כדי להיאבק בעליית המחירים מתורגמת לגידול מהיר וחד ברווחי הבנקים ולעול נוסף על הציבור הרחב ובמיוחד על עסקים קטנים.

בינתיים, שר האוצר המיועד בצלאל סמוטריץ' הודיע כי לפי דעתו לא נכון שהממשלה תתערב במחירי החשמל או המים – מה שעלול להביא להתנגשות בינו לבין ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו, שאף חזר על הבטחותיו במסמך הדרישות של המפלגה לגבי קווי היסוד של הממשלה העתידית.

למרות הניצחון הברור בבחירות, הקמת הממשלה מתקדמת לאט. הסיכומים בין המפלגות עוד לא הפכו להסכמים קואליציוניים ומינואר 2023 כל הממשלה נכנסת לפעולה תחת מסגרת חונקת של "תקציב המשכי". גם בפעילות מואצת, ככל הנראה לא יאושר תקציב לפני מרץ בשנה הבאה.

העודף התקציבי אמור לשמש למאבק ביוקר המחיה, חוק תקרת ההוצאה עלול לפגוע במהלך

כאשר תוקם ממשלה, היא תוכל להוריד את עליות המחירים רק בשוליים – הפחתות מסים וקיזוזים קלים. כדי להקפיא את המחירים ממש, המדינה תצטרך להקדיש נתח מתקציב המדינה לספיגת עליות המחירים בחשמל, במים ופיצוי לרשויות בגין הארנונה. מימון חינוך חינם לגילאי 3-0 יצריך הגדלה נוספת של התקציב.

לאור עודפי גביית המסים בשנה האחרונה – עשרות מיליארדי שקלים מעל הצפי שהביאו לעודף בקופה של מעל 30 מיליארד ש״ח, לא צריכה להיות שום מגבלה מאקרו כלכלית להקצאת כספים נרחבת למאבק ביוקר המחיה.

פרט להקצאות ישירות להפחתת מחירים, שני הסכמי שכר גדולים עומדים בפתח – הסכם מסגרת עם עובדי המגזר הציבורי והסכם שכר חדש למורי ארגון המורים, ועדכון שכר המינימום. תוספות שכר תהווה פיצוי כללי ליוקר המחיה, שמחל נקיטת התערבות במחירי מוצרים ספציפיים.

עם זאת, חוקי התקציב בישראל מציבים מגבלות חוקיות ומשפטיות ובראשן תקרת ההוצאה הממשלתית. מדובר בחוק שהעביר שר האוצר דאז בנימין נתניהו בשנת 2004 כהוראת שעה והפך לחוק קבוע בתקופת ממשלת אולמרט מ-2006.

מילוי הבטחות הבחירות, יחייב שינוי גישה מהותי ונכונות לשנות באופן דרמטי את הכלל המגביל את הגידול בתקציב המדינה, או את ביטולו הגמור.

מהליכוד לא נמסרה תגובה על מועד פרסום הכתבה.