סוכנות דירוג האשראי מודי'ס פרסמה אתמול (שלישי) הודעה המעריכה באופן שלילי את השפעת הרפורמה המשפטית בישראל על דירוג האשראי העתידי של ישראל. חברת מודי'ס מעט יותר שלילית בהערכותיה מחברת פיץ', שהודיעה על שימור הדירוג הגבוה של ישראל עם תחזית 'יציבה' לעתיד. בדרך כלל הסוכנות מוציאה הודעות רק לעת דירוג, אולם הודעה זו יצאה באופן מיוחד, בתגובה לרפורמה. כיום ישראל נהנית מדירוג גבוה A1 עם תחזית חיובית להעלאת דירוג בעתיד.
ההודעה של מודי'ס, עליה חתומים 4 אנליסטים בסוכנות, פורטת את מרכיבי הרפורמה ומסיקה שהעברתה כמקשה אחת מהווה הטיית כח משמעותית לטובת הממשלה על חשבון מערכת המשפט: "הרפורמה הכוללת עלולה לפגוע בעצמאות השיפוטית, ובאפקטיביות של האיזונים והבלמים בין רשויות השלטון, שחיוניות לקיומם של מוסדות חזקים".
האנליסטים של הסוכנות לא צופים השפעה כלכלית שלילית בטווח הקצר, אך לטענתם בטווח הארוך, היא עלולה להשפיע באופן שלילי על צמיחת הכלכלה, ולהגביר סיכונים גיאופוליטיים. בהודעה לא מצוינת כוונה להוריד את דירוג האשראי של ישראל, אך מצוין בה כי "השינויים המוצעים בחלוקת הכוח בין הרשויות שוחקים את היתרונות בתחומים אחרים כמו תקציב וחוב", שתרמו לתחזית דירוג חיובית באפריל האחרון.
הסוכנות מציינת בהודעתה שחוזק המוסדות בישראל מוערך בדומה לזה של בריטניה, ומעל האיחוד האירופי, ספרד, איטליה ופולין, אך הרפורמה יכולה להשפיע באופן שלילי על מרכיב זה בדירוג הישראלי. האנליסטים מציינים כי תחזית הדירוג החיובית עודכנה לאחרונה באפריל 22, בזכות רפורמות כלכליות בתקופת הממשלה הקודמת, והרפורמה הזו יכולה להוות משקל נגד ושינוי כיוון. האנליסטים מציינים כי למרות הקיטוב הפוליטי, קיים לדעתם קונצנזוס פוליטי משמעותי בנושא מדיניות כלכלית ותקציב המדינה.
האנליסטים מדגישים את תרומת מגזר ההיי-טק, המהווה 49% מהיצוא ו-15% מהתוצר ב-2022, לכלכלה הישראלית. כ-25% מתקבולי מס הכנסה מגיעים מהשכירים בתחום, ששיעורם רק 10% מהעובדים במשק.
האנליסטים מזהירים מפני התלקחות אלימה בין ישראל לפלסטינים והתמקדות של חלקים בקואליציה בהרחבת התנחלויות, שעלולה לדרדר את היחסים עם חלק ממדינות ערב, ולהקטין את ההשפעה החיובית של הסכמי אברהם.
מה קובע דירוג אשראי?
בניגוד למיתוס המקובל, לדירוג האשראי אין השפעה מהותית על הכלכלה הישראלית בפני עצמו. מרבית אגרות החוב של ממשלת ישראל נקובות בשקלים, וכלל אינן מדורגות. גם חלק מהחוב הישראלי שנקוב במטבע חוץ, אינו מושפע באופן ישיר מהדירוג, אלא נקבע במסגרות אחרות כמו ארגון ה"בונדס" היהודי אמריקאי, או בעזרת ערבויות של ממשלת ארצות הברית.
נוסף על כך, ירידה בדירוג האשראי לא תמיד מייקרת את גיוס החוב במטבע חוץ, אלא רק כאשר יש למשקיעים חלופות עדיפות. במובן זה, לריבית בנק ישראל יש השפעה חזקה בהרבה על הריבית שמשלמת הממשלה על חובות, מאשר דירוג האשראי.
מבחינה כמותית, גיוס ההלוואות השנתי הוא חלק קטן מאוד מסך החוב הישראלי, כך שגם ירידה בדירוג, תוביל לשינוי כלכלי קטן מאוד, היות והרוב מכריע של החוב גויס בטרם השינוי, והממשלה יכולה בצורה קלה יחסית להגדיל את גיוס החוב בשוק המקומי. באופן דומה, גם עלייה בדירוג האשראי לא גורמת לשיפור כלכלי משמעותי.
האנליסטים של חברות הדירוג אינם חפים מהטיות אידיאולוגיות, ותומכים באופן שיטתי בגירעון נמוך ותקציב שמרני, ומתעלמים מהגירעון החברתי, עמדה זהה לתפיסתו של שר האוצר הנוכחי בצלאל סמוטריץ' (הציונות הדתית) וגם של קודמו בתפקיד אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו).
למרות ההשפעה הכלכלית הזניחה, לדירוג יש משמעות כלכלית באופן עקיף. דירוג גבוה למדינה הוא יתרון סימבולי, שמקל על משקיעים זרים להחליט לבצע השקעות בחברות פרטיות באותה מדינה ועל פירמות ישראליות לגייס הון זר.
הדירוג משמעותי בעיקר להיי-טק
מנגד, מגזר ההיי-טק מצוי בסכנה מוגברת בשל תלותו הגבוהה בהון זר. האזהרות של מחאת ההיי-טק בישראל לגבי ההשפעה הכלכלית השלילית של הרפורמה יכולות לייצר נבואה שמגשימה את עצמה בעזרת ציפיות שליליות. עצם האפשרות התיאורטית שהממשלה תפגע בקניין של משקיעים זרים, אי שם בעתיד, והם לא יוכלו להישען על בית משפט ישראלי חזק להגנתם, גורמת לציפיות שליליות.
אולם, אם הבעיה ברפורמה היא כלכלית בלבד, הרי שאפשר לטפל לחוד בהשלכות הכלכליות שלה. כך למשל, המדינה תוכל לספק גב כלכלי מוגבר לחברות ההיי-טק הישראלי או להקל על גופים מוסדיים מקומיים להשקיע בו. גם בלי תמיכה כזו, השוק יכול לתמחר את הסיכון המוגבר שגורמת הרפורמה ולהגדיל את התמורה למשקיעים זרים. אפילו בתרחיש הזה, מדובר בקושי אמיתי, אך הצגתו כ"אסון כלכלי" לא תואמת את הערכות האנליסטים של חברות הדירוג.
