משבר הבנקאות שיצרו עליות הריבית לא חלף, למרות תוכניות סיוע רחבות היקף מטעם ממשלות ובנקים מרכזיים. סיוע זה לבנקים חלשים או קורסים נועד למנוע התפשטות של המשבר למערכת הבנקאית כולה, אך ביטחונם של המשקיעים בבנקאות ושל הלקוחות בבנקים חלשים עדיין נמוך מאוד.

לבנק הגדול קרדיט סוויס לא עזרה גם תוכנית החילוץ שכללה הלוואה של 54 מיליארד דולר, והוא יימכר לבנק השוויצרי הגדול UBS תמורת כ-3 מיליארד דולר בלבד במניות. עסקה זו כמעט מוחקת את שווי הבנק, ובייחוד את המשקיעה הגדולה בו – קרן ההון הריבונית של ערב הסעודית.

לבנק הכושל סיליקון ואלי אין כרגע הצעות רכש בסכום משמעותי, והוא אמור להיות מוצע למכירה בשני חלקים שונים. הבנק מופעל כיום על ידי הסוכנות לביטוח פיקדונות (FDIC), שתקבל הצעות עד 22 במרץ ליחידת הבנקאות הפרטית, והצעות נפרדות לשאר פעילות הבנק. מכירת הבנק באופן זה תפרק אותו ותוריד לטמיון את המיומנות שרכש בתחום מתן שירותים לחברות הזנק וקרנות הון-סיכון. השינוי צפוי להקשות על חברות הזנק לקבל חלק משירותי הבנקאות. ה-FDIC ערבה לכלל פיקדונות הבנק ותיאלץ לשלם את ההפרש ממקורותיה שלה – דמי הביטוח שמשלמים כ-4,000 בנקים מבוטחים בארצות הברית.

בנק NYCB ירכוש את מרבית פעילות בנק סיגנצ'ור, שקרס גם הוא, ככל הנראה בשל חשיפתו הכלכלית והמשפטית לתחום הקריפטו, אף שמצבו הפיננסי לא היה גרוע כמו זה של בנק סיליקון ואלי. לפי הבנק הרוכש, היקף הפיקדונות בסיגנצ'ור צנח מ-88 מיליארד דולר בתחילת השנה לכ-38 מיליארד דולר כיום. NYCB ירכוש כמעט את כל פיקדונות הבנק וכשליש מנכסיו, כולל הלוואות של 13 מיליארד דולר שנמכרו בהנחה של כ-20%. סניפי הבנק יוסבו לשם Flagstar – בנק קיים בבעלות NYCB.

פיקדונות של חברות קריפטו בבנק צנחו משיא של 30 מיליארד דולר ל-4 מיליארד דולר בלבד. ה-FDIC תשיב פקדונות אלה לבעליהם, אם וכאשר יימצאו בנקים אחרים שמוכנים לשרת אותם. היא עשויה לנסות למכור את מערכת סיגנט כעסק נפרד. מערכת זו נבנתה על ידי בנק סיגנצ'ור כדי לאפשר לחברות קריפטו להעביר תשלומים בדולרים זו לזו בכל שעות היממה.

כ-60 מיליארד דולר מנכסי הבנק יישארו בבעלות ה-FDIC. היא עשויה לנסות למכור אותם בהמשך, או פשוט להמתין לקבלת תשלומי ההלוואות ופידיון אגרות החוב בעתיד. החשיפה של ה-FDIC להליך החיסול היא בערך 2.5 מיליארד דולר בסך הוכל, שישולמו מכספי קרן הביטוח.

המניות של בנק פירסט ריפאבליק הגיעו לשפל חדש, תוך מחיקת 90% משוויין בשנה האחרונה. ירידה זו לא נבלמה גם לאחר גיבוש תוכנית סיוע לבנק, שכללה זרם הפקדות של 30 מיליארד דולר מכספי 11 בנקים אחרים, שמספקים לו נזילות משמעותית. אתמול (שני) מניות הבנק צללו ב-47%. כעת נבדקת האפשרות להמיר חלק מהפיקדונות החדשים להזרמת הון לבנק. הליך זה יפגע בבעלי המניות הנוכחיים, כי הוא יחייב דילול משמעותי שלהם, כשהבנקים המשקיעים יזכו להקצאת מניות בזול.

איגרות החוב ארוכות הטווח של הבנק נסחרו אתמול בשווי נמוך של 55 סנט לדולר, שמשקף סיכוי משמעותי לקריסה. לבנק היו פיקדונות של כ-170 מיליארד דולר בתחילת השנה, אך כ-70 מיליארד מהם נמשכו ממנו לבנקים אחרים. הבנק עדיין עלול לקרוס, אך הגיבוי הרחב שהוא מקבל מבנקים גדולים עשוי לאפשר לו לעבור את המשבר ולשרוד.

המשבר הנוכחי מוגבל, אך עלול להפוך לסיכון מערכתי 

משבר הבנקאות הנוכחי הוא לא משבר קלאסי, שבו לקוחות הבנק מתקשים להחזיר הלוואות, מה שיוצר לבנק הפסדים ומביא לבריחת לקוחות – ואז לקריסה. הסיבות העיקריות למשבר הנוכחי נובעות מריבית גבוהה של הבנק המרכזי, שהועלתה בתגובה לעליות המחירים בכל רחבי העולם, וכן מניהול סיכונים שגוי של חלק מהבנקים, שלא נערכו לכך.

כך למשל, בבנק סיליקון ואלי נהנו מגידול גבוה מאוד בהיקף הפיקדונות בבנק בשנים האחרונות, שנוצרה בהן בועה בתחום ההיי-טק, אך הבנק בחר להשקיע אותם דווקא באיגרות חוב לטווח ארוך. עליית הריבית של הבנק המרכזי פוגעת בשוויין של איגרות חוב אלו, ולבנק נותרו שתי ברירות – להחזיק אותן עד לפידיון או למכור אותן בהפסד. מכיוון שעליית הריבית פגעה גם בענף ההיי-טק, לקוחות הבנק המשיכו למשוך כספים, אך חדלו לגייס כספים חדשים. כדי לאפשר ללקוחות למשוך כספים, הבנק נאלץ למכור ניירות ערך בהפסד, מה שגרם ל"ריצה אל הבנק" של לקוחות רבים, ולבסוף לקריסתו.

בנקים אחרים ניהלו סיכונים בצורה טובה יותר – מכיוון שה-FDIC מבטחת פיקדונות עד גובה 250 אלף דולר, דווקא ריבוי לקוחות קטנים גורם ליציבות מוגברת. כמו כן, קל יותר לבנקים אחרים להחזיק עד הפידיון איגרות חוב לטווח קצר במקום למכור אותן בהפסד.

החשש הגדול בצמרת הכלכלית האמריקאית היא שעוד בנקים ייאלצו למכור נכסים בהפסד, מה שיפחית את הערך של נכסים דומים במאזנים של שאר הבנקים, ויערער את יציבותם. כך, ניהול סיכונים שגוי בחלק אחד של המערכת הבנקאית עלול להתפשט לאורכה ולרוחבה. רק בנקים גדולים בארצות הברית נדרשים לניהול סיכונים קפדני יותר, בעקבות חקיקה שחתם עליה הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, וביטלה דרישות אלו מבנקים בינוניים כמו סיגנצ'ור, סיליקון ואלי ופירסט ריפאבליק. לפי ה-FDIC, אם כלל הבנקים ייאלצו למכור את תיק ניירות הערך שלהם, שווי השוק הנוכחי של הניירות נמוך ב-620 מיליארד דולר משווי רכישתם. היכולת להימנע מהפסדי ענק אלו מצריכה שני מהלכים משלימים – מתן יכולת לבנקים ללוות בקלות סכומים גבוהים מאוד בדולרים, והגברת ביטחון הלקוחות במערכת הבנקאית, כך שלא ינסו לבצע משיכות מהירות של סכומים מצטברים גדולים.

אף שניתן לחלץ את הבנקים הרעועים בסכומים קטנים יחסית לסיכון שהם מסבים, הממשל האמריקאי חשוף לביקורת ציבורית נוקבת על חילוץ הבנקים ב-2009-2008, בלי להגן על הציבור הרחב. לכן, החשיפה של כספי הממשל האמריקאי לתוכניות הסיוע החדשות היא קטנה ועקיפה עד כה. רובן מתבססות על משאבי ה-FDIC, מתן הלוואות מהפדרל ריזרב וסיוע מבנקים אחרים. הבדל נוסף הוא שתוכניות סיוע אלו ממוקדות יותר בהגנה על כספי לקוחות הבנקים, אבל מאלצות את בעלי המניות של הבנקים הכושלים ואת מחזיקי איגרות החוב שלהם לשלם מחיר בדמות אובדן משמעותי עד מלא של שווי הנכס שלהם.