"לא יכול להיות ששר שיכון יגיד שאין לו אחריות לדיור הציבורי. בשביל זה הוא שר בממשלה ולא מנכ"ל. אם הוא לא יכול להשיג את התקציב הדרוש למדיניות שהמשרד עצמו קבע, שימסור את המפתחות", כך אומר ל'דבר' יוסף הירש, לשעבר בכיר במשרד מבקר המדינה, שבמסגרת תפקידו עקב מקרוב אחרי התנהלות משרד השיכון ביחס לדיור הציבורי.

לדברי הירש, שרי השיכון ובכירי המשרד בעשורים האחרונים הם האחראים הבלעדיים למצב הדיור הציבורי, אותו הוא מכנה "הפקרות", שמתבטאת במצב התחזוקה הירוד של הדירות, ובהיעדר מלאי דירות שגוזר על הזכאים המתנה של שנים ארוכות.

סיפור קטן מעבודתו ממחיש את היחס שפגש בקרב בכירי המשרד לאנשים שתחת אחריותם, ומגיעים מהציבור החלש ביותר בחברה. "אחראי בתחום במשרד אמר לי פעם: 'אני לא מקבל פניות אישיות מדיירים, כי אני לא רוצה להיות מושפע מהם. אם אני אהיה מושפע מהם, אז תהיה לי נטייה לטובתם, וזה פוגע בשוויון…' הם עוצמים את העיניים ונותנים לזה נימוק אידיאולוגי".

"המדינה מתייחסת לדיירים כאל חפץ"

במשך ארבעים שנה עבד הירש במשרד המבקר, בסופן הגיע לתפקיד ראש אגף בכיר, וכחלק מתפקידו היה אחראי לחיבור דו"חות הביקורת על משרד השיכון. הוא מתגורר בדירת עמידר צנועה בשכונת קריית יובל בירושלים, שבה הוא עדיין מחזיק עשרות עותקים של ספרים כחולים ועבים של דו"חות המבקר, אותם חיבר לאורך השנים.

באחד הדו"חות האחרונים שכתב לפני שסיים את תפקידו ב-2010, הוא סקר במשך חודשים רבים תקרות נוזלות וכיורים שבורים בעשרות דירות עמידר שמשרד השיכון הזניח במשך שנים. "עברנו עשרות בתים עם מהנדסים מומחים", הוא מספר. 12 שנים עברו בין הדו"ח ההוא, לדו"ח ביקורת נוסף שפרסם המבקר בנושא במאי 2022, והראה שהמצב רק החמיר.

דירת 'עמידר' בירושלים (צילום: ריקי כהן בנלולו)

לפי הדו"ח מ-2022, רק מחצית מדירות הדיור הציבורי בהן נדרש שיפוץ משמעותי משופצות בפועל, ובמקרים רבים הוא נעשה בתקציב מוגבל והדיירים ממשיכים לדווח על בעיות. המבקר ציין שתקציב התחזוקה שנקבע לעמידר כל שנה נמוך במאות אחוזים מזה שיוצא בפועל.

"רוב הדירות שיש היום לא ראויות למגורים, ומתוחזקות ברמה שחוזה סטנדרטי בשוק החופשי בין המשכיר לשוכר לא היה מאפשר את קיומן", אומר הירש, "כך המדינה דואגת לנכסים שלה עצמה, בלי להזכיר בכלל את זה שיש בתוכן דיירים, שהיא מתייחסת אליהן כאל חפץ."

את הביקורת של הירש ניתן למצוא לא רק בין דפי הדו"חות הרבים אותם חיבר משרדו, שלעיתים נדמים כמו מכתב ארוך מאוד ללא נמען, אלא גם בפיהם של חברי כנסת, ראשי ועדות ואפילו שרים. בשנתיים האחרונות, בכירים בממשלה, במשרד השיכון והחברות המשכנות באו ויצאו בוועדות השונות שהתכנסו לדון במצב הדיור הציבורי, והטילו אחד על השני את האחריות למצב העגום בו נמצאים 31 אלף האנשים הממתינים לדירות בדיור הציבור, שנרכשות בקצב של 220 דירות בשנה. לדיון האחרון בנושא, מנכ"ל עמידר כלל לא התייצב.

"אי אפשר לטעון שבגלל שמכרו דירות אז אין דירות להציע לזכאים"

הירש שולל לחלוטין את הצהרתו של שר הבינוי והשיכון הנוכחי, יצחק גולדקנופף (יהדות התורה), לפיה ביטול 'חוק רן כהן', שמאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את הדירות שהתגוררו בהן במחיר מוזל, יעניק למשרד מרווח תקציבי כדי להגדיל את מלאי הדירות. "אי אפשר לטעון שבגלל שמכרו דירות אז אין דירות להציע", הוא אומר, "המדינה היא זאת שבוחרת שלא לרכוש דירות, בניגוד למחויבותה המוחלטת כלפי הזכאים, שהיא בעצמה קבעה את זכאותם".

חלק מראשי המערכת האשימו את משרד האוצר במצב. רק בשנה האחרונה, מנכ"ל משרד השיכון לשעבר, אביעד פרידמן, האשים את האוצר בכך שהוא לא מקבל את הכספים שמגיעים לו לרכש דירות. בדוח של מרכז המחקר של הכנסת צוין שחברת עמידר סירבה להעביר לוועדת הכלכלה נתונים לגבי מכירות דירות והפנתה את הכנסת למשרד השיכון, שזה בתורו סירב להתייחס לבקשה כלל.

גם השר לשעבר, זאב אלקין, האשים את משרד המשפטים שלא מאפשרים לו להקפיא פינויים בעוד הרפרנטים מטעם האוצר במשרדו שלו האשימו אותו בהתחייבויות בלתי אפשריות.

לפי הירש, התגובות האלה הן התחמקות פסולה מאחריות של שרי השיכון ובכירי המשרד לדורותיהם. "שר השיכון לא יכול להסתתר מאחורי חוסר תקציב, משרד האוצר, שר האוצר או מנכ"ל ולהגיד שהוא לא יכול לבנות או לשפץ יותר. אחד הדברים החשובים שמשרד השיכון קבע לעצמו זה שהוא צריך לדאוג לפתרונות דיור לשכבה הכי נזקקת לדיור. זה כתוב שחור על גבי לבן, הוא צריך לדאוג במיוחד לעניים."

"הדיור הציבורי, כפי שהוא נראה היום, מיועד לשכבה הכי פחות מבוססת בחברה, עם קריטריונים מאוד נוקשים. אתה צריך להיות הכי עני שאפשר כדי להיות זכאי דיור ציבורי, וגם אם אתה אכן כזה, אין לך איך לממש את זכאותך. אם השר והמשרד החליטו להציב רף שרק מי שמשתכר פחות מ-3,000 שקלים יהיה זכאי לדיור ציבורי, אז עכשיו הם מחויבים לזה שהוא יקבל את הדירה. אם יש מדיניות אז חייבים לממש אותה. בלי תירוצים".

הירש נזכר כיצד הגיע לדיון בוועדה לביקורת המדינה כשעמדה בראשה ח"כ קארין אלהרר. אישה שזכאית לדיור הציבורי סיפרה לחברי הכנסת כיצד מזה שנים היא מחכה לדירה, ורק לאחרונה הצליחה להגיע למקום הראשון בתור. "אלהרר פנתה למנכ"ל עמידר, שישב באולם, ושאלה אותו מתי לדעתו היא תיכנס לדירה. בתגובה הוא ענה לה: 'אני לא יודע להגיד מראש מי ימות בדיור הציבורי על מנת שהיא תוכל לקבל דירה'. זכאי צריך לחכות למותו של דייר אחר? זו היא המשמעות המעשית של התנהלות משרד השיכון".

"מנכ"ל עמידר צריך להיות הפה של האזרח מול השלטון"

לאורך שנים יושבים בוועדות הכנסת בכירים של החברות המשכנות ואומרים: מה אתם רוצים מאיתנו, אנחנו רק הזרוע המבצעת. לכו למקבלי ההחלטות. מה מבחינתך האחריות שלהם למצב?
"למנכ"ל עמידר יש הרבה מאוד אחריות על העניין. הוא לא רובוט. התפקיד שלו הוא להיות הפה של האזרח אל מול השלטון. נבחרת להיות מנכ"ל של חברה? אתה צריך לדעת כמה אנשים זקוקים לדיור, מה המצב העכשווי שלהם, מתי הם יקבלו אותו. זו האחריות שלך להציף את המערכת, ואם היא לא נענית לך, תזרוק את המפתחות."

"כבר ברור לנו שהמשרד לא רוצה לראות את הדיירים שלו, אז צריך ללכת להגיד לו בפנים – בגלל שאתם לא עומדים במדיניות שאתם הצבתם, אנשים ימשיכו להתגורר בבתים לא ראויים או ימצאו את עצמם ברחוב. זה התפקיד של מנכ"ל עמידר. אי אפשר להתחבא מאחוריי האמירה 'אני רק פקיד'."

"מנקודת מבטי כמבקר אני יכול להצביע על מנכ"ל חברת עמיגור לשעבר, יובל פרנקל ז"ל, שהיה דוגמא ומופת למנכ"ל עם השפעה ויכולות ביצוע שהשפיעו על קבלת החלטות. גם כשמלכתחילה המצב שפעל בו היה קשה באופן אובייקטיבי לקידום מה שהאמין בו. הוא היה כל הזמן עם הדיירים, ולא זרק אחריות".

"הכתובת של שר השיכון היא ממשלת ישראל"

אבל מנכ"ל המשרד יאמר לו שהמערכת מיובשת, ושידיו כבולות על ידי האוצר.
"לשר האוצר יש אחריות ישירה רק בתחום החשבות. מעבר לזה ש'נערי' אגף התקציבים נובחים על השרים, הם לא אחראיים על כלום. הם יוצרים דימוי כאילו הם אלו שמנהלים, אבל זה לא נכון. כעובד משרד מבקר המדינה, מעולם לא ביקרתי את התנהלות הרפרנטים במשרדים. אני מבקר את המשרד ואת השר האחראי. בשום ספר או חוק של מדינת ישראל לא כתוב שלרפרנט מהאוצר יש אחריות על מדיניות השר".

כלומר, לשרים נהיה נוח להצדיק את חוסר האחריות שלהם על מדיניות המשרד עליו הם מופקדים, במדיניות ההרעבה התקציבית של משרד האוצר?
"הכתובת של שר השיכון זו ממשלת ישראל, שנפגשת פעם בשבוע בראשון בבוקר. השר הוא לא עני בפתח שמחזר אחרי תקציבים במסדרונות האוצר, גם אם לפעמים הוא בוחר להציג את הדברים ככאלו. התפקיד שלו הוא לבוא לממשלת ישראל ולהגיד שאלו הצרכים וזו המדיניות, וצריך עבורה כסף".

"תראה את שר הביטחון, הוא עושה בדיוק את זה. הוא רוצה 60 מיליארד ומקבל 60 מיליארד, ואם הוא קיבל רק 55 מיליארד, אז הוא לוקח אחריות מלאה על מה שקיבל. שר שיכון זו לא תחפושת בפורים, זה תפקיד עם אחריות מוחלטת על הבאת התקציב למדיניות של המשרד שלו."