יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן (הליכוד), קרא למשרד האוצר לשבור את עיקרון המשק הסגור ולהאיץ השקעה במשק החשמל בעזרת תקציב המדינה, על מנת לאפשר השקעות דחופות ונדרשות ללא ייקור תעריף החשמל לציבור הרחב.
ח"כ ביטן אמר את הדברים היום (רביעי) במהלך ישיבת ועדת הכלכלה, שדנה בפיגור בעמידה ביעדי הממשלה לגבי אנרגיות מתחדשות. אף שישנם פרויקטים רבים של יזמים פרטיים להתקנת שדות סולאריים, הם מנועים כיום מחיבור לרשת החשמל בשל פיגורים בפיתוח הרשת שבאחריות חברת החשמל.
מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, קובי בליטשטיין, פתח ואמר כי "כולם רוצים משק חשמל אמין, יעיל, מבוזר ובר השגה". הוא ציין כי יעדי הממשלה הם להגיע ל-30% חשמל מאנרגיה מתחדשת עד 2030, ויעד ביניים של 20% עד 2025. בהקשר זה אמר: "זה אתגר מאוד גדול לעמוד ביעד הזה, ולכן כל הממשלה צריכה להתגייס – אם כל הממשלה תתגייס נעמוד ביעד ואם נישאר במצב הקיים לא נעמוד ביעד". בליטשיין פירט את משמעות ה"התגייסות" לכיוון של שינויי רגולציה והסרת חסמים, ולא לכיוון של התגייסות תקציבית.
במהלך הדיון עלתה גם סוגיית חילוט ערבויות ליזמים שלא יכולים להתחבר לרשת שלא באשמתם. היזם ירון קיקוז סיפר כי אפשר יהיה להקים פרויקטים רק עוד 3-4 שנים, ורשות החשמל נותנת הארכה של חצי שנה, והוא עלול לעמוד בפני חילוט של 71.5 מיליון שקל ערבות. ח"כ שלום דנינו שאל איך מחלטים לו ערבות אם לא מבטיחים לו חיבור לרשת. מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר התייחס לקיקוז ואמר: "הוא צודק באמת האחוזים". היו"ר ביטן דרש תשובות בעניין הזה תוך חודשיים.
מנכ"ל איגוד חברות האנרגיה הירוקה, איתן פרנס, אמר כי התעשייה הזו קורסת. "יש פה תחום שעוסקים בו עשרה משרדי ממשלה, ואם לא יהיה מישהו שירכז את כולם לא נוכל להתקדם. ירדן, מצרים וקפריסין כבר עקפו אותנו". מנכ"ל אדם טבע ודין, עמית ברכה, הוסיף: "קרן העושר הייתה אמורה לפי חוק לתקצב קידום אנרגיה מתחדשת ולא עשתה זאת".
שפיגלר אמר כי החברה עובדת על פתרון שיאפשר לטפל ברשת ההולכה ולהזרים אנרגיה נקייה מדרום למרכז. הוא הוסיף: "תוך שבוע עד 10 ימים תתקבלנה החלטות שיאפשרו להרבה מאוד יצרנים שקיבלו תשובות שליליות להעברת PV להתחבר לרשת. ח"כ אליהו ברוכי שאל אם יש כאלה שקיבלו תשובה חיובית, ושפיגלר השיב שלא. היו"ר ביטן ביקש לדעת כמה זמן ייקח לפתור את הבעיה, ושפיגלר שב וציין כי הוא מקווה שזה ייקח בין שבוע ל-10 ימים.
ביטן דורש לשבור את עיקרון ה"משק הסגור" כדי למנוע את יקור החשמל לאזרחים
באשר לטיפול ברשת החלוקה אמר היו"ר ביטן כי הדבר מתוקצב מתעריף החשמל, ולכן גם התעריף לא יורד וגם הטיפול נמשך שנים. הוא קרא לממשלה לשנות מדיניות ולהשקיע כסף מתקציב המדינה כדי לזרז מתן פתרונות. נציג האוצר, יונתן פלורסהיים, אמר כי משק חשמל סגור זה דבר מקובל בעולם, ועל כך השיב היו"ר ביטן כי בעולם מקובל גם מע"מ דיפרנציאלי וזה לא קיים בישראל, "אנחנו מבקשים שזה יבוא מתקציב המדינה כדי שהטיפול ירוץ". פלורסהיים התייחס לכך ואמר: "מדובר בתכנית פיתוח שלא הייתה כמותה – 20 מיליארד שקל עד 2030".
נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מתן שחק, ציין כי כיום יש שלוש תכניות, אחת של משרד האנרגיה, אחת של רשות החשמל ואחת של חברת נגה שמחכה לאישור השרים. לדבריו, התכנית קצרת טווח והשאלה היא האם היא תספק ודאות לשחקנים כדי שיוכלו להתקיים.
היו"ר ביטן סיכם את הדיון ואמר כי כמו שהמדינה משקיעה ברכבת ככה היא צריכה להשקיע בתשתיות החשמל. הוא הוסיף כי זה משפיע על יוקר המחייה ולא יכול להיות שהכל יהיה על חשבון התעריף. "אין ברירה אלא לעשות תכנית פיתוח במימון הממשלה ולא התעריף. זה לא כסף של האוצר, זה כסף של המדינה והציבור ויש דברים שצריך לקדם בלי קשר לתעריף. הוועדה תפנה לראש הממשלה בדרישה להביא החלטת ממשלה בעניין הזה וכן להקים ועדת שרים לאנרגיה מתחדשת. הוועדה אף דורשת התייחסות האוצר לנושא קרן העושר. נקיים דיון נוסף בו נתייחס לכל החסמים שצריך לטפל בהם, ונדרוש לוחות זמנים ברורים לטיפול", אמר.
באירופה ובארה"ב המדינות משקיעות, בניגוד לישראל, בה יש רק תמריצים
באיחוד האירופי ובארצות הברית החליטו להקצות תקציבים נדיבים, כדי להאיץ את המעבר מאנרגיה מזהמת לאנרגיה מתחדשת ונקיה. בארצות הברית ישנם מאות מיליארדי דולרים, בתור תקציבים או הקלות מס, ליזמים שיקימו שלל מתקנים ותשתיות הקשורות למעבר אנרגטי ואיפוס פחמני, ואילו באירופה קיימות תכניות צנועות יותר, אך שתיהן שוברות את עיקרון ה"משק הסגור" ומקצות כסף מתקציב המדינה ומגוון פעולות, כולל השינוי במשק החשמל.
בישראל לעומת זאת, תשתיות גז זוכות לסבסוד נדיב בתקציב המדינה, אך אנרגיה מתחדשת לא זוכה לשום תמיכה שאינה תמיכה תעריפית – כזו שמגיעה מהציבור, דרך תשלום חשבון החשמל החודשי.
ברשות החשמל נוטים כעת לאשר כל השקעה ברשת החשמל, אך מתקשים לספק תמריץ כלכלי להשקעה במתקני אנרגיה מתחדשת בקרקע מופרת באיזור המרכז, שם הרשת פנויה לקלוט אלפי מגה-ואטים של חשמל סולארי. מתקנים אלה מייצרים חשמל במחיר יקר יחסית, בשל השקעות נדרשות כמו קירוי חניונים, או שימוש במתקנים קטנים יחסית שלא נהנים מיתרון לגודל כמו שדה סולארי בשטח פתוח בנגב.
הרשות נמנעת מלאשר תעריפים מוגדלים למתקנים אלו כדי לא לייקר את החשמל לאזרחים, אך משרד האנרגיה לא דורש תקציב משלים מתקציב המדינה, שיכול להאיץ הקמה של מתקנים במקומות בהם אופטימליים מבחינה אנרגטית – ריכוזי היישובים העירוניים, בהם יש רשת פנויה וקרבה לצרכנים. תכנית התמריצים היחידה המדוברת נמצאת כיום בשימוע, על בסיס כלכלי – כלומר, לפי החיסכון שמתקנים אלו מאפשרים באי הקמת שנאים ורשת במקום אחר, ולא על בסיס עלות המתקנים שתאפשר להם כדאיות כלכלית.
