שר האוצר בצלאל סמוטריץ' גיבה את פקידי משרדו, וביקש מראש הממשלה לעכב את ההחלטה לגבי יצוא גז בהיקף גדול, כדי לאפשר עבודת מטה מסודרת ומתכללת. אלא שבתגובה להודעת סוכנות הדירוג מודי'ס שלשום, הצהיר שר האוצר על הגברת יצוא הגז לאירופה, כדוגמה לחוסן של כלכלת ישראל, אף שהחלטה כזו לא באמת התקבלה.
המכתב של ששלח שר האוצר סמוטריץ' לראש הממשלה בנימין נתניהו (הליכוד) לפני שבוע, נחשף אתמול (רביעי) בחדשות N112. במכתב מבקש סמוריץ' לעכב את ההחלטה על יצוא הגז בכדי לבצע עבודת מטה שתסתיים תוך חודשים ספורים. לדברי סמוטריץ', "מדובר בהחלטות כבדות משקל, בעלות משמעויות אסטרטגיות וגיאופוליטיות למדינת ישראל, הדורשות ראייה כוללת".
הקרב על הגז נמשך – חודש אחרי הפרסום שלנו על התרעת ראש אגף התקציבים, שר האנרגיה כץ ממשיך לקדם את היתרי הייצוא והתכנון כרגע הוא לאשר אותם כבר ב8 באוגוסט. שר האוצר בפניה לראש הממשלה דורש ממנו לעצור את התהליך ולכנס צוות מקצועי. https://t.co/b00pVg1UL0 pic.twitter.com/6g2PRsr20V
— עמליה דואק (@AmalyaDuek) July 26, 2023
ברקע הדברים נמצא המכתב של ראש אגף התקציבים, יוגב גרדוס, למנכ"ל משרד האנרגיה קובי בליטנשטיין מהחודש שעבר, המתריע על אפשרות של מחסור חלקי בגז בישראל תוך 15 שנה, בשל יצוא מוגבר של גז בתקופה הנוכחית.
השר מציין בקשה של מאגר לוויתן לייצא כמות אדירה של BCM 175 לתקופה של 25 שנה אשר הוגשה רק לאחרונה, וכן החלטה לגבי "מתקן אסטרטגי ליצוא גז" (אסדת הנזלה צפה, א.ר.).
ניתוח בסיסי של כושר ההספקה המקומי, לעומת צריכת הגז המקומית נעשה על ידי הארגון לובי 99, לפיו שנת תחילת המחסור צפויה להיות 2041.
אלא שבתגובה לדו"ח שהוציאה סוכנות הדירוג מודי'ס, הודיע שר האוצר במשותף עם ראש הממשלה כי "התעשייתיות הביטחוניות מפוצצות בהזמנות, תעשיית הגז מגדילה את הייצוא לאירופה ו-7 חברות מתמודדות בימים אלה על מכרזים לחיפוש גז בישראל בהשקעה של מיליארדים", תוך סתירה של בקשתו לעצור ולבחון את בקשות היצוא החדשות. על בסיס כושר ההפקה וההולכה הקיים, תעשיית הגז כבר הגדילה את היצוא לאירופה בקנה מידה קטן ויכולת זו מוצתה עוד בשנה שעברה, דרך הגברת ההזרמה לירדן, דרכה למתקני ההנזלה במצרים ודרכה לאירופה.
במשרד האנרגיה לא פרסמו שום ניתוח ארוך טווח לגבי היכולת של מאגרי הגז המקומיים לספק את הביקוש הגדל לאורך זמן, ובעצם "סומכים על הנס" בנושא גילוי מאגרי גז חדשים, שאולי יצליח ואולי לא. גם אם זה יקרה, האסדרה הנוכחית מאפשרת לייצא את מלוא תכולתם של כל המאגרים החדשים שיתגלו, מבלי לשמור אפילו מולקולה אחת למשק המקומי.
בכיר במשרד כן הסביר כי ללא יצוא נוסף, תיפגע הכדאיות הכלכלית של פיתוח שלושת המאגרים הקיימים לטובת הגדלת התפוקה שלהם, ולכן טובת המשק המקומי מחייבת גם יצוא. שר האנרגיה ישראל כץ (הליכוד) הבטיח שהייצוא לא יבוא על חשבון צריכת הגז בישראל, אך לא הסביר כיצד ניתן לשמר עיקרון זה מעבר ל-15 השנים הקרובות, אם בכלל.
מעבר לטענה כללית, משרד האנרגיה לא סיפק שום נתונים מספריים לגבי היקף היצוא הנדרש כדי לשמור על אותה כדאיות, ולא ביצע ניתוח חלופי, בהשוואה לאפשרות שהמדינה תבטיח לחברות הגז את יכולת המימון לפיתוח כנגד הגדלת המכסה של המשק הישראלי.
ליצוא מואץ של גז יש השלכות שליליות נוספות כמו ייקור הגז בשוק המקומי, הפחתת התחרות ברמה המסחרית וקירוב היום בו ייפגע הביטחון האנרגטי, בשל הידלדלות המאגרים "כריש" ו"תמר", מה שיקנה למאגר לוויתן מעמד של מונופול מוחלט מוקדם יותר.
