"אנחנו במועצה לביטחון תזונתי מבקשים שלא יבוטל החוק שמורה על קיומה של המועצה", אומר ל'דבר' יו"ר המועצה, פרופ' רוני סטריאר, בעקבות הפרסום על הכוונה לסגור אותה ולהעביר את פעילותה לרשות למאבק בעוני לכשתוקם. "עוני ואי ביטחון תזונתי הן בעיות שבהחלט קשורות זו בזו, אבל הן לא זהות. אני איש משרד הרווחה, הגנתי כל החיים על השירותים החברתיים ועל מדינת הרווחה. לא אתן את ידי לזה. משרד הרווחה צריך לנכס את שני המאבקים האלה, ולהיות יותר רלוונטי ממה שהיה בעבר".

אתמול (שלישי) פורסם שמשרד הרווחה מתכוון לסגור את המועצה הארצית לביטחון תזונתי ולהפוך אותו לוועדה מייעצת ברשות החדשה למאבק בעוני, הכפופה לשר הרווחה. על פי הפרסום, הקואליציה מתכוונת להוסיף להצעת החוק להקמת הרשות סעיף שיעביר את פעילות המועצה לרשות, לקראת העברת חוק הרשות למאבק בעוני בקריאה ראשונה.

"זו טעות כפולה", אומר פרופ' סטריאר. "קודם כל, העוני והביטחון התזונתי הם שני נושאים שלכל אחד מהם ראוי שיהיה דובר. כמובן שצריך להיות בתיאום, וששניהם צריכים להיות במשרד הרווחה. לא מדובר על חבורה שולית, אלא על כחצי מיליון משפחות".

אבל העניין המשמעותי, לדבריו, הוא שהרשות למאבק בעוני תהיה כפופה לשר ולממשלה, בעוד המועצה לביטחון תזונתי מוגדרת בחוק כגוף עצמאי. בלשכת שר הרווחה מדגישים שעצמאות המועצה תישמר גם לאחר המעבר, אך נוסח התיקון לחוק עדיין לא הוצג.

לפי החוק הקיים, המועצה נועדה לייעץ לשר הרווחה ולממשלה כולה על מדיניות לצמצום אי הביטחון התזונתי. החוק שנחקק ב-2011 קובע ששר הרווחה ממנה את חברי המועצה לפי הרכב מוגדר, שכולל נציגים ממשרדי הממשלה והשלטון המקומי לצד אנשי אקדמיה. עוד קובע החוק שיושב ראש המועצה הוא איש אקדמיה, מומחה לתחום, ולא מינוי פוליטי.

"המבנה הזה מאפשר למועצה למלא את תפקידה כזו שעוקבת ומנטרת את המדיניות הממשלתית בנושא", מדגיש סטריאר, "כך המועצה היא סוג של שומרת סף, שמטרתה לשמור על האנשים שאין להם את הקול לצעוק את צעקתם. היא מתקשרת עם שלל משרדים –  משרדי הרווחה, השיכון, האוצר ועוד, וכן עם גופים כגון המועצה להשכלה גבוהה ושלל ארגונים. נציגים מכל המשרדים מגיעים לדיונים ומשתפים פעולה, בדיוק כי זה נייטרלי ולא פוליטי, והמועצה היא ייצוג ממלכתי של הנושא".

פרופ' רוני סטריאר. "המועצה היא סוג של שומרת סף, שמטרתה לשמור על האנשים שאין להם את הקול לצעוק את צעקתם" (צילום: AvnerF / Wikimedia Commons)

פרופ' סטריאר מוסיף שברקע, קשה להתעלם מכך שהממשלה מעבירה סמכויות חיצוניות, שומרי סף, להיות כפופות לממשלה ולשרים.

עם זאת, הוא לא חושב שהרעיון מגיע מתוך כוונה לפגוע במועצה או להחליש אותה, עקב התנגדותה לתכנית תלושי המזון של ש"ס. "יש לנו יחסים מאוד טובים גם עם שר הרווחה, וגם עם מנכ"ל המשרד. קיבלנו עכשיו כוח אדם. לא ברור לי למה הם עושים את זה, זה פרדוקס. קשה לי לחשוב על סיבה".

"עם מיליארד השקלים שהופנו לתכנית של ש"ס, היינו מצמצמים את אי הביטחון התזונתי ב-50% בתוך ארבע שנים"

על פי דו"ח המוסד לביטוח הלאומי לשנת 2021, למעלה מ-530 אלף משפחות בישראל, שהם 976 אלף בני אדם, מתוכם 665 אלף ילדים, חיים באי ביטחון תזונתי. כלומר, היעדר גישה למזון בטוח ומזין לפי הצרכים והעדפות התזונתיות שלהם ובכמות מספקת לצורך הבטחת חיים בריאים ופעילים. זאת בשל מחסור במזון, כוח קנייה לא מספק, הקצאה בלתי הולמת של מזון, או שימוש לא ראוי במזון ברמת משק הבית. למעשה, כמעט חמישית מהמשפחות בישראל, כ-16.2%, חיות באי ביטחון תזונתי – שיעור גבוה ממדינות OECD. כמחצית מהן חיות באי ביטחון תזונתי המוגדר חמור.

כמענה לכך, הקים משרד הרווחה כבר ב-2016 את המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, שבזמן כהונת של שר הרווחה הקודם מאיר כהן הפך מפיילוט לפרויקט ענק הפועל כמעט בכל רשות במדינה (כ-230 רשויות מתוך 257) ומשרת מעל ל-32 אלף משפחות.

המיזם, שמופעל באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, מספק לזכאים מגוון של מענים בתחום המזון ובתחומים נוספים: כרטיס נטען על סך 350 שקלים בחודש לרכישה ברשתות המזון; סל פירות וירקות בשווי 150 שקלים שמגיע עד לדלת הבית; כרטיס לרכישת 5 חבילות של מזון לתינוקות בחודש למשפחות הזקוקות לכך; ולצד אלו, סיוע במיצוי זכויות ו2כן סדנאות שמעניקות כלים נוספים, כגון העצמת המשפחה, יעוץ תעסוקתי, פניות נפשית, ניהול המזון והמזווה והתגברות על הרגלים.

אבל במפלגת ש"ס, אליה משתייך שר הרווחה יעקב מרגי, חותרים לקדם מהלך אחר של סיוע במזון. בהסכמים הקואליציוניים שוריין תקציב של כמיליארד שקלים לחלוקת תווי רכישת מזון, ללא שירותי המעטפת שמציע המיזם לביטחון תזונתי. אותם תווי מזון, בסך מאות שקלים למשפחה בשנה, יחולקו לפי קריטריון של זכאות להנחה של 70% בארנונה, כפי שנעשה בתקופת הקורונה.

קריטריון זה מיטיב עם האוכלוסייה החרדית ומקשה על קבוצות אחרות באוכלוסיה לקבל זכאות. התכנית זכתה לביקורת ממשרד האוצר, מרופאי בריאות הציבור וגם מהיועצת המשפטית לממשלה, שלאחר פרסום התנגדותה, ביקשה מהמועצה לחוות שוב את דעתה בנושא.

במועצה לביטחון תזונתי סבורים שהדרך הנכונה לחלק את תווי המזון היא באמצעות המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, ואף פרסמו גילוי דעת שמתנגד לתכנית ש"ס. "המועצה תומכת במתן פתרון הוליסטי, שקיים בדמות המיזם", אומר סטריאר. "כך גם מחזקים את השירותים החברתיים, שממילא מוחלשים. עם המיליארד שקל האלה, היינו מצמצמים את אי הביטחון התזונתי ב-50% בתוך ארבע שנים".

לדבריו, אין הלימה בין קריטריון של זכאות להנחה של 70% בארנונה לבין נתמכי המיזם. "ממחקר שערכנו בנושא, למשל, משפחות צעירות, שאינן זכאיות להנחה בארנונה ואינן זכאיות להבטחת הכנסה, משפחות שמשלמות משכנתא או שכר דירה, וחיות על פי תהום כשלא נשאר די כסף לאוכל, לא יהיו זכאיות לאותם תלושים. שלא נדבר על משפחות רבות מהמגזר הערבי ובוודאי הבדואי, שרבות מהן מתגוררות באזורים ללא הסדרי ארנונה מסודרים. זה יוצר אי שוויון בין המגזרים, כאשר רמת הביטחון התזונתי בחברה הערבית גבוהה מאוד בהשוואה לעולם המערבי, ומגיעה למעל 40%, נתונים שדומים לדרום אפריקה".

"עוני, ובוודאי ביטחון תזונתי, זה דבר שאמור ללכד את החברה הישראלית במאבק בו", אומר סטריאר, "למה להעמיק את הפער? למה להעמיק את האיבה על ידי חלוקה לא שוויונית? כל מה שהמועצה עשתה זה לחשוף את זה. אין לנו אינטרס לפגוע באף מגזר".

ביקורת נוספת של המועצה על התכנית היא הפעלת התכנית באמצעות משרד הפנים ולא באמצעות משרד הרווחה, והיותה פתרון נקודתי ולא כולל. "קודם כל, צריך לחזק את התכניות שעוסקות במגוון כמו המיזם. שנית, למה לפגוע בעובדים הסוציאליים? למה לקחת מהם את תפקידם, שנותן לכל הקבוצות בחברה משהו מאוד ממשי? יש מחסור עצום של כוח אדם בשירותים הציבוריים, וזה רק מקשה. העוני והרעב לא הולכים לשום מקום, ויש לתת להם פתרונות שהם לא נקודתיים- אלא מקיפים".

באופן אישי, סטריאר סבור שש"ס עושה עבודה חשובה בהצפת נושא העוני ואי הביטחון התזונתי, וששני השרים שלה במשרד הרווחה עושים עבודה טובה. "אני לא חושב שהשר מרגי ירצה להיות רשום על ביטול המועצה", הוא אומר, "זה הישג חברתי חשוב".

השר מרגי: "אין כל כוונה לסגור את המועצה לביטחון תזונתי, אלא לשלב את המועצה ברשות למאבק בעוני לכשתוקם"

מטעמו של שר הרווחה יעקב מרגי נמסר: "אין כל כוונה לסגור את המועצה לביטחון תזונתי, אלא לשלב את המועצה ברשות למאבק בעוני לכשתוקם. המועצה תישאר עצמאית כפי שהיתה עד היום. בניגוד לנטען, ההחלטה נובעת משיקולים מקצועיים כך שכל נושא המאבק בעוני יתוכלל תחת רשות אחת".

לשאלת 'דבר' בעניין פגיעה בעצמאות המועצה או שינוי ההרכב שלה, ענו בלשכת השר כי מדובר בהחלטה מקצועית בלבד, וכי נכון לעת הזו, לא מתוכננים שינויים בהרכב המועצה.