משרד האנרגיה הודיע הערב (רביעי) כי קיבל את בקשת מאגר תמר ליצוא נוסף של גז מחצבים למצרים. היתר היצוא כרוך בתנאים, אשר יגדילו גם את אספקת הגז למשק הישראלי החל משנת  2026 ויגבילו את היצוא גם ברמה היומית. במקרה חירום ניתן יהיה להסיט את כלל ההפקה הנוספת לשימוש המשק המקומי, בהתאם להוראות ההיתר.

היתר הייצוא נחתם לאחר ששר האנרגיה והתשתיות, ישראל כ"ץ (הליכוד), אישר את המלצתו של מנהל מינהל אוצרות טבע והממונה על הנפט במשרד האנרגיה והתשתיות, חן בר-יוסף, לאחר שנועץ במנהל רשות הגז הטבעי, משה גראזי, כנדרש על פי החלטת הממשלה.

בעלי המאגר מתכננים להגדיל את כושר ההפקה של המאגר מ-10 BCM בשנה ב-60%, לכ-16 BCM בשנה. עם זאת, רק 2 BCM בשנה מתוך כמות זו יובטחו למשק הישראלי, והשאר יהיו רשאים ביצוא.

לפי המשרד מדובר בצעד שיגביר את התחרות במשק הישראלי, אך היתר יצוא למאגר תמר צפוי דווקא להקטין אותה בטווח הבינוני. כיום מחוברים לחוף 3 מאגרים בגדלים שונים – מאגר לוויתן, ובו כמות שמוערכת בין 500 ל-600 BCM, מאגר תמר שמוערך בכ-300 BCM, מהם הופקו כבר כ-90 BCM ומאגר כריש (בחישוב עם שדות תנין ואולימפוס הקרובים לו ) שבו כ100-150 BCM.

בעוד שכל היתר יצוא מצמצם את הכמות הזמינה למשק הישראלי בעתיד, הרי שמתן היתרי יצוא לכריש ולתמר פוגעים בצורה מהירה יותר בביטחון האנרגטי ובתחרות, כי הם מקדמים את אזילת הגז בזמן קצר יותר.

במשרד האנרגיה מסבירים את תוספת היצוא כפעולה הכרחית, שבלעדיה חברות הגז לא ישקיעו בהגדלת ההפקה של המאגרים. יש גורמים בכירים במשרד האנרגיה שחוששים שמתן היתר זה הוא בעל תועלת בטווח המיידי, אך מסוכן בטווח הארוך, ובאופן מובהק כאשר מדובר ביצוא ממאגר "תמר".

התועלות הצפויות ממתן ההיתר הן הגדלת הכנסות המדינה ממיסוי גז, לרבות הכנסות קרן אזרחי ישראל, שכמעט כל הכנסותיה הן מרווחי יתר של חברות גז. תועלת נוספת היא חיזוק הקשרים בין מצרים לישראל. מצרים סובלת כיום ממחסור בגז בשל ירידה בתפוקה המקומית, אך אין לישראל יכולת להגדיל את היצוא בשל היעדר תשתית הולכה. הקמת תשתית כזו תארך מספר שנים.

שר האנרגיה והתשתיות, ישראל כ"ץ: "לאחר שווידאנו שאספקת הגז למשק הישראלי מובטחת, חתמתי כעת על אישור לתוספת ייצוא גז למצרים דרך מאגר "תמר". זהו צעד חשוב שיגדיל את הכנסות המדינה ויחזק את הקשר המדיני בין ישראל ומצרים. תודה לראש הממשלה נתניהו ולשר לשעבר שטייניץ שלא ויתרו על הוצאת הגז מהמים. אני לא אוותר על המשך הוצאתו לטובת כל אזרחי ישראל".

דחיקת הקץ ב-5 שנים

מדיניות שמירת עתודות גז למשק המקומי עוצבה לראשונה בשנת 2013, תוך שמירת גז שיספיק עד לצפי הביקוש לשנת 2043 בלבד. כעת, משרד האנרגיה מודיע כי "הגורמים המקצועיים במשרד האנרגיה נקטו בגישה שמרנית ולפיה יישמר גז טבעי עד שנת 2048", מעבר למתחייב בהחלטת ממשלה קודמות. המשרד לא פרסם את התחשיב שמאפשר זאת, בעוד ארגונים אזרחיים סבורים כי הצלבה בין תחזיות הביקוש בישראל שפרסם משרד האנרגיה לבין תכניות היצוא של חברות הגז מעידות על מחסור מקומי בגז שיחל בין השנים 2038-2041. לכן, התחשיב המקצועי עליו נסמכת החלטת היצוא לפיענוח החידה האם היתרי היצוא אכן דוחקים את הקץ או מקרבים אותו. לפי המשרד, אין כלל צידוק לתכנן את המשק הגז לתקופה של יותר מ-25 שנה לעתיד.

אישור הייצוא ניתן תחת המסגרת הכוללת שאושרה בהחלטות הממשלה ובהתייעצות עם מנהל רשות הגז הטבעי. בנוסף לכך, תיתכן הגדלה של כמות הייצוא המאושרת בכ-0.5 BCM  בהתאם לבדיקות מסכמות ביחס להגדלת היקף ההפקה, מכלל המאגרים במשק, הצפויה בשנים הקרובות.

המשרד קבע חידוש בהיתר היצוא, שנועד למנוע מחסור בגז במשק הישראלי: "בנוסף על הגבלת סך הכמות הכוללת לייצוא, אישור הייצוא מכיל הגבלות גם ברמה השנתית, החודשית והיומית, על מנת לוודא זמינות מקסימלית של היצע גז טבעי למשק המקומי, בעיקר בזמני שיא ביקוש, תקלה או תחזוקה בלתי-מתוכננת".

האזהרה של ועדת המחירים

עוד בינואר 2022 קבעה ועדת המחירים, המשותפת למשרד האוצר ולמשרד האנרגיה, כי יצוא הגז מיצה את הקיבולת הפנויה במשק ולכן פגע בתחרותיות והעלה את המחירים. השבוע פורסם סיכום דיון מפברואר 2023 בו צוין כי "בחינת הכמויות הפנויות למכירה ממאגרי הגז והעליות החדות במחירי גז טבעי שסופק דרך הסכמים שנחתמו לאחר סיום תקופת המעבר מציירות תמונה מדאיגה לגבי רמת התחרות בשוק הגז הטבעי בשנים הקרובות".

החשש נוגע גם להסכמים ארוכי טווח – אותם ניתן להשיג כמעט אך ורק ממאגר לוויתן, ומהסכמי SPOT למכירה מידית של גז. לפי הוועדה "קיים חשש שאותו מאגר ינצל את כוח השוק שלו ויגבה מחירים גבוהים בהסכמים עם לקוחות חדשים המעוניינים בהסכם הכולל התחייבות לאספקה לטווח ארוך, וכן בהסכמים לטווח קצר שאינם כוללים התחייבות לאספקה". לפי הוועדה, פיתוח מאגר כריש תרם להגברת רמת התחרות וכן להורדת מחירי הגז בעיקר בתקופה שעדיין לא פעל, אך נחתמו בה חוזי גז עתידיים. כיום, מכיוון שכל קיבולת המאגר כבר נעולה בחוזים ארוכי טווח, הרי שרמת התחרות ירדה.

במשרד האנרגיה מדגישים משפט אחר מפרוטוקול הדיון, שעשוי להצדיק את היתר היצוא: "ככל שייצאו אל הפועל בשנים הקרובות השקעות לצורך הרחבת יכולת ההפקה במאגרי הגז הקיימים וחלק מהכמויות הנוספות שיופקו יופנו למשק המקומי, הדבר יגדיל את היצע הגז הכולל למשק המקומי ועשוי להגביר את התחרות במשק הגז הטבעי".

על הפרק: בקשת יצוא ענקית של מאגר לוויתן

השר כ"ץ סירב לבקשת שר האוצר סמוטריץ' להמתין עם ההחלטות למתן היתרי יצוא בטרם תיערף בחינת מדיניות חדשה. השר נשען על החלטת הממשלה הקודמת בנושא, לפיה החלטות עתידיות יגבילו עצמן לעיצוב מדיניות לתגליות גז חדשות, ולא ישנו מדיניות לגבי מאגרי גז קיימים.

לפי הודעת המשרד, בשבועות הקרובים תפורסם הודעה רשמית על כינוס הוועדה לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות, קובי בליטשטיין.

בעלי מאגר לוויתן – ענקית האנרגיה שברון, חברת ניו-מד אנרג'י שבשליטת יצחק תשובה ושותפות רציו – ביקשו להתיר למאגר לייצא כ-160 BCM  גז. ליצוא זה השפעה משמעותית על עתודות הגז העתידיות למשק המקומי, וכן על ירידה ברמת התחרות בו אם היצוא יאושר.

השר כץ דוחה את נסיונות משרד האוצר להתערב בנושא, למרות אזהרות האוצר כי מחסור מקומי בגז עלול להתרחש כבר בתוך 15 שנה, אם בקשות היצוא יתקבלו במלואן.

שיחה בנושא בן ראש הממשלה נתניהו, השר כ"ץ ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הייתה אמורה להתרחש אתמול, אך נדחתה.