גביית תמלוגי הגז זינקה ב-23%, לפי דו"ח הכנסות מאוצרות טבע למחצית הראשונה של 2023 שפרסם היום (שלישי) מנהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה. במהלך המחצית נגבו יותר ממיליארד שקלים בתמלוגים, שעומדים על קרוב ל-12% מהכנסות חברות הגז ממכירת גז ותוצרים נלווים כמו קונדנסט. עד היום נגבו בסך הכול יותר מ-1.7 מיליארד שקלים מתמלוגי גז.
ההכנסות במחצית הראשון של השנה הגיעו לכ-1.044 מיליארד שקלים מתמלוגי הגז, מחצבים ואגרות. מדובר בעלייה של כ-25.9% לעומת ההכנסות במחצית הראשונה של 2022, שהסתכמו ב-829 מיליון שקלים. עיקר ההכנסות הן מתמלוגי הגז, שהסתכמו בכ-1.007 מיליארד שקלים, גידול של כ-22.8%. העלייה בהכנסות מתמלוגים נבעה מעלייה בכמות ההפקה של גז לייצוא, גידול בכמויות ההפקה של נוזלים הידרוקרבונים (כמו קונדנסט, א.ר.), ועלייה בשער החליפין של הדולר. סך ההכנסות מתמלוגים שמקורם בייצוא הסתכמו בכ-590 מיליון שקלים (כ-58.6% מסך התמלוגים).
סך התמלוגים שנגבו ממאגר לוויתן הסתכמו בכ-482 מיליון שקלים מהפקה של כ-5.44 BCM, סכום שמשקף עלייה של כ-6.4% לעומת ההכנסות מתמלוגי לוויתן במחצית המקבילה אשתקד. עיקר ההכנסות מתמלוגים ממאגר לוויתן נבעו ממכירות לייצוא (כ-86.12%), והיתרה בשיעור של כ-13.88% נובעת ממכירות לשוק המקומי.
סך התמלוגים שנגבו ממאגר תמר הסתכמו בכ-379 מיליון שקלים מהפקה של כ-4.91 BCM, סכום שמשקף עלייה של כ-3.4% לעומת ההכנסות מתמלוגי תמר בתקופה המקבילה אשתקד.
העלייה בהכנסות מתמלוגי תמר ולוויתן נבעה בעיקר מגידול בכמויות הייצוא למצרים לעומת התקופה המקבילה אשתקד, וכן מעלייה בשער החליפין של הדולר.
סך התמלוגים שנגבו ממאגר כריש (שהחל להפיק גז באוקטובר 2022) הסתכמו בכ-145 מיליון שקלים מהפקה של כ-1.97 BCM גז וכ-947 אלף חביות נוזלים הידרוקרבונים.
כמו כן, נגבו הכנסות מתמלוגי מחצבים בסך של כ-30.8 מיליון שקלים, לעומת כ-4.7 מיליון שקלים שנרשמו בתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בגידול משמעותי של כ-549% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, עקב עלייה משמעותית בשווי המחצב הגולמי לטון, עלייה בכמויות הכרייה לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ועלייה בשער החליפין של הדולר.
נוסף על כך, נרשמו הכנסות של כ-3.7 מיליון שקלים מאגרות גז, נפט ומחצבים, וכן הכנסות של כ-2.3 מיליון שקלים עבור חבילות המידע שנרכשו במסגרת ההליך התחרותי הרביעי לקבלת רישיונות לחיפושי גז טבעי במימי ישראל.
באגף תמלוגים, חשבונאות וכלכלה במשרד האנרגיה והתשתיות מעריכים שההכנסות מתמלוגים ואגרות ל-2023 יסתכמו בכ-2 מיליארד שקלים.
הייצוא מגדיל את הכנסות המדינה, אבל מעלה את מחירי הגז בישראל
הכנסות המדינה ממשאבי הגז הטבעי מורכבות משלושה גורמים. הראשון, תמלוגים בשיעור 12.5% שנקבעים על פי חוק הנפט מרגע תחילת ההפקה במאגר. הניהול, הגבייה והבקרה על התמלוגים מתבצע באגף התמלוגים במשרד האנרגיה והתשתיות, והכספים מועברים ישירות לקופת המדינה.
השני, מס חברות (מס הכנסה) בשיעור של 23% מהרווח, שנקבע על פי פקודת מס הכנסה ומנוהל על ידי רשות המסים. גם הוא מועבר ישירות לקופת המדינה.
השלישי, מס רווחים ממשאבי טבע (מס ששינסקי), בשיעור של 20% – 46.8% לאחר החזר השקעה של 150%. מדובר במס מיוחד שנקבע בעקבות ועדת ששינסקי, שמנוהל על ידי רשות המסים ומועבר לקרן ייעודית המוכרת בשם 'הקרן לאזרחי ישראל' בניהול בנק ישראל. על פי החוק, התשואה מהקרן מועברת לתקציב המדינה למטרות ייחודיות.
ייצוא מואץ של גז מגדיל את ההכנסות מתמלוגים, אבל פוגע לכמה שנים בהכנסות המדינה ממס חברות וממס רווחים ממשאבי טבע, בשל ההשקעות הגדולות הנדרשות להפקת גז גדולה יותר, ובייחוד ליצירת תשתיות ייצוא בהנחת צנרת או במתקן ימי להנזלת גז (FLNG).
שר האנרגיה והתשתיות ישראל כ"ץ: "זינוק של עשרות אחוזים בהכנסות המדינה מתמלוגי הגז במחצית הראשונה של השנה מוכיח חד-משמעית שאני עובד רק עבור אזרחי ישראל. ייצוא הגז, עליו החלטתי יחד עם ראש הממשלה, הוא צעד דרמטי שיכניס מיליארדי דולרים לטובת האזרחים, יסייע במאבק ביוקר המחיה ויחזק את הקשרים שלנו עם שכנותינו באזור ומדינות אירופה. המדיניות שלי היא להבטיח את אספקת הגז למשק הישראלי לעשרות השנים הקרובות, ולהכניס כסף שיילחם ביוקר המחיה".
לפי ועדת המחירים המשותפת למשרד האנרגיה ולמשרד האוצר, השר לא דייק. כבר כיום ייצוא הגז הישראלי מכלה את קיבולת הגז הפנויה להפקה, מה שמפחית את התחרות בשוק ומייקר את הגז המקומי קרוב למחירי הייצוא. השר לא פרסם נתונים שמראים כיצד יישמר גז לעשרות השנים הקרובות, והשיב שאלת 'דבר': "משק הגז הטבעי מתוכנן לאופק של 25 שנה, מכיוון שמעבר לאופק זה תמונת ההיצע והביקוש מתאפיינת באי-ודאות גבוהה מאוד". גם אם תצליח המדיניות לשמור גז למשק המקומי ל-25 שנה, אין שום תוכנית על הפרק לגבי אספקת גז לישראל לשנים הבאות – גז שניתן עקרונית לשמור, אך הוא מיועד ליצוא.
עוד בינואר 2022 קבעה ועדת המחירים שייצוא הגז פגע בתחרותיות והעלה את המחירים. לאחרונה פורסם סיכום דיון מפברואר 2023, שבו צוין: "בחינת הכמויות הפנויות למכירה ממאגרי הגז והעליות החדות במחירי גז טבעי שסופק דרך הסכמים שנחתמו לאחר סיום תקופת המעבר מציירות תמונה מדאיגה לגבי רמת התחרות בשוק הגז הטבעי בשנים הקרובות".
